וידגו לרוב בקרב הארץ 

חלק ב'     על העבודה

 

ב"ה

"וידגו לרוב

בקרב הארץ"

 

 

מבוא

כמעט עשור עבדתי כדייג וחשבתי קצת להוקיר טובה ולהכיר תודה על כל השנים הקסומות והנפלאות שעבדתי עם חבריי הדייגים וגידלנו ביחד מיליוני דגים.

כידוע, ענף המדגה, דהיינו ברכות הדגים, המאגרים והמדגה המתועש (גידול דגים בצפיפות בתוך מבנה חממה) נמצא כבר כמה שנים במצב לא פשוט מול תחרות קשה מחו"ל –  עלויות גבוהות של מזון הדגים, מחירי החיטה, החלבון והתירס, עלויות החשמל וצריכת המים שבעזרת ה' יהיו הרבה.

השוק התחרותי, הסוחרים שמעלים מחירים ומשקים שמורידים מחירים, משאירים את הדייגים במצב של מאזן בעייתי.

יש כמה עצות כיצד אפשר לצאת מהמשבר:

על ידי יציבות מחירי הדגים שמכסים את עלויות היצור, פלוס רווח כלשהו  לחקלאי (למשל שקל לכל ק"ג דגים שנמכר – החקלאי מקבל בערך חצי מהמחיר שהדג נמכר בחנות ואת היתר לוקחים הסוחר ובעל החנות).

גידול מבוקר תוך תיאום בין המגדלים:  אלו דגים  וכמה טון לגדל?

שותפויות בין משקיים לצמצום עלויות הייצור מבחינה טכנית: כלים חקלאים, תרופות (לאחר מתן תרופה מחכים כשבועיים עד שמותר לשווק את הדג), ומזון בשעת הדחק.

שיתוף ברעיונות ייעול חדשים ומידע אמין לגבי כמויות הדגים, מחלות, ציפורים, או כל הפתעה אחרת.

עזרה הדדית לוויסות השוק. עודף או חוסר של דגים בהתאם למצב בשטח.

תקשורת טובה בין המעסיק, מנהל השטח והעובדים –לדעת מה קורה?

לדעת מה ואיך עושים?

תכנון מפורט של השנה והיום.

העלאת שכר לעובדים, תוך שאיפה להגדיל את התפוקה ולמשוך אנשים איכותיים. צמצום נזקים ברכוש ובתמותות הדגים.

ניצול טוב של משק המים, החשמל, הדלק, והשמן.

הסוד של הדג הטעים: ככול שהדג גדל בתנאים טובים יותר, הוא מגיע יותר טרי ללקוח.

הדייג מכיר הכי טוב את נתוני השטח והגידול של הדגים.

מציאת שלוש הנוסחאות ועבודה מקצועית במילוי הנתונים. חשוב לנהוג על פיהם.

הנוסחה הראשונה מרכזת את כל הנתונים המשפיעים על קצב הגדילה ביחס לשטח הגידול, צפיפות הביומסה, נתונים על עלויות משתנות (מים, חשמל, מזון, עבודה וכולי), מחירי השוק ותנאי סביבה. התוצאה לאחר הכנסת כל הפרמטרים היא כמה דגים על המגדל לאכלס ומאילו סוגים, כדי לנצל את השטח בצורה האידיאלית לברכה X.

הנוסחה השנייה מתחשבת בכל הבריכות בשטח ולוקחת בחשבון את עניין האימון הראשוני –  המעבר לפיטום לפי קצב הגדילה והשיווק הסופי או העברה למחסנים לשמירת חורף.

התוכנה תדע לייעל את המערכת על ידי ניצול מרבי של תנאי השטח, המים ודרך (דלק) וכולי, ובכך תחסוך לענף עלויות מיותרות  ובזבוז משאבים.

הנוסחה השלישית היא תוכנה ארצית שתאסוף את כל נתוני השטח מכל המדגים בארץ ותחליט איך לחלק את כמויות הגידול על פי צפי שוק. תאמר למי כדאי לגדל, כמה ואיזה סוג,  כדי ליצור מצב שלכולם יהיה רווח מרבי ויהיה סדר שכולם ייהנו ממנו.

אופציה לשמירת מלאי דגיגיםדגים למקרי חירום של חוסר דגים בשוק.

לשכנע ולפרסם שטוב לקנות את דגי הבריכות של הארץ (כחול לבן),

ובכך גם להציל את אוכלוסיות הדגים הנכחדות בים ובאוקיינוס (להימנע מקנייתם).

הדגים גדלים תחת פיקוח עד לצלחת והם בריאים, יפים וטעימים.

 

על העבודה

בתהליך מופלא מצליחים בישראל כבר כמה עשורים לגדל כמויות הולכות וגדלות של דגי מים מתוקים בתוך הארץ במקומות שהיו יבשה.

"מה טוב לקמים עם שחר, שמחה בליבם..."

בחוץ עדיין חושך וקר, אבל עוד מעט יעלו קרני השמש הראשונות בארץ ויאירו את אזור הבריכות שליד הירדן.

מיד מתגלה נוף מהמם של ערפילי הבוקר הנפלטים מהמים החמים של הבריכה (עשר מעלות) לפתחו של יום  חדש. כמה ציפורים חוצות את השלווה הפסטורלית של העמק והתמונה כולה אומרת זיכרונות מאפריקה.

בתוך כשנתיים הופך הדגיג מלרווה (דג שהרגע בקע מהביצה) קילו אחד.

אף על פי שבישראל קר בחורף ויש דגים שאינם גדלים כלל כאשר טמפרטורת המים היא מתחת ל18- מעלות בערך.

הצפיפות המומלצת לגידול היא טון לדונם, למרות שאפשר יותר, אולם היא מגדילה את כמות החמצניות והמזון והמים שתצטרך הבריכה ויש יותר סיכון להתפרצות מחלות.

 (כמובן לא משווקים דגים חולים או נגועים, כי זה עלול להחליש ואף לגרום לתמותות בקרב יתר הדגים.  בדיעבד הם ממוינים בכל מקרה במפעל הדגים ובהשגחת הרבנות).

אין סכנה שמחלות יעברו מדגים לאנשים, אולם יש להיזהר מהרעל שנמצא בקוץ המושט למי שרגיש (הרוב אינם רגישים). אבל אם לא רק נדקר הקוץ או נשבר בגוף (שכיח יותר אצל הבורי),  יש להוציאו בזהירות ובמהירות. אם אי אפשר להוציאו, יש לפנות מיד למיון, כי ככול שהוא נמצא יותר זמן בגוף המצב רק יחמיר.

הדקירה מסוכנת רק שהדג חי טרי ואינו מזיק לאחר הבישול אפייה טיגון וכולי.

הדגים הנפוצים הם המושט (אמנון ואדמונית), קרפיון ואמור, בורי, כסיף.

דגים מיוחדים: רד דראם, באס, דניס, לבראק וברמונדי.

יש גם דגי נוי, אבל עליהם נפרט בפעם אחרת.

בדרך כלל מתחילים לעבוד עם שחר, ולפעמים קצת לפני כן. יש מצב שבו עליך לספק למשל שלושה טון קרפיון טרי לתנובה ת"א. כדי להיות שם בשש בבוקר, עליך לקום באמצע הלילה, לשפוך את הדגים במקרה הטוב מבריכת המשלוח למשאית ובמקרה היותר גרוע – להיכנס למים ולנסות לתפוס אותם ישירות מהבריכה ולהעמיס אותם בחושך למעלית (מסילה שעליה נוסעת קרונית המכילה כ- 150 קילו דגים ומונעת על ידי דלק או לחץ שמן או חשמל. יש גם מעלית כפות, שיתרונה הוא בכך שלא צריך לחכות עד שהקרונית תשוב לאחר שעלתה לשפוך תכולתה במכל). משם מעבירים את הדגים למשאית. ואז אולי נשאר קצת זמן להתקלח, לישון ולקום ליום חדש.

