אם אתה רוצה לבצע שינוי,היו מוכן להיות שנוי במחלוקת!
כולנו ניצבים בחיינו בפני תהליכי שינוי. חלק מתהליכי השינוי אנו יוזמים בעצמנו וחלק נכפים עלינו מכורח המציאות. השינויים הם חלק בלתי נפרד מחיינו ולכן המדד הקובע בתוצאת השינוי היא כיצד מתמודד האדם איתם. עובדתית- אנשים מפחדים לעשות שינויים. אנשים מעדיפים להמנע משינויים, להשאר מקובעים במצבים קשים ולא נוחים, העיקר שלא לעשות שינוי. ומדוע? אנשים מתמכרים ונמשכים למוכר להם. אנשים מעדיפים להמשיך ולהתקיים בתוך מצב ידוע ומוכר,גם אם הוא קשה ,היות והוא מוכר להם. הם פיתחו כלי התמודדות איתו. האדם, גם כאשר הוא נמצא בתוך סיטואציה קשה או לא נוחה, עצם ההיכרות עם הסיטואציה ותוצאותיה משרה סוג של השלמה, וגם סוג של רגיעה באופן פרדוקסלי. לאנשים קשה במצבי חוסר-וודאות. עצם ההיכרות הוודאית עם התהליך והתוצאה מקלה על האדם לקבל את הסיטואציה הלא נוחה היות והדרך והתוצאה מובנים לו ומוכרים לו, ולכן אנשים באופן אינסטיקטיבי כמעט מעדיפים להנציח את המוכר להם,גם במחיר איכות חייהם.
מצב חוסר הוודאות טומן בחובו מספר נתיבים עבור האדם, חלקם טובים יותר,חלקם טובים פחות ולחלקם האדם אינו מודע או אינו יכול להבין את מלוא ההשפעה על מארג קיומו. קשה לאמוד את מלוא ההשפעה שיהיה לתהליך השינוי על האדם ולכן הפחד מאיבוד שליטה אפשרי על התוצאה הינו גורם משמעותי בתהליך ההחלטה לבצע שינוי. לדוגמא- איש הייטק בכיר מרגיש כבר זמן רב חוסר סיפוק ומיצוי עצמי בתפקידו- התפקיד אינו הולם יותר את כישוריו, הוא אינו מרגיש סיפוק או מימוש עצמי,הפוליטיקה הפנים ארגונית שואבת ממנו אנרגיות רבות המרחיקות אותו מהעשייה ותחושת הבטן "קוראת לו" לבחור בכיוונים חדשים. שינוי הינו תהליך מתבקש אך מכלול שיקולים,מודעים או לא מודעים מנחים את האיש בתהליך קבלת ההחלטה:
עזיבת איזור הנוחות- עם כל הקשיים שבתחום עבודתו הנוכחי,או תפקידו, העובד מכיר את הסיטואציות. הוא כבר פיתח דרכי התמודדות איתן,הוא השתלב בפוליטיקה הפנים ארגונית, מצא לעצמו שיטות "להעביר את היום" וסיפוקים חומריים אשר מצדיקים עבורו את קבלת חוסר הנוחות שבעשייה הנוכחית שלו.רציונליזציה- העובד, על מנת להמנע מתהליך של דיסוננס קוגנטיבי,צרימה, עובר תהליך של רציונליזציה עצמית ,במהלכה הוא ימציא לעצמו סיבות "רציונליות" להצדקת המשך תפקודו למרות הנסיבות (כסף,הטבות,רכב וכו')
הפחד מהשפעות אקולוגיות- השפעות סביבתיות. האדם אינו פועל בוואקום, ריק, חברתי. כל החלטה שלו נמצאת תחת עיניים בוחנות וביקורתיות. לרבות מהחלטותיו ישנן השפעות אקולוגיות- על משפחתו, חבריו וכו'. העובד,במידה וירצה לבצע את השינוי, ייתכן ויימצא את עצמו תחת ביקורת על המהלך. משפחתו עשויה שלא לתמוך במהלך של עזיבת המוכר והבטוח,חבריו יעודדו אותו לדבוק בדרכו היות וחלקם ישיא עיצות מתוך הפחדים שלהם עצמם וחלקם מתוך דרישת טובתו תוך חוסר הבנה של התמונה הכוללת. במידה ואדם רוצה לבצע שינוי אמיתי- עליו להיות מוכן שנוי במחלוקת. עליו להיות מוכן להתמודד עם ביקורת ושיפוטיות,להיות חזק בעמדתו אך בעיקר חדור אמונה.
חוסר אמונה- הינה אחת הסיבות המשמעותיות בתהליך קבלת ההחלטות במקרים של שינויים דרמטיים. גם אם העובד רוצה לבצע את השינוי ולבצע הסבת קריירה או מעבר לתחום חדש וזר לו ,אך שמושך אותו, חוסר האמונה ביכולתו ובכישוריו לבצע את השינוי יציבו מחסום רגשי. על האדם להתחבר לאמונה העצמית החזקה שלו בעצמו ולקבל את העובדה כי הוא יכול לבצע את השינוי וכי לרשותו עומדים כל המשאבים לביצוע.
משאבים- על מנת לבצע שינוי,על העובד להכיר את המשאבים העומדים לרשותו. משאבים אינם כספיים בהכרח. המשאבים הינם רגשיים, נפשיים,סביבתיים ויכולות התמודדות. בתהליך הרציונליזציה מתחבר האדם לרוב לחסם של חוסר המשאבים על מנת להסביר את הפאסיביות שלו בתהליך ומשקיט את תחושת הכשלון בביצוע("אין לי כסף לבצע שינוי", "אין לי את הכישורים" וכו'). אחת משיטות הטיפול המשמעותיות ב"חיבור למשאבים" הינה ה NLP אשר בבסיסה עומדת הנחת היסוד כי לכל אדם יש את כל המשאבים הדרושים לו לביצוע המשימות,התהליכים והשינויים הרצויים עבורו.
השלכות לא מודעות- יש לבצע אבחנה מבדלת ברורה בין "פחד מכשלון" ו"פחד מהצלחה". לעיתים הפחד מההצלחה הינו חסם עוצמתי היות וההשלכה הרגשית על האדם עשויה להיות מרחיקת לכת. אם העובד יצליח לבצע את השינוי בהצלחה, יעבור לתחום חדש לגמרי ויצליח בו,לעיתים עשויות להתעורר בו שאלות קשות ולא מודעות כגון - מה ההצלחה אומרת עליי,האם זה אומר שעד היום סבלתי לשווא? אם הצלחתי בכך,יכול להיות שכל הבחירות שלי עד היום היו מוטעות? האם בחרתי בנתיבים לא נכונים כל חיי? עקב כך, יכול להווצר תהליך של אבל (moarning ) על העבר אך בסופו יגיע תהליך השלמה וקבלה.
האנשים אשר עושים את השינויים האמיתיים הם האנשים אשר מוכנים להביט למציאות בעיניים,לגייס משאבים מכל הסוגים ולנטוש את הפחדים בצד ולשחרר את תהליכי הרציונליזציה אשר משמשים להם כמנגנוני הגנה. ישנן דוגמאות רבות של אנשים אשר מתו,מוות פיסי, כתוצאה מהפחד לבצע שינוי. הפחד לבצע שינוי מבחינתם,הוא פחד מוות.
האומץ האמיתי הוא לחיות.
© כל הזכויות שמורות- אורי שקד,מטפל במודעות אחרת
אורי שקד-טיפולים קצרי מועד. התמחות במערכות יחסים,זוגיות וקריירה.
www.orish.co.il
