אהבה - שעור למתחילים... מאת נורית שני המרכז ללמודי מודעות מודיעין
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

אהבה - שעור למתחילים... מאת נורית שני המרכז ללמודי מודעות מודיעין 

מאת    [ 04/12/2009 ]
מילים במאמר: 923   [ נצפה 1562 פעמים ]

 
 

בכל יום, כשאני נכנסת לפה לקפה, מתיישבת לי בנחת לקפה של בוקר, צהריים או ערב. מצטרפות אלי בעיקר חברותי הנשים, לדבר אתי, בעיקר על אהבה.

 

אהבה - נושא כאוב, הן אומרות. נושא כאוב? אז אולי אנחנו לא מדברות על אהבה?

- הן מדברות על כמיהה עצומה לקשר, על אף שהקשרים הקודמים, בואו נגיד בלשון המעטה, לא היו מי יודע מה...

- הן מדברות על ריצוי (ומה בדיוק הקשר בין ריצוי לאהבה...???).

- הן מדברות על זה, שאם הוא נסע... איננו... לא מתקשר.... כוח החיים נלקח.

- הן מדברות על המילים שהוא אמר... המעשים שהוא עשה... ומחפשות שם סימנים לזה שהוא אוהב.

- הן מדברות על לתת... ולתת.... ולתת... ולא לקבל תמורה.

- הן מדברות על כאב, על דאגה.

 

זאת אהבה???

 

ואני שואלת את עצמי למה הן פונות אלי? מה אני מבינה באהבה? ונזכרת, בפעם ההיא, שבה התפללתי להיות תלמידה של אהבה והאהבה, בשיא עוצמתה, גדולתה, צניעותה ורכותה, התייצבה ללמד אותי. הרי אומרים שכשהתלמיד מוכן המורה מגיע.

 

היא הגיעה בדמות בתי בת ה-13

היא הגיעה בדמויותיהם של חברי וחברותי.

היא הגיעה בדמותו של מורה דרך רוחני גדול לפני 6 שנים בערך.

היא הגיעה בדמותה של ביירון קייטי (אולי אתם מכירים אותה...) לפני כארבע שנים.

היא מגיעה עכשיו דרככם ובדמותכם.

 

היא השתמשה בעיניים שלי, ביכולת ההתבוננות שלי, בסקרנות שלי, בחקרנות שלי ובצ'אקרת הלב שלי.

 

היא נתנה את כל החומרים בשפע, בנדיבותה לא החסירה דבר. לי רק לוקח זמן לעכל וללמוד.

 

ואני שאלתי ושאלתי, לא חסכתי באף שאלה והיא ענתה בנדיבות. ובחלק מהשאלות האלה אני רוצה לשתף אתכם.

 

אני: את יודעת, אהבה יקרה, כשאני שואלת בכתות שלי, מה זאת אהבה, אני מקבלת רשימת מכולת אינסופית, כמו: שייכות, איכפתיות, נתינה, קבלה, דאגה, הכלה, מסירות ועוד ועוד. מילים נפלאות וריקות מתוכן - כך זה מרגיש. אף אחד לא באמת יודע מה לעשות עם זה.

 

א: (אהבה) כן. אולי נתחיל מזה שנבין, שאני לא רגש, אני מהות. אחד הדברים שמקשים עליכם להתחבר אלי הוא, שאינכם מבינים שאתם מוזמנים להתנהל בתוכי כל הזמן.

 

אם אני צריכה לפרק את עצמי לתכונות וגורמים, כדי שתוכלו להבין. אני יכולה להגיד, שאני בנוייה משלושה חומרים בלבד.: 1. קבלה ללא תנאי.

           2. חופש.

           3. ביטוי עצמי מלא.

 

ברגעים האלה, שאתם נוכחים בתוכי, כך אתם מרגישים. מקובלים ללא תנאי, חופשיים ומסוגלים לבטא את עצמכם באופן מלא. אולי זאת אינדיקציה עבורכם. אם לא חשתם כך, הרגע הזה אולי היה נעים, אולי היה נוח. הוא לא היה רגע של אהבה.

 

כשאתם אהבה, זה מה שאתם מקרינים: קבלה וחופש וביטוי עצמי מלא. וזה גם מה שאנשים יסכימו להיות לידכם.

 

אני: את מוכנה להסביר לי את המהות של כל אחד מהם?

 

א: בשמחה!

קבלה ללא תנאי, היא מצב הוויה שבו כל אדם, כל מצב, אינו נשפט מעצם מהותו ולא צריך להשתנות רק כי אתם שם. הוא יכול להשתנות, כי שינוי הוא מצב מתמיד, אבל לא כי המוח שלכם סיפר לכם שמשהו לא בסדר.    

 

כשאתם נכנסים להוויה הזאת, אתם נעשים סקרנים ופתוחים, חקרנים ומקשיבים לכל אדם וסיטואציה. במקום להיות יודעים, קובעים, מתוסכלים, כועסים ומודאגים.

 

במצב של קבלה ללא תנאי אתם פתוחים לסיטואציה או לאדם ומוכנים ללמוד. מחוסרי מוטיבציה לשנות אותם בכל צורה שהיא.

 

חופש, הוא תנועה.

           התנועה על הסקלה בכל תחום בשפת הניגודים. הסקלה שבין: סגור - לפתוח, בין יפה - למכוער, בין נקי - ומלוכלך, שקט -  ורועש וכ' וכו'

 

ככל שתרחיבו את תנועתכם על הסקלה, תהיו חופשיים יותר.

לדוגמא: אם למשל תסכימי את לסגירות שלך, תסכימי לפתיחות שלך ותסכימי לכל נקודה אחרת על הסקלה ביניהן, תהיי בסופו של דבר אדם חופשי. יגידו עליך שאת פתוחה, אבל את תדעי שאת הכל.

 

אם תסכימי להיות רועשת וגם שקטה וגם כל אחת מהנקודות על הסקלה, תהיי אדם חופשי. יגידו עליך שאת השקט, אבל את תדעי שאת הכל.

 

החופש שלכם להיות כל דבר בתוככם הוא המפתח לכך שתוכלו לאפשר לאחרים לידכם להיות כל מה שהם. תוכלו לאהוב אותם.  

 

ביטוי עצמי מלא, הוא בעצם תוצאה של רגע של אהבה.

ההסכמה להביא את האני היצירתי שלך, את החופש שלך, את כל המנעדים והתדרים שלך, את כל סקלת הניגודים שעליה דיברנו קודם לידי ביטוי, היא תוצאה של רגע של אהבה וגם מה שיוצר אותו.

 

ומאיפה מתחילים? שאלתי.  איך אני נפתחת לאהבה?

 

א: מתