הבנה - מהי? ושיפורה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הבנה - מהי? ושיפורה 

מאת    [ 15/11/2006 ]
מילים במאמר: 1195   [ נצפה 8886 פעמים ]

 
 
רבים יודעים שהם "מבינים" משהו, ולעיתים ניתן לראות שמישהו "מבין" אכן משהו. אולם מהי בדיוק "הבנה"? - אנשים רבים הינם בעלי נקודות מבט שונות ובעלי ציפיות מוקדמות לגבי הנאמר ולעיתים הם אף "מלבישים" על הדברים שהם חושבים שהם מבינים אותם לאשורם - "הבנה" שהיא כלל איננה הבנה אמיתית.


הבנה הינה תהליך קשה למדי להגדרה היות והיא עשויה להיות שונה מאד מאדם לאדם.מה שכן,ראוי לזכור כי הבנה היא תהליך פנימי השונה מאד מאשר נקודת מבט,נקודת תצפית, השקפת עולם או ראייה ייחודית של הדבר. בהבנה הכוונה הינה הרבה יותר פנימית מצד אחד ואילו מצד שני,בו זמנית, הכוונה הינה לכל מה שקורה בין המבין לבין הדבר המובן (ובכל עוצמה, סוג של הבנה או דרך).

קיימות דרכי הבנה שונות, אמצעי הבנה שונים והניתוח עשוי לנשוא פירות עתידיים של פיתוחי ידע ככל שגבולות אופקי דעתו של הקורא מסוגלים להשיג. אין ספק למשל שהבנה כרוכה ביכולת התנועעות משוכללת (הן פנימה, הן החוצה והן סביב הדברים האמורים להיות מובנים) של כושר ההבנה של המבין. אין ספק שהבנה הינה כמובן ,המשך של כושר ניתוח רציני ומשמעותי השוכן באופי ה"מבין".

הבנה היות והינה למעשה המשך של חשיבה (או רגש,ועל כך בנפרד) מושתתת על צורות חשיבה, סגנונות חשיבה (שגם אותם נגדיר בנפרד במאמרים אחרים). אולם בכל מקרה, היא מחייבת, ראשית כל, ניתוח של "מהי חשיבה" - ומהם סוגי החשיבה הבסיסיים האפשריים של כל אדם.


מחשבת האדם בינו לבין עצמו עשויה להיות בסה"כ מ 4 סוגים:

חשיבה ויזואלית - כזו המדמיינת את הדברים ממש בדימיון המוכר לכולנו
חשיבה של דיבור שקט - כלומר, חשיבה שבמהלכה האדם מדבר בינו לבין עצמו
חשיבה מופשטת - הכוללת רק ייצוג של אינפורמציה וללא דימיון או דיבור
חשיבה מושגית - חשיבה על ידי שימוש לא בשפה,לא בדימיון אלא ברעיונות ובמושגים.

כאשר כל אחד מאיתנו ישלב את סוג החשיבה שלו בתוך תנועת כיוון ההתייחסות כלפי האמור להיות מובן תתחיל להתבצע התקרבות לביצוע הבנה.

הבנה כמצלמה: "המצלמת את הדברים"

לצורך העניין נשתמש בתמונה שנקלטת ומצולמת על ידי מצלמה. המצלמה רואה בדיוק את החזות אשר מולה ומתרגמת אותה לשינויים כימיים המופיעים על גבי סרט הצילום ובכך מתקבל העתק מדויק (בסדר גודל אחר - מיניאטורי) של המראה שהיה במציאות עצמה, מול המצלמה. כעת נשאל: האם המצלמה "הבינה" פה משהו? הרי בתוכה כרגע קיים העתק מדוייק של הדבר שעליו היא "חזתה". האם אנו מבצעים את אותה הפעולה בדיוק כאשר אנו "מבינים " דבר מה? - הרי קיים פה דימיון רב בביצוע הפעולות.

ההבנה הינה תוצר של מחשבות,רגשות והתכווננות כלפי משהו. ההתכווננות (בדומה ל"פוקוס" של המצלמה) מחלצת ככל הניתן "ראייה של תמונה " כלשהי, ומכניסה אותה לתוך ההתרשמות המנטאלית והריגשית שלנו. נשאלת כעת השאלה: האם "התמונה" שכרגע נמצאית בתוכנו הינה ההעתק של הדבר שניסינו להבינו? בוא נסתכל ונבדוק זאת. הפעם ננסה להבין בעזרת "ההבנה" עצמה מהי "הבנה".

"נצלם" את הרעיון של האופן שבו אנו "מצלמים" הבנה, ונבחן את תמונת ההתרשמות המתקבלת בתוך הגיוננו. קיים תמיד מרחק בין מה שאנו מבינים לבין התקיימות ואופן הצורה של הדבר עצמו. אולם, עד כמה נוכל להתקדם כדי להבין משהו אכן על אשורו? עלינו לנסות תחילה להתנתק מדיעות מוקדמות וציפיות מוקדמות העשויות "להלביש" תכונות ,צבעי התייחסות וצורות כלשהן מראש על האובייקט נשוא הבחינה שלנו. אולם בל נשכח שזהו רק ניסיון תיאורטי ושבאופן יומיומי תמיד יקרה שההבנה שלנו תהיה "מלוכלכת" ותישא בתוכה גם דברים שהושלכו לתוכה מנפשנו שלנו ושאינם קשורים כלל לדבר עצמו שאותו אנו מנסים להבין.

הבנה היא צילום מנטלי או ריגשי של התרחשות כפי שהיא מובעת לנו דרך מילים והמועברת להתרשמותינו באמצעות תיווך של נפש האדם לגבי מצבו,דברים שהוא עבר או כל דבר אחר. זהו סוג ההבנה החשוב ביותר שנדרש לנו להבינו בחיים. הבנות פשוטות יותר הינן להבין את החומר הנלמד ודברים פשוטים מסוג זה.לפי דוגמאת חומר הלימודים שלפיו ננסה לנתח את ההבנה. מכיוון אחר- הבנה היא דבר מובן מאד להבנה - האם החומר עצמו נכנס לנו לתוך המחשבות ומוכל בהן בצורה שכאשר נדבר על החומר עם כל בנאדם אחר שלמד אותו - אז שתיווצר שיחה ברורה ושמתייחסת בדיוק לאותו הדבר המדובר בדייקנות.

נוסחא מתמטית למשל אפשר להבין או לא, גם רעיון אפשר להבין או לא, אולם מעבר לכך הבנה הינה דבר קשה מאד. ניקח לדוגמא סיפור פשוט הכתוב על עמוד נייר אחד. כל אדם יקרא אותו ויבין אותו ברמה ראשונית אולם ברמה הבאה הרי שכל אדם יבין אותו אחרת (אף לפני שנעסוק בפרשנות). מדוע? היות וכל אדם מטבע הדברים עסוק בעצמו ובחייו ובכל זמן קריאת וחוויית הסיפור הוא "מבין" ו"מלביש" הבנות משל עצמו על כל ההתרחשות. אגב,גם בתחום הצדק ובעולם המשפט ישנם משפטים מורכבים וארוכי שנים שאינם מגיעים לסיומם היות והעניין המוגש לבית הדין עשוי להיות מובן בדרכים שונות ופתלתלות שהינן חסרות הסתיימות או קצה כלשהו.

בהבנה פסיכולוגית - כאשר אדם אומר לנו שהוא "מבין" אותנו הרי שהוא מתאר לעצמו דבר מה שעובר עלינו, או בדרך כלל את מה שעבר עליו ,במידה ועבר עליו דבר דומה. אולם,עד כמה שהוא מתכוון להכנס איתנו אל תוך הדבר עצמו, הוא עדיין רחוק מרחק עצום מהבנה אמיתית של הדברים. רובנו יכולים לתאר ,שעה שאנו אומרים לאדם שאנו "מבינים אותו",פחות או יותר מה עבר עליו ומה סדר הגודל של התחושות אולם מעבר לכך כולנו נתקלים במחסום של הבנה שאינה אפשרית להבנה מוחלטת.

מעבר לכך שבכל "הבנה" אנו למעשה רק מדמיינים את תחושותינו שלנו, ואת המחשבות שאנו יכולים ליצור במוחנו בכדי לדמיין את הדברים - הרי שגם קורה שניתן "לצלם" בעזרת התכווננות מוחית של מצלמות הדימיון הריגשי והמנטלי - גם תמונות מעולות של ניסיונות עמוקים באמת, להבין דברים לאשורם. אולם להבדיל מן מצלמה שמצלמת תמונות הרי שכולנו, בעת ביצוע התצלום הזה, איננו יכולים לעמוד בדיוק בנקודת מבטו של האדם שאנו מבינים ובדיוק מתוך נקודה זו להצליח ולצלם את הצילום של החוויה,הדבר שעובר עליו.

על כן,על מנת להבין באמת דברים מוטב שבעת הקשבתנו לאדם ננסה לנתק את צורת הדימיון שבה אנו מדמיינים את הכל ולתת לו להובילנו ,ובייחוד בניסוחיו ובתיאוריו, אל אפשרות של בניית תמונה כללית תחילה, ושרק לאחריה נבקשו להוסיף פרטים. אפשרות זו טומנת בחובה את מציאת הזווית המנטלית הנכונה "להכנס איתו ביחד לתמונה מנקודת מבטו". חשוב גם לא להתערב מדי בתיאוריו ולשים לב לשימוש שהוא עושה בגופי הדיבור (אני,אתה,הוא,אנחנו) כדי להבין מתי הוא מדמיין את הדברים מעיניו שלו,ועל מה הוא בוחר להסתכל בדימיונו.

האדם אגב דיבורו מצייר לנו הבנה נכונה ומדוייקת מעצם נימת קולו,וסדר תיאור הדברים. החשוב ביותר הינו למצוא היכן הוא ממקם את עצמו בתוך כל התיאור. היכן הוא נמצא בתוך כל התיאור ומהיכן הוא צופה על הכל: מנטאלית, ריגשית וחושית. היות והבנה הנה צילום נכון של הדבר- עלינו לאפשר לו לצלם היטב את כל הדברים שהוא מעביר לנו ואסור לנו לנסות להפעיל "מצלמה" המצלמת איתו ביחד את הדברים שהוא מדבר עליהם.

אסור לנו גם לנסות ולצלם בעצמנו מתוך ניסיוננו את כל הדברים שהוא מדבר עליהם.כמו כן אסור לנו לנסות ולדמיין בעצמנו ומתוך ניסיון חיינו את תחושותיו שעשויות להיות לו. עלינו ללמוד רק לקבל ממנו את התמונה (ולנסות לעזור לו לצלמה היטב). כאשר אדם "מבין" משהו ברמה הפסיכולוגית - הוא תמיד מצלם דבר מה. אפילו אם אדם מתייחס לתחושותיו ומנסה להבין אותן אזי הרי שהוא מצלם מתוך המנטליות שלו המסתכלת וצופה בתחושות על התחושות שהוא מנסה להבין. אולם פה הדברים הינם כבר קצת יותר מסובכים וקרויים אינטלגנציה ריגשית. לעיתים אדם גם "מצלם" ומבין תחושה אחת מתוך ובעזרת תחושה אחרת. לעיתים קורה שאדם מרגיש למשל עצב בתוך שמחה. הדבר קורה היות והוא נמצא במצב של עצב אולם התמונה של ההבנה שהוא מצלם מתוך התחושה הזו היא שמחה. עצם היכולת לצלם מצבים נפשיים בהבנה הינה דבר מסובך ומורכב, וממחיש עד כמה הבנה הינה רב שלבית, תלוייה בתיווך הצד המבין ודורשת מקסום הבנה של "מהי הבנה".
אריק שני www.isk.co.il
נולדג'ווייזר (יועץ ידע ומנתח ידע).

http://www.arikshani.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב