בית צבי מציג את "לדבר עם" מאת ג'יין מרטין בבימוי ועיצוב שגב גרשון. משתתפות ב"לדבר עם" 10 שחקניות ממחזור מ"ח. זאת הצגה המורכבת מ10 מונולוגים שאין כל קשר ביניהם פרט אולי לעובדה שכל המונולוגים מבוצעים על ידי בחורות . המונולוגים בני 5 -6 דקות כל אחד.מאחר והיו 10 הרי ההצגה דמתה יותר לתחרות מונולוגים בדומה לתחרויות המתקימות בבית צבי כמה פעמים בשנה ובהן מחולקות מלגות שונות. בצורה זו אין אפשרות לשחקן להכנס כמו שצריך לדמות ולהראות את התפתחותה ואיך הוא מבטא זאת. כבר כתבתי פעם שמונולוגים וקטעים ללא קשר ביניהם כהצגה הפכו דבר שבשיגרה בתיאטרונים השונים ולי שיגרה זו לא מובנת. מאחר וזו לא היתה תחרות אלא הצגה לא אתיחס לביצוע של כל אחת ואחת מהמשתתפות רק אציין את הבימוי הטוב של שגב גרשון ואת הנוסח העברי המצויין של רחל ומיכה לבינסון. התרשמתי במיוחד מהתאורה הנהדרת ובקטעים מסוימים גם מיוחדת של הדס לוז ובמיוחד בקטע "גולות" למרות שכל אחת מהמשתתפות הציגה את המונולוג שלה בחן רב בכל זאת אציין כמה, מהן נהנתי ביותר. טלאים -טובה ורובל צ'יפס-מאיה לוי גולות-זוהר גורן אודישן-שרלין חזיזה-שלו היתי צריך לדרג היתי מדרג אותה ראשונה סימנים-שני רוטברג. לראות או לא לראות:האוהב הצגת מונולוגים תיהיה לו הנאה רבה. נכתב על ידי elybikoretאלי ליאון , 16/12/2009 08:14
