עין טובה
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

עין טובה 

מאת    [ 17/12/2009 ]
מילים במאמר: 1918   [ נצפה 6668 פעמים ]

 
 

נאמר בתורה "נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו"{ דברים טו, י} כתב על פסוק זה רבינו יונה בספרו {שערי תשובה ג,לה}- הוזהרנו בזה להרחיק מנפשינו צרות עין ולהיותינו טובי עין כמו שנאמר {משלי כב, ט} "טוב עין הוא יבורך" ולא די במתנת ה' אשר נטע בלבנו מדת הנדיבות , על כן הזהיר ואמר ולא ירע לבבך אחר שאמר נתון תתן לו" מגלה לנו רבינו יונה כי יתכן שאדם נותן צדקה ויש לו את מידת הנדיבות אך עדיין נמצאת בקרבו מדת עין רעה, ולכן יש לאו מיוחד שלא יהיה רע עין. הגילוי הזה הוא חשוב מאוד ומסעיר כי גם אדם שמקיים מצוות צדקה יכול להכלל ברע עין, על אחת כמה וכמה מי שלא נטע בלבו מידת הנדיבות ( שגם זו עבודה קשה) ודאי נכלל בקרב רע עין. לכן יש עניין לעקור את המדות הרעות שנאמר סור מרע ועשה טוב. ויסוד שאדם נותן צדקה ועדיין אינו טוב לב מפני שעינו צרה בזולתו ואינו שמח בטובתו יש ללמוד מראשית הבריאה. "ויהי מקץ ימים ויביא קין מפרי האדמה מנחה לה' " {בראשית ד ,ג'} ואמרו חז"ל גדול מעלתו של קין שעמד לבד על עניין סוד הקורבנות ,שקין היה הראשון שהביא קרבן לה' "והבל הביא גם הוא" רק לאחר שראה את קין הביא גם הבל קרבן. ובכל זאת הביא " מפרי האדמה מנחה לה' " - מהגרוע {רש"י} , ואף שידע וחידש את העניין הגדול שיש בקרבן, מ"מ לא הצליח קין להתגבר על מדת רע עין, ואף שרצה להתדבק בהשי"ת ע"י קרבנות, הביא מן הגרוע הרי לן להדיא שיכול אדם היות צדיק וחסיד באמונה ועוד להיות בין הנותנים, אך למדת הנדיבות לב לא הגיע, וצרות עין שולטת בכל מעשיו [ואף שלא חסר לקין מאומה שהרי היו לקין והבל אחיו יחידים בעולם, מ"מ מדת רע העין שלטה בו, ולכן הביא מן הגרוע] "טוב עין הוא יבורך"{משלי כב, ט} פסוק זה נאמר על משה רבינו {במדבר רבה כא, טו} שזכה להיות נכלל בקרב טובי עין, ואילו שאר בני אדם מעשיהם נובעים מעין רעה, ואינו חפץ בטובת חבירו , לכן כמעט לא יתכן פעולות חסד אמיתיות ,ועל כן כל חסדיו נעשים למען טובת עצמו שמצפה לתשלום גמול ואין זה חסד של אמת , לכן יעקוב אבינו בקש מיוסף הצדיק שיעשה עמו חסד של אמת. לכן עלינו לבדוק את עצמינו האם מעשינו נובעים מכוח הטוב, או חלילה מהרע. ודאי שזה לא קל לעבוד על המדות ,כי יצר לב האדם רע מנעוריו וכל שנות חייו הראשונות מתפתח ומתייסד בנין הרע {דרך ישראל הרב לוגאסי עמ' קיז} אך על ידי התבוננות ובדיקה אדם יהיה מודע לנטיותיו ורק אז יוכל לעקור את מידותיו הרעות, ולפתח עין טובה. "טוב עין הוא יבורך" מי שזוכה להיות מכלל טובי העין מובטח לו שיבורך ויזכה לכל טוב. זו הבטחה של הקב"ה , נראה שכדאי ומשתלם להיות טוב עין .אך מה מונע מהאדם להפסיד את ברכת ה' - המדות הרעות . המדות מונעות את ההכרה בכך ולכן מביא מן הגרוע, אף שעל ידי המדות יפסיד את ברכת השי"ת. כלומר כח המדות אין להם שייכות להבנות ולידיעות שיכול לרכוש ע"י השכל, ורק מי שיצליח להתגבר על מדותיו הרעות יזכה שלא יהיה מכלל אלו שנאמר עליהם: למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה.{אור יחזקאל עמ' ר"כ} עין הרע כיצד, שלא תהא עינו של אדם צרה במשנתו של חבירו. מעשה באדם שהיתה עינו צר במשנהו של חבירו, נתקצרו חייו ונפטר והלך לו. {אדר"נ פט"ז א}. זה מזעזע כמה חמור להיות צר עין עד כדי קיצור ימים. בס"ד וכתב המדרש שמואל בשם הר"י: הקנאה יש בה דרכים רבים, אחת כי יראה חבירו הולך בדרך תמים ועוסק בתורה ומצות, מקנא בו כי הוא שונא אוהבי ה' ומדה זו מוציא מן העולם כי היא רעה מכל הקנאות וכו' {בנין יהושע שם}. כלומר מי שרואה את חבירו מתעלה ביראת שמיים ושונא אותו בשל כך, זה חמור מאוד כי למעשה הוא שונא את המלך . עין טובה - היפוך הקנאה. הרמח"ל {מסילת ישרים פי"א} בביאור מדת הקנאה: "גם היא אינה אלא חסרון ידיעה וסכלות, כי אין המקנא מרויח כלום לעצמו וגם לא מפסיד למי שהוא מתקנא בו,.. ואע"פ שלא יהיה בעלי קנאה ממש , אמנם לא ניקו ממנה לגמרי. אומר לנו בעל המסילת ישרים שמידת הקנאה מקפת את כל בני האדם , וצריך להשתדל לעקור את מדת הקנאה ולהשריש את מידת עין טובה שהיא היפוך הקנאה ולחפוץ בטובת הזולת ולשמוח בטוב של חבירו. כל מי שיש בו ג' מידות הללו הרי זה מתלמידיו של אברהם אבינו עליו השלום- רוח נמוכה ועין טובה ונפש שפלה {אבות ה, כג} אומר רש"י שטוב עין פירושו שיהא כבוד חברך חביב בעיניך. מי שטוב עין שמח ומרוצה בהנהגת השי"ת וצריך להתחזק במידת הבטחון והאמונה בהשגחת השי"ת. הרמח"ל {מסילת ישרים פי"א}"לו ידעו ולו יבינו כי אין אדם נוגע במוכן לחבירו ואפילו כמלוא הנימה, והכל כאשר לכל מה' הוא כפי עצתו הנפלאה וחכמתו הבלתי נודעת הנה לא היה להם טעם להצטער בטובת רעיהם כלל" המאמין האמיתי אין לו אלא רצון ה' , ואם חבירו הצליח זה רצונו של ה' , אך מחסרון אמונה סובר שחבירו מקבל ולוקח ממנו משהו ולכן מתקנא. נאמר בתורה: "ואהבת לרעך כמוך אני ה'" {ויקרא י"ט, י"ח} וכתב בספר החינוך: נצטוינו לאהוב כל אחד מישראל אהבת נפש, כלומר: שנחמול על ישראל ועל ממונו כמו שאדם חומל על עצמו וממונו, שנאמר: " ואהבת לרעך כמוך" ואמרו חכמינו דעלך סני לחברך לא תעבד (השנוא עליך אל תעשה לחברך) ואמרו בספרא: אבר רבי עקיבא: זה כלל גדול בתורה כלומר:שהרבה מצוות שבתורה תלויות בכך שהאוהב את חברו לא יגנוב לא יזיק וירצה שיהיה לחבירו טוב השתתפות בשמחה הזולת ר' ישראל מסלנט זצ"ל היה שמח שמחה רבה על השמש המאירה לעולם. הוא היה אומר: לכאורה כולנו היינו צריכים לשמוח בטובה של השמש המאירה והמחממת אלא מכיון שגורל האדם לאהוב רק את עצמו שוב אינו שמח בדבר שכולם נהנים ממנו, אלא רק בדבר שהוא לבדו נהנה ממנו מי שמקיים באמת מצות "ואהבת לרעך כמוך" בא על שכרו בכך שהוא נהנה גם מן הטוב שכל העולם שותף לו. מסופר על ר' משה ליב מסאסוב זצ"ל שהיה מפיץ מעיינות שמחה בכל מקום שידו מגעת, והיה ראש המשמחים בכל החתונות, מרקד ומרקיד את המשתתפים כדי לשמח חתן וכלה. לא נהג בעצמו סילסול של אדמו"ר ורב, לא ישב בראש, ולפעמים גם נהג בעצמו זלזול כדי להרבות שמחה ועידוד. מספרים שפעם התלבש בעור של דוב והתפרץ לתוך חתונתם של עניים בריקוד נלהב, כדי להרבות התפעלות ולהדליק מאורי התלהבות. וכן מסופר על ר' יצחק בלאזר זצ"ל (גאב"ד פטרבורג) שדרכו היתה להענות לכל הזמנה של שמחה, מבלי להתחשב אם זה לפי כבודו, בנמקו שיש מזה משום גמ"ח. היו מקרים אשר מנהגו זה היה מעורר תמהון רב. ספרה הרבנית מלצר:בעיר אלקסוט הסמוכה לקובנה, קרה שבחור אחד,טיח על פי אומנותו, עם הארץ גמור שלא קרא ולא שנה, עזב את מקצועו וקיבל על עצמו ללמוד תורה , הוא הסתגר בבית הכנסת שבאלקסוט, לשם הביאו לו נשים צדקניות אוכל, ועמל כל היום על לימוד המקרא, ולאט לאט התחיל להתקדם ולהבין מעט חומש. בס"ד לאחר זמן בא הבחור בברית הנישואין בעיר זוסלה. נסע ר' יצחק בלאזר זצ"ל במיוחד לחתונתו. כשראה הרב של העיר זוסלה את ר' יצחק מופיע בחתונת הבחור הפשוט הזה, תמה מאוד ושאל אותו : מה ראה כבוד תורתו על ככה? השיב לו ר' יצחק: כי יש בזה משום גמ"ח ואין אנו יכולים לשער כמה גדולה זכות של מעשה חסד. לאחר שר' יצחק חזר לביתו מאותה חתונה , נודע לו כי בזמן העדרו תחב אחד מילדיו מטבע לתוך גרונו. הרופאים בקובנה נלאו למצוא עצה להוציא את המטבע או להבליעה , והנה לפתע שלא כדרך הטבע בלע הילד מעצמו את המטבע ויצא בשלום מפגע זה. ר' יצחק תלה הצלה זו בזכות מצווה זו. טוב עין הוא יבורך, בזכות העין טובה ומצוות השמחה בשמחת השני ניצל בנו. ולא סתם שימח ר' יצחק בהופעת אישיותו הכבירה בשמחות , כי אם היה הרוח החיה בכל השמחה עולה על השולחן , שר שירים וחורז חרוזים , רוקד ומרקד, מפזז ומכרכר כדי לשמח חתן וכלה . בני הישיבות בתקופה ההיא היו מספרים בזה זכרונות נעימים .כיצד השתתף ר' יצחק בחגיגת כלולותיהם ובידח את המסובים. מעניין שאף בחתונת ידידו ר' נפתלי דוב אמסטרדם עם אשתו השניה בירושלים , כששניהם בגיל למעלה משבעים , נהג ר' יצחק כן. כששאלוהו על כך בתימהון השיב: בדין שמחת חתן וכלה אין הבדל בין בני שמונה עשרה לבני שבעים ...{סדרת תקון המדות ח"ח} שכרו של בעל עין טובה עין טובה הוא השמח בחלקו,וזו המדה תורה על העושה המצוה לשמה, כי משמחת קנינו אשר קנה לא יתאוה לטובות זה העולם, והם כקליפת השום בעיניו. והנה רבי חנינא בן דוסא שהיה מסתפק בקב חרובים מערב שבת לערב שבת, אליהו אזור עור אזור במתיו, וזו המדה היתה באברהם אבינו ע"ה, שאמר למלך סדום : "אם מחוט ועד שרוך נעל וגו'" וזו תכלית ההסתפקות, והוא אשר יניח אדם ממון גדול ולא יחזיק ממנו אפילו בדבר מועט. ואמר לו השם יתברך כמאשרו על זה: "שכרך הרבה מאוד" ורוב המפרשים הסכימו כי עין טובה היא ההסתפקות במה שיש לו ואף על פי שיהיה לחבירו ממון יותר ממנו אינו מתקנא מהם אלא המעט שיש לו בעיניו הרבה , ויחפוץ שיהיה לחבירו יותר ממה שיחפוץ שיהיה לעצמו. והוא מתלמידיו של אברהם אבינו והפכו בבלעם הרשע {במדבר כ"ב}- "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב". אינו מסתפק במה שיש לו ויורש גיהנום גם בעולם הבא וגם בעולם הזה, ואפילו יש לו עושר אינו מסתפק ואינו שבע לעולם , ומידה זו גורמת לו למכאובים כל ימיו, מה שרואה אצל אחרים רוצה שיהיה לו ויותר מהם , ואין לו מנוחת הנפש ולא מנוחת הגוף כל ימיו ,חייו אינם חיים. הבעל עין טובה מורה שיש בו נשמה עליונה עין טובה, המעט שלו בעיניו הרבה, ושל אחרים ימעט בעיניו, ויחפוץ שיהיה לאחרים יותר ממנו, וזה שנאמר {ויקרא כ"ז} : "ואהבת לרעך כמוך", ולא אמר את רעך וגו'. ומי שיש בו עין טובה יורד בו הנשמה העליונה, ועל כן אבדה ממנו חמדה עולם הזה. והפכו עין רעה, שלו יראה מעט ושל חברו הרבה, ויקנא בו, וייטב בעיניו שיהיה לו מעט ובלבד שיהיה לחברו יותר מעט. אדם בעל עין רעה מוכן לסבול ובלבד שחבירו יסבול יותר, ויהיה מוכן להפסיד טובה על מנת שחבירו לא יקבל גם. ישנו סיפור ידוע על חמדן שהמלך רצה לשלם לו שכר גדול ואמר לו כל מה שתבקש אתן לחברך כיפליים. החמדן בעל העין רעה , שאינו יכול לסבול שלחבירו יהיה יותר ממנו, ביקש מהמלך שיוציא לו עין ובלבד שלחבירו יוציאו שניים . מזעזע.!!! בס"ד הרע עין סופו שכופר בטובתו של מקום נתבאר שהמדות והכוחות פועלים בניגוד להבנת השכל ,- כמו שנאמר טוב עין הוא יבורך ועל פי הבנת השכל כדאי לאחוז בזו המידה על מנת לזכות לשפע, - אך זאת עלינו להבין שהמידות שאדם נוהג כלפי אנשים הם הכלים שהוא עומד איתם מול ה' יתברך, ובאותם הכלים נפעלים כל פעולותיו שנאמר" כל הכופר בטובתו של חבירו סופו שכופר בטובתו של הקב"ה" כיוון שהמדות כוחות הם באדם אינם מתחלקים וכאשר יש בו מדת רע עין וחסר לו מידת הנדיבות , אף כלפי הקב"ה ינהג כך , ולכן מצינו בקין שהביא קרבנו מן הגרוע , וכביכול חסך מכספו כדי לא להביא קרבן מעולה להשי"ת . ולסיכום סיפור מאלף בנושא הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצ"ל שאחד הגנבים שהיו כלואים באגף האסירים הפליליים בירושלים, ריצה עוונו ושוחרר לעת ערב. מאחר והתגורר הרחק מירושלים ולא היתה לו פרוטה בכיסו, סר לרבי אריה, אותו הכיר מביקוריו בבית הכלא, כדי לקבל ממנו דמי כיס... קיבלוהו רבי אריה וזוגתו כאורח נכבד... העניקו לו סכום מסויים אך הוסיפו ואמרו לו כי לא יתירו לו לנסוע לפני שיסעד ליבו . האורח הרגיש בטוב ובתום הארוחה אמר לו ר' אריה : מודה אני לך על הביקור שעל ידך נזדמן לי לקיים שתי מצוות הכנסת אורחים וגמילות חסד, אך בבקשה ממך השעה מאוחרת למה תסע בשעה כזו, השאר ללון בביתנו. הציעו לאורח מיטה והתברכו בו. באשמורת הבוקר מתעורר ר' אריה משנתו כדי להכין עצמו לתפילת ותיקין , והנה מתברר כי האורח כפוי הטובה גנב את פמוטי הכסף וגביע היין ונסתלק. עורר ר' אריה את רעייתו וסח לה את אותו מעשה ואמר: אני מוחל לאותו גנב במחילה גמורה שלא יענש בגיני. ועוד הוסיף: בואי ונבטיח אחד לשני כי מעשה זה לא יהווה תקדים עבורינו ולא ימנע מאיתנו לארח גנבים בביתנו להבא. זכה ר' אריה לוין לעין טובה, לראות את הטוב והיפה בכל אחד . בתקוה ובברכה ד"ר רינה מורדו

 ד"ר רינה מורדו PHD
מאבחנת ומטפלת ריגשית ומתמחה במערכות יחסים
מעבירה הרצאות וסדנאות חויתיות ויצירתיות ברוח היהדות במגוון נושאים: גבולות וסמכות, חלקי האישיות סגנונות תקשורת, מודעות עצמית, העצמה אישית, אמונה ובטחון ,משברים ואתגרים בנישואין ובהורות, רפואה משלימה.
אבחון בציורי ילדים, נר הופי, פלאם רפלקסולוגי תרפי, פרחי באך קוסמטיקה ורוקחות טיבעית, תרגילי מוח  E.F.T לשיפור תיפקודים ולשחרור ריגשי .
מתאים גם לכנסים ימי עיון ,קייטנות מוסדות ופרטיים.
ובנוסף סדנא יחודית להכנת קרמים מחומרים טיבעיים
ליצירת קשר  http://rina-phd.com
href="mailto:rina_phd@walla.comrina_phd@walla.com">">rina_phd@walla.com
0506535147 לא בשבת

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב