מנורות פלומה 

נוצות צבעוניות משכו את עיניו של האדם מאז ומעולם. כמעט בכל תרבות לאורך כל ההיסטוריה השתמש האדם בכסות גופם של בעלי הכנף והתקשט בנוצות צבעוניות. מהשמאנים בדרום אמריקה ועד לגברות המהודרות במרוצי אסקוט, הנוצות הן פריט שימושי וקישוטי נחשק.

המעצבת הייקה בוכפלדר, לקחה את הרעיון צעד אחד קדימה.

לאה גולדברג כתבה על "כובע קטן מקושט בנוצה, העושה כל מה שאני רוצה". הייקה בוכפלדר, לעומת זאת, עושה בנוצה מה שהוא רוצה. והיא רוצה לעצב גופי תאורה מנוצות. מנורות עומדות ומנורות תלויות, מנורות רבועות ומנורות עגולות, את כולן מעצבת בוכפלדר מנוצות.

במבט ראשון, נראים גופי התאורה של הייקה בוכפלדר כיצירות נאות ומעוצבות בעלות נוכחות בולטת. רק לאחר בחינה נוספת מקרוב, מתגלה עובדה מטרידה במקצת הנובעת מחומר הגלם- נוצות- ומהדרך בה עושים בו שימוש.

משחר ההיסטוריה נוהג האדם ללבוש, לענוד, לחבוש ולהתקשט בנוצות של ציפורים למטרות אסתטיות וטקסיות. ילידים באמריקה, שבטים באפריקה ובאסיה, וגברות מהודרות בכל חלקי העולם- כולם מתקשטים בנוצות.

הנוצות מגלמות בתוכן את המאפיינים של העוף ממנו הגיעו, הן מסמלות יופי, חן, ויכולת להמריא מעלה מעלה.

הייקה בוכפלדר, המתגוררת ויוצרת בברלין, הפכה את הנוצות לחומר הגלם העיקרי בגופי התאורה אותם היא מעצבת: פלומה ונוצות אווזים ותרנגולים, הופכים בידיה ליצירות אורגניות, במובן הכי בסיסי- זו אינה הצורה המרמזת על אורגניות, זה החומר עצמו.

גופי התאורה, בעלי הצורות הגיאומטריות הברורות מורכבים משלד מתכת (עצמות) עליו מתוח בד (עור) ואליו מחוברות הנוצות בעבודה ידנית שהיא ההפך ממריטה: כל נוצה ננעצת בבד ומתחברת אליו כפי שהנוצה מחוברת לעורו של העוף. כל גוף תאורה מקבל מהות אינדיבידואלית וחושנית המורכבת מ- 2000 עד 4000 נוצות בודדות אותן בחרה בוכפלדר בקפידה. מעצם טבען, נוצות דוחות לכלוך ונוזלים ולפיכך, כך לפחות טוענת המעצבת, קלות לניקוי ולתחזוקה ושומרות על יופיין לאורך זמן. עבודותיה המעניינות של הייקה בוכפלדר הוצגו בגלריות ובמוזיאונים ברחבי העולם ומשכו תשומת לב רבה. לגבי מידת השימושיות שלהן ותקינותן הפוליטית ישפוט כל אדם בינו לבינו...