באביב הדגים מטילים ואז ישנן כמה דרכים להפרות אותם קרפיונים על ידי ערבוב ביציות והזרע במכון כמה ימים, עד שיגיעו למצב של לרווה ואז מעבירים אותם לבריכת אימון שיגיעו ל-10 גרם.

כל נקבה מטילה מאות אלפי דגיגים לפי גודלה ופוריותה.

הדגיגים יעברו עוד הרבה עד שיגיעו לשוט ויש  כמובן סכנת למחלות מהציפורים: שקנאים, קורמוראנים, שלדגים וענפות.

וגנבים מחכים להם.

מושטים מתרבים בבריכות עפר בלהקות רביה, כשני טון למשך תקופה  של כ-21 יום, תלוי בטמפרטורת המים.  ואז מעבירים את ההורים לבריכה נוספת להמשך רביה ושולים את הדגיגים בעזרת רשת כילה לבריכות אימון שהן קטנות יותר מבריכות הפיטום .

בורים מתרבות בים, אולי הצליחו גם במכון במעגן מיכאל.

טמפרטורת הגידול המומלצת למושטים היא  25-28 מעלות .

בעיקרון חשוב שאיכות המים תהיה יותר טובה (מינימום של אמוניה וניטריט וחמצן –9 PPM).

לדגים יהיה יותר טוב. למרות שמושטים סובלים גם מ-0 PPM חמצן וקרפיונים מחזיקים מעמד גם במים של שמונה מעלות.

הבעיה הגדולה בדיג, בניגוד לענפים אחרים, היא שהדייג לא רואה את כל הדגים (כי הם מתחת למים), ולכן קשה לאתר בעיה אלא על ידי לקיחת מדגם שמראה את קצב הגידול ובריאות הדג. אך עדיין אין ודאות מוחלטת לכך שמה שנכנס הוא שייצא. אם היה פחת בדרך, בזבזו משאבים (חשמל לחמצניות, מזון, מים וכולי) לחינם.

לכן חשוב להיות מאוד מדויקים בשלב של המעבר מבריכת האימון של הדגיג לבריכות הפיטום הגדולות והמאגרים.

שם ניתן לגדל כמה סוגי דגים ביחד.

בעיית ההטלה הפראית -  אם של המושט המצוי (קטן ירקרק ולא טעים)

ואם של המושטים עצמם (נקבות שממשיכות להטיל ללא צורך מצד הדייג), 

מכניסים את דגי הרד ראם לטיפול, אבל בדיעבד דגי ההטלה הפראית אינם מגיעים לגודל שוק וצורכים מזון וחמצן על חשבון יתר הדגים.

שיווק הדגים נעשה דרך מפעל שמקבל את הדגים, מצנן אותם במים קרים מאוד, מנקה ואורז או מוכר לסוחרים או מוכר מהשטח לדוכן ישירות.

המדגה המתועש חוסך בעלויות של מים, אך צורך הרבה חשמל להפעלת המשאבות שממחזרות את המים במערכת. חשוב לנקות כל יום את הדגים המתים ולראות שאין מזון צף (שלא נאכל) והפרשות – דבר המביא לירידה בחמצן ועלייה באמוניה (לא טוב לדגים).

יתרון נוסף, גידול במשך החורף או לכל הפחות שמירה על הקיים –  שלא ימותו בקרה.

המושט הוא דג טרופי, לכן רגיש יותר לקור.

אחת החוויות בענף, מלבד מלהאכיל את הדגים ולראות איך הם גדלים,

היא שליית (הוצאת) הדגים מהבריכה:

על רקע הנוף הציורי של הזריחה יורדים למים בצעדים זהירים, מכינים את הציוד: רשת ברזלים לטליתה הקצ'ר (כף העמסה) או סירים (מפלסטיק) ולא לשכוח את הפטיש לנעיצת הברזלים בבוץ.

לפעמים מדללים חלק מהדגים כדי לאפשר לשאר הדגים לגדול יותר מהר ואת הגדולים משווקים. לפעמים מרוקנים כמעט את כל המים ומוציאים (מפרקים) את כל הדגים לשיווק או לבריכות מחסן.

בבריכה יכולים להיות 20 –50 טון, תלוי בגודל ובמאגר (200 טון בערך).

ככול שיש יותר דגים, כך נמשך יותר זמן –  יום, כמה ימים או שבועות.

צריך להבין בוץ מהו, מה עומקו ועד כמה הוא סמיך, כי על הדייגים למשוך את הרשת אשר בצדה העליון מצופים (פקקים) ובצדה התחתון חבלים שחורים שזורים בטבעות עופרת (עופרות) או מתכת כבדה אחרת.

מורידים את מפלס מי הבריכה כדי שיהיה רדוד יותר וקל יותר לתפוס את להקת הדגים.

המאמץ רב ולאחר סגירת המעגל סביב הדגים מתחילים להוציא את הרשת תוך ניעור הדגים לתוכה. צריך להבין את המנטאליות של הרשת, איך היא מתנהגת מתחת למים ושלא תתקע בסלע (בולדר) או בזנט, ואז מישהו צריך לצלול ולשחרר. בקיץ זה נחמד, בחורף פחות, למרות שעובדים עם חליפות צלילה. קור זה קור.

יש להקפיד שלא ייווצר מצב של חוסר חמצן, כי הרי כל הדגים בבריכה נמצאים במקום אחד – הם בסוף תהליך הגידול. ולא רק זאת;  כמעט ואין מים בבריכה, אחרת אי-אפשר היה לתפסם. אם מפסיקים למשוך לרגע, העופרת עלולה לשקוע בבוץ ואז יהיה הרבה יותר קשה למשוך.

יש לשים לב לצפיפות הדגים ברשת, שלא ייכנסו ל"פאניקה" ויאבדו קשקשים, או, חלילה, לא יסבלו מחוסר חמצן.

כאשר מסיימים למשוך את העופרת והפקקים תולים את הרשת על הברזלים ועל היונקת (מכונה חשמלית שיונקת את הדגים למכל מובנה על ידי לחץ אוויר ופולטת אותם למעלה על שולחן המיון), או המעלית. מצמצמים כל פעם חלק מהרשת שקיבלה עכשיו צורה מוארכת ומביאים כל פעם קבוצת דגים חדשה להעמסה. כמובן שכל התהליך מלווה בלא מעט השפרצות מים ודגים שעפים ומנסים להימלט מעל לרשת, ויש להיזהר שלא ייכנסו לעין שלך ולא ייתפסו בעין הרשת.

מהעמסת הדגים הם עוברים מיון או נשפכים ישר למכל (טנק).  

אחר כך נוסעים עם משאית או טרקטור למפעל או לבריכת המחסן וממשיכים בעת הצורך לשוק.

בקיץ הדגים גדלים טוב, אך בימי החמסין, כאשר יש עננים אין פוטוסינתזה של האצות במים ויש סכנה לירידת חמצן, כי יש עומס של ביומסה  של דגים בבריכה.  לכן חשוב לעקוב אחריהם ובמצב חירום להפעיל חמצניות חירום, להפסיק האכלה, להגדיל כניסה של מים טריים (בחממות לפיתוח וילונות), כדי לקרר ולהוסיף חמצניות נוספות אם המצב מחריף.

חוסר חמצן נוצר גם בלילה. אז צורכות האצות חמצן, ולכן רצוי מוקדם ככול האפשר בבוקר למדוד את אחוז חמצן בכל הבריכות.

לפעמים התפרצות של דפניות יכולה להפוך את הדגים (או להמיתם). לכן יש לשים עין על כמות היצורים הזעירים הללו ולטפל בהם. 

הדגים הם חיות מיוחדות. למרות כל מה שהוא עובר עליהם  הם לא מוציאים הגה מהפה, מילה אחת רעה לא תשמע מהם.

יש להם אינטליגנציה קבוצתית. הם מרגישים באמצעות השמיעה המפותחת שלהם מה מתרחש מחוץ למים ומגיבים בהתאם (באים לרעש של האוכל ומזהים רעש של כניסת אנשים למים ובורחים).

