מאת מיכל בסה (חסין), עו"ד
בית המשפט המחוזי בחיפה דן בסוגיה זו, במסגרת קבלת ערעור שהגישה מבוטחת על קבלה חלקית של תגמולי ביטוח רכב בגין גניבת משאית, והורה לחברה המבטחת לשלם את מלוא תגמולי הביטוח לפי שוויה המלא של המשאית בעת שנגנבה.
תמצית העובדות:
בתביעה שהגישה חברה נגד חברת ביטוח הרכב עתרה כי בית המשפט יחייב את חברת הביטוח לשלם לה תגמולי ביטוח בסך 250,000 ?, כערכם לתאריך 11.10.2001 (יום הגשת התביעה). בכתב התביעה נטען כי החברה הייתה בעלת משאית, אותה ביטחה בביטוח רכב מקיף אצל חברת הביטוח, ובחשכת הלילה שבין 25.8.01 ובוקר היום שלמחרת המשאית נגנבה. חברת הביטוח הכחישה את התביעה וטענה כי אין לחייבה בתשלום תגמולי הביטוח הואיל ועוד לפני שהמשאית נגנבה, מכרה אותה החברה לאדם אחר ואף קיבלה את התמורה עבורה, ועל כן לא נגרם לה כל נזק כתוצאה מהגניבה. על טענה זו השיבה החברה כי אמנם התקשרה בחוזה מכר עם אדם אחר ואף קיבלה חלק מהתמורה, אך המכר לא הושלם והבעלות במשאית עדיין לא עברה לקונה. יצוין כי לא נערך חוזה בכתב בין הצדדים ועפ"י עסקת המכר היה על הקונים לשלם את התמורה בתשלומים.
בית המשפט אליו הוגשה התביעה יצא מנקודת ההנחה שמכר המשאית לא הושלם, ובבואו לקבוע את סכום תגמולי ביטוח הרכב , קבע כי המשאית בוטחה בסכום של 225,000 ש"ח, נכון לתאריך 1.1.01, ובמועד הגניבה הגיע סכום זה לסך 228,165 ש"ח. עד למועד הגניבה קיבלה החברה מהקונים סך 190,000 ש"ח עבור המשאית, ועל כן קבע בית המשפט כי על חברת הביטוח הרכב לשלם לחברה את סכום ההפרש, המסתכם כדי הסך 38,165 ש"ח.
שני הצדדים ערערו על פסק דינו של בית המשפט. החברה בעלת המשאית הלינה על כך שבית המשפט לא פסק לה את מלוא הפיצוי עבור המשאית שנגנבה ולעומת זאת, חברת הביטוח הלינה על כך שבית המשפט לא דחה את תביעת החברה הואיל ולטענתה המשאית כבר נמכרה.
הדיון בערעור בבית המשפט המחוזי:
השופט י.כהן סבר כי השאלה האם הבעלות במשאית עברה לקונים אם לאו היא השאלה הראשונה שהיה על בית המשפט להכריע בה, שכן אם עברה הבעלות במשאית לידי הקונים, ונגנבה בעת שהייתה בבעלותם, כי אז פטורה המשיבה מלשלם תגמולי ביטוח רכב לחברה. לעומת זאת, אם המסקנה היא כי הבעלות במשאית לא עברה מהחברה לקונים, ונותרה בידי החברה, כי אז זכאית החברה לתגמולי הביטוח, בסכום שוויה של המשאית בעת גניבתה.
לגופו של עניין, בסעיף 33 לחוק המכר, תשכ"ח - 1968, נקבע הכלל, כי "הבעלות בממכר עוברת לקונה במסירתו, אם לא הסכימו הצדדים על מועד אחר או על דרך אחרת להעברת הבעלות".
במקרה דנן, הבעלות במשאית טרם עברה לקונים. אמנם הקונים קיבלו את ההחזקה במשאית, ואף הפעילו אותה על חשבונם אולם טרם סיימו לשלם את התמורה עבורה והמשאית נותרה רשומה בספרי החברה, שאף ביטחה אותה אצל חברת הביטוח לפיכך, יש לקבוע, כי בעת שהמשאית נגנבה, המשאית עדיין הייתה בבעלותה של החברה.
לאור הקביעה כי עסקת המכר לא הושלמה והבעלות במשאית עדיין לא עברה לקונים ערעור חברת הביטוח נדחה וערעור החברה התקבל. כיוון שכך, לא תוכל החברה בעתיד להעביר לקונים את הבעלות במשאית, הגם שקיבלה מהם חלק נכבד מהתמורה עבור המשאית. במצב שכזה יהיה על החברה להשיב לקונים את סכום הכסף שקיבלה מהם עבור המשאית.
השופטים ש.וסרקרוג ו-י.שפירא הצטרפו לדעתו של השופט י.כהן בציינם כי אין צורך להכריע סוגיית העברת הבעלות על המשאית.
(ע"א (ח'י) 3102/04 תערובת הצפון בע"מ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ. ניתן ביום 4.12.05) .
הכותבת: מיכל בסה (חסין), עורכת דין ומגשרת מוסמכת. מחברת הספר "פילוסופיה של המשפט-מבוא לתורת המשפט" בהוצאת אתיקה.