עבודות התחזוקה כוללת תיקון וקשירה של החמצניות, תיקון רשתות תחזוקה של הטרקטורים, טיפולים שבועיים, תחזוקת מערכת המים והחשמל, ניקוי הבריכות מהבוץ וכיסוח קני הסוף ויתר העשבייה שמסביב לבריכה,  וכן תיקון הדרכים בין הבריכות וסוללות העפר, ועוד כהנה וכהנה הוצאות על ציוד, ביטוח נזקי טבע, כלים, לבוש וכמובן משכורת.

בניגוד למפעל, שאפשר לסגור בשבת או בלילה, הדגים (ונשמות הצדיקים שמתגלגלות בהם) צריכים לקבל יחס 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, כך שהעבודה לא נגמרת לעולם.

יש הבונים גדר ערוב [חוט שמקיף] תחומים כדי שאפשר יהיה לטלטל בשטח מזון, ויש שמשתפים גוי המוכן לעבוד בשבת. בכל מקרה, מצמצמים את הפעילות למינימום הכרחי בלבד, ומשום צער בעלי חיים עושים את הנדרש.

אחוות צוות הדייגים היא דבר שאי-אפשר לתאר, מעין שותפות המאפיינת יחידות מובחרות בצבא: מסירות נפש והומור, בשילוב של אוכל טעים והרבה עבודה פיזית קשה ומלוכלכת לפעמים.

על פי נתוני ארגון מגדלי דגים שווקו בישראל מתחילת 2009 עד תחילת אוגוסט –  10,137  טון דגים מכל הסוגים. פרטים נוספים תמצא באתר:

 

המאמר מוקדש לחיזוק ענף הדיג והדייגים בארץ-ישראל, בעמק בית שאן והירדן בפרט, ולחוות ראם הזכורה לטוב.

פינת ההלכה:

הלכות ט"ו בשבט: האוכל תולעת עובר על חמישה לאוין מן התורה – גמרת פסחים דף כ"ד.

מתוך ליקוט סגולות שאספתי בנושא לפני כמה שנים: "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך – מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית". הצלה מוזכרת בתנ"ך בספר יונה –  איך ניצל הנביא על ידי הדג, התפלל ממעיו והדג פלט אותו לחוף נינווה, שם התנבא והציל את כל העיר. אמרה ידועה היא: "תאכל דג ביום דג ותינצל מדג". פרושה: תאכל דג ביום ד ג

היינו (ד = 4)  + (ג  = 3) סה"כ '7 שהוא היום השביעי שבת קודש, מעין עולם הבא:  גאולה. ותינצל מד"ג שהם דיני גיהינום, רחמנא לצלן. מה דג לא יכול לחיות ללא מים? כך יהודי אינו יכול לחיות ללא תורה!

דג הוא כינוי למשיח ולצדיקים שאין מפריע להם הבלי העולם והם ושוחים בו כמו דג במים. לוויתן מלשון מלווה.

מזל. מסופר שבדור המבול כל העולם חטא, כולל החיות, למעט נח (שעליו נאמר: "איש צדיק תמים"), בני ביתו והדגים, לכן הם היחידים ששרדו מדור הפלגה  חוץ מהחיות שהיו על התיבה. על הדגים נכתב שלא שולטת בהם עין הרע. למה? כי אי-אפשר לראותם, הם מכוסים במים, והמים משולים לתורה –  מים חיים ותורת חיים. מה המים שיורדים מהשמיים וזורמים למטה, כך  התורה שניתנה מלמעלה מהר סיני על ידי הקב"ה מגיעה לכל אדם בכל דרגה.  דג = גד = מזל.  כשם שהמים קדמו לתחילת הבריאה, כך גם קדמה התורה לעולם.

 

הנהגה. אפשר ללמוד הרבה מהתנהגות הדגים. למשל, הם כל הזמן קולטים. עינם פקוחה תמיד ושמיעתם חדה בהרבה, ולמרות זאת אין הם מוציאים  הגה מפיהם, כך נמנעים מלשון הרע. והרי ידוע שחיים ומוות ביד הלשון. זיכרונם הפרטי קצר, כך שאין הם שומרים טינה. אבל הם לומדים ומתחכמים, כך שקשה מפעם לפעם לתפוס אותם. השחייה נגד הזרם מסמלת את חיות הדג. כך בחיים יש מצבים ומקומות שקיום תורה ומצוות מצריכים מסירות נפש, עול ממש קשה, כמו השחייה במעלה הנחל. כשם שדגים כמהים לכל טיפת מים טריים, כך יהודי, כמה תודה שיודע רוצה עוד.

 

שפע וברכה.  בתורה בספר בראשית, פרשת ויחי, מברך יעקוב את בניו של יוסף, אפרים ומנשה.

"המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם את שמיושם אבותיי אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ". כלומר, שיפרו וירבו כמו הדגים. ברכה זו נאמרה כל לילה בקריאת שמע שעל המיטה ובברכות במוצ"ש.

ועוד קשר של הדג עם קריאת "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" – היא על דרך הרמז דג בגי' = 7, שמרמז על שלמות ימי השבוע והאלף השביעי ימות העולם הבא שנאמר:  "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". אחד רומז על אהבה  = 13 בג', והדייג אוהב דגים ובאהבה נגאל, ברחמים לדון דין צדק, ברחמים. אז אל תדאג אמר הדג...

בנבואת יחזקאל מוזכר "והיה הדגה רבה מאוד" שהיא סימן לשפע.

 

כשרות. מוזכרת בספר ויקרא פרשת "שמיני"  ובדברים פרשת "ראה". הדגים הכשרים הם בעלי סנפיר וקשקשת  המותרים למאכל. הסנפיר מנווט והקשקשת מגינה. זאת מלבד מערכת החיסון הטבעית שלו.

 

הצלחה.  כאשר הדגים במצוקה, אין יותר חמצן במים, מה הם עושים? הם מרימים את הראש למעלה ומחפשים חמצן מהאוויר. הדבר לא נשמע אך נראה כאילו הם צועקים לעזרה.  כך גם היהודים במצוקה. למי צריך לפנות? מי יכול להושיע כבשה בין שבעים זאבים? הרועה של ישראל הוא  השם יתברך, כאשר פונים אליו אז לא יחסר דבר.

 

נשמה. נשמתם של צדיקים מתגלגלות בדגים (מספר הזוהר). איוב י"ב 8 כותב: "ויספרו לך דגי הים.. שיד ה'..."

גם שמות שניתנו לדגים על שם צדיקים, למשל דג סול נקרא דג משה רבנו ובריבוניה היא סולטן אברהים, נסיכת הנילוס – יאורן.  עובדי הדיג, שבמסירות ונפש חפצה יוצאים בוקר-בוקר לטפל בדגה: בחורף הקר והגשום, ברוח, בבוץ; בקיץ הלוהט ובשמש הקופחת –  לשלות, להאכיל, להעביר, לרפא, להפרות, לשלוח, לתחזק  ולקבור דגים מתים ר"ל.

 

חכמה. סייג לחכמה שתיקה. כאשר לא מדברים אפשר לשמוע ולהקשיב ל זולת. כך לומדים, מחכימים נותנים כבוד איש לרעהו ומרבים שלום בעולם. דבר נוסף ומרתק הוא התנהגות להקת דגים. זו דוגמה מדהימה למופע אחדות שמשקף אינטליגנציה קבוצתית: לאן לשחות?  באיזה מהירות?  והיא תורמת רבות לשרידות הלהקה בחיפוש מזון והינצלות מטורפים.

השחייה נגד מעידה על חיים.

הנביא חבקוק מספר על הבורא: "ותעשה אדם כדגי הים". "כי תמלא הארץ לדעת כבוד ה' כמים יכסו על ים".

 

מצווה. כתוב בבראשית א' כו': "ויאמר ה' נעשה אדם כצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים".

אם כן, מיד לאחר בריאת האדם ממליץ לנו הקב"ה לדוג דגים. אך אין הכוונה לאבד את כל אוכלוסיית הדגים בים.

לשם כך חייבים לעודד את ענף גידול חקלאות הדגים בארץ לניצול טוב יותר של המים ושימור הדגה בים הגדול.

לזכור את יציאת מצרים. בספר במדבר פרשת בהעלותך נאמר :

"זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים..."

  בריאות.  בגמרא, במסכת ברכות מצוין שמאכל דגים קטנים מרפא גוף  אדם שלם.

הדג מהווה מקור טוב לחלבון, ומכיל הרבה ויטמינים ומינרלים חשובים המסייעים בחלק גדול מפעולות הגוף.

ויטמין A טוב לעיניים, לריאות, לפוריות, לעור, לעצמות, לצמיחה. ויטמין B-2 משפר את חילוף החומרים ומועיל לעור. B-3   בונה את ההורמונים של יותרת הכליה, בונה את העור ומסייע לחילוף חומרים בגוף. B-6 משפיע על המוח ומערכת העצבים, העור, מערכת העיכול,חילוף חומרים והדם. 12-B מעולה למוח ומערכת העצבים, חילוף חומרים, צמיחה ולדם. D. משתלב עם הורמון בלוטת התריס, מסייע לקליטת סידן ואיזונו, לבניית העצמות. H (ביוטין) מסייע לחילוף חומרים, חיוני בפעולת אנזימים רבים, דרוש לפירוק חומצות שומן ופחמימות לאנרגיה.

מינראלים ששומרים על תהליכים תקינים בגוף :

נחושת: מרכיב חיוני בחלבונים ובאנזימים, התפתחות תאי דם אדומים ופיגמנט השיער והעור, מסיעת לשימוש בוויטמין C.

חיונית ליצירת גלוקגן ואלאסטין, חלבונים המצויים ברצועות, בדפנות כלי הדם ובריאות. חיוניים ליצירה ותחזוקה תקינה של עצמות חזקות, לפעילות מערכת העצבים המרכזית. פלואור: מונע עששת, תורם לחוזק העצמות, מרכיב במשחת שיניים (מוסיפים אותו למי השתייה). ברזל: מרכיב בצבע הדם ההמוגלובין ויצירת מיוגלובין – צבען המאכסן חמצן בשריר והוא מרכיב באנזימים רבים, מעורב בקליטת חמצן, הפיכת הסוכר בדם לאנרגיה.

מגנזיום: חיוני ליצירת העצמות והשיניים, העברת אותות עצביים ולהתכווצות השרירים וויסות חום הגוף. אשלגן: פועל ביחד עם הנתרן בבקרת מאזן המים בגוף, הובלת אותות עצביים, התכווצות שרירים ושמירה על קצב לב תקין, אגירת פחמימות ופירוקן לאנרגיה. זרחן: יסוד חיוני לכל צורות החיים הידועות. מופיע בכל היצורים החיים. מהווה חלק ממולקולת ה-DNA וה-RNA. תאים חיים משתמשים בתרכובת הזרחן ATP על מנת להפיק אנרגיה. פוספוליפידים הם המרכיבים העיקריים של קרום התא. סלניום: בשילוב עם ויטמיןEשומר על גמישות הרקמות בגוף ובכך מאט את תהליך ההזדקנות. מגביר את הסיבולת על ידי שיפור אספקת החמצן ללב. מגן מפני לחץ דם גבוה. מונע התקרשות לא תקינה של דם בעורקים  ובכך מפחית את הסיכוי לאירוע מוחי או התקף לב.  גירוי התכווצות הרחם  בהיריון.

נתרן: מאזן את המים בגוף, הולכת אותות עצביים והתכווצות השרירים, שמירת קצב לב תקין.

 אבץ: תפקיד חשוב בפעילותם של יותר מ- 200 אנזימים. חיוני לייצור חלבונים וחומצות גרעין. מעורב בתפקוד הורמון אינסולין וניצול פחמימות. דרוש לוויסות קצב תקין של צמיחה, להתפתחות איברי הרבייה, לתפקוד תקין של בלוטת הערמונית ולריפוי פצעים וכוויות. משמש לריפוי בעיות עור וטחורים. לייצור טיפות עיניים.

סידן: המינרל שנמצא בגוף בכמויות הגדולות ביותר מהווה 90 אחוז מהחומר הקשה בעצמות, בשיניים. ביצירתם ותחזוקתם. מסייע לקרישת דם, להעברת אותות עצביים והתכווצות שרירים.

יוד: חיוני ליצירת הורמון בלוטת התריס, המווסת את ייצור האנרגיה בגוף, ממריץ צמיחה והתפתחות ומסייע לשריפת עודפי שומן.

אומגה 3 : חומצות השומן מקבוצת אומגה 3 הכרחיות לתפקוד האופטימלי של כל תא בגופנו. אצל רוב האנשים, הגוף מסוגל לסנתז בכבד את EPA ואת DHA מחומצה אלפא-לינולנית. הגוף האנושי אינו מסוגל לייצר חומצה אלפא-לינולנית תפקידן העיקרי של חומצות אומגה 3 הוא לשמור על גמישות נכונה של קרומי התאים (מוזאיקה נוזלית), כך שכל הקולטנים של התא יוכלו לפעול בקליטה והעברה של מסרים בצורה תקינה. נמצאת בדגי מים קרים. קלוריות

ל- 100 גרם, 130 – 300 גרם ומכיל מעט כולסטרול. מתוך המילון הקלורי המלא סופרים קלוריות.  ספר "תרופות המדריך השלם", ויקפדיה, התורה והתלמוד.

 

דגים מומלצים:

אמנון (מושט), קרפיון, אמור בורי, כסיף, מוסר, באס,  פורל, ברמונדי,   רוקי ואדמונית.  הם הטריים ביותר, מגיעים הישר מבריכות הדגים בישראל.

"טוב לדוג בעד ארצנו". מחכים ומצפים לסעודת משיח שבה נאכל את שור הבר, הלוויתן והיין המשומר.  וכמובן נשמע ונתענג  מדברי תורה.

 

 

בזמנים שהייתי נוסע בהסעת בית הספר, משהו תמיד משך את תשומת לבי וראשי הופנה אל עבר אותו מפעל ש-20 שנה אחר כך נזדמנה פרנסתנו. משם עכשיו הבנתי למה.

ראיתי מקשר בין ים ליבשה, אדם וחיה, קודש וחול, בין עלמא דאיתגלה לעלמא דאיתכסיה.

 

האדרת   והאמונה  לחי עולמים:

הבינה   והברכה    לחי עולמים:

הגאווה   והגדולה   לחי עולמים:

הדעה   והדיבור     לחי עולמים:

ההוד   וההדר        לחי עולמים:

הוועד   והוותיקות לחי עולמים:

הזיו   והזוהר         לחי עולמים:

החיל והחוסן       לחי עולמים:

הטכס   והטוהר     לחי עולמים:

הייחוד   והיראה   לחי עולמים:

הכתר   והכבוד     לחי עולמים:

הלקח   והליבוב       לחי עולמים:

המלוכה   והממשלה לחי עולמים:

הנוי והנצח              לחי עולמים:

הסגוי ובשגב         לחי עולמים:

העוז   והענוה          לחי עולמים:

הפדות   והפאר        לחי עולמים:

הצבי   והצדק          לחי עולמים:

הקריאה   והקדושה  לחי עולמים:

הרון   והרוממות       לחי עולמים:

השיר   והשבח          לחי עולמים:

התהילה   והתפארת לחי עולמים:

                       

 

 

 

הכניסה לחווה

 

 

ה' דומה לקשקש, במובן זה שאינו נראה אך מגן. אם פגע בך מנובל זה (יצר הרע), משכהו לבית המדרש. אם אבן הוא, נימוח. אם ברזל –  הוא מתפוצץ. מדובר גם על מחלוקת  בין אנשים המתיישבת בין כותלי המדרש. שני סוגי אנשים: אחד, כאבן – רחמים – כרחם אב על בנים .ברזל – דין ר"ת בלהה רחל זילפה לאה – הנשים.