תוכן המאמר נועד להשכלה בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.
בית המשפט המחוזי בחיפה דן בסוגיה זו, במסגרת קבלת ערעור שהגישה מבוטחת על קבלה חלקית של תגמולי ביטוח רכב בגין גניבת משאית, והורה לחברה המבטחת לשלם את מלוא תגמולי הביטוח לפי שוויה המלא של המשאית בעת שנגנבה.
תמצית העובדות:
בתביעה שהגישה חברה נגד חברת ביטוח הרכב עתרה כי בית המשפט יחייב את חברת הביטוח לשלם לה תגמולי ביטוח בסך 250,000 ?, כערכם לתאריך 11.10.2001 (יום הגשת התביעה). בכתב התביעה נטען כי החברה הייתה בעלת משאית, אותה ביטחה בביטוח רכב מקיף אצל חברת הביטוח, ובחשכת הלילה שבין 25.8.01 ובוקר היום שלמחרת המשאית נגנבה. חברת הביטוח הכחישה את התביעה וטענה כי אין לחייבה בתשלום תגמולי הביטוח הואיל ועוד לפני שהמשאית נגנבה, מכרה אותה החברה לאדם אחר ואף קיבלה את התמורה עבורה, ועל כן לא נגרם לה כל נזק כתוצאה מהגניבה. על טענה זו השיבה החברה כי אמנם התקשרה בחוזה מכר עם אדם אחר ואף קיבלה חלק מהתמורה, אך המכר לא הושלם והבעלות במשאית עדיין לא עברה לקונה. יצוין כי לא נערך חוזה בכתב בין הצדדים ועפ"י עסקת המכר היה על הקונים לשלם את התמורה בתשלומים.
בית המשפט אליו הוגשה התביעה יצא מנקודת ההנחה שמכר המשאית לא הושלם, ובבואו לקבוע את סכום תגמולי ביטוח הרכב , קבע כי המשאית בוטחה בסכום של 225,000 ש"ח, נכון לתאריך 1.1.01, ובמועד הגניבה הגיע סכום זה לסך 228,165 ש"ח. עד למועד הגניבה קיבלה החברה מהקונים סך 190,000 ש"ח עבור המשאית, ועל כן קבע בית המשפט כי על חברת הביטוח הרכב לשלם לחברה את סכום ההפרש, המסתכם כדי הסך 38,165 ש"ח.
שני הצדדים ערערו על פסק דינו של בית המשפט. החברה בעלת המשאית הלינה על כך שבית המשפט לא פסק לה את מלוא הפיצוי עבור המשאית שנגנבה ולעומת זאת, חברת הביטוח הלינה על כך שבית המשפט לא דחה את תביעת החברה הואיל ולטענתה המשאית כבר נמכרה.
הדיון בערעור בבית המשפט המחוזי:
השופט י.כהן סבר כי השאלה האם הבעלות במשאית עברה לקונים אם לאו היא השאלה הראשונה שהיה על בית המשפט להכריע בה, שכן אם עברה הבעלות במשאית לידי הקונים, ונגנבה בעת שהייתה בבעלותם, כי אז פטורה המשיבה מלשלם תגמולי ביטוח רכב לחברה. לעומת זאת, אם המסקנה היא כי הבעלות במשאית לא עברה מהחברה לקונים, ונותרה בידי החברה, כי אז זכאית החברה לתגמולי הביטוח, בסכום שוויה של המשאית בעת גניבתה.
לגופו של עניין, בסעיף 33 לחוק המכר, תשכ"ח - 1968, נקבע הכלל, כי "הבעלות בממכר עוברת לקונה במסירתו, אם לא הסכימו הצדדים על מועד אחר או על דרך אחרת להעברת הבעלות".
במקרה דנן, הבעלות במשאית טרם עברה לקונים. אמנם הקונים קיבלו את ההחזקה במשאית, ואף הפעילו אותה על חשבונם אולם טרם סיימו לשלם את התמורה עבורה והמשאית נותרה רשומה בספרי החברה, שאף ביטחה אותה אצל חברת הביטוח לפיכך, יש לקבוע, כי בעת שהמשאית נגנבה, המשאית עדיין הייתה בבעלותה של החברה.
לאור הקביעה כי עסקת המכר לא הושלמה והבעלות במשאית עדיין לא עברה לקונים ערעור חברת הביטוח נדחה וערעור החברה התקבל. כיוון שכך, לא תוכל החברה בעתיד להעביר לקונים את הבעלות במשאית, הגם שקיבלה מהם חלק נכבד מהתמורה עבור המשאית. במצב שכזה יהיה על החברה להשיב לקונים את סכום הכסף שקיבלה מהם עבור המשאית.
השופטים ש.וסרקרוג ו-י.שפירא הצטרפו לדעתו של השופט י.כהן בציינם כי אין צורך להכריע סוגיית העברת הבעלות על המשאית.
(ע"א (ח'י) 3102/04 תערובת הצפון בע"מ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ. ניתן ביום 4.12.05) .
הכותבת: מיכל בסה (חסין), עורכת דין ומגשרת מוסמכת. מחברת הספר "פילוסופיה של המשפט-מבוא לתורת המשפט" בהוצאת אתיקה.
תוכן המאמר נועד להשכלה בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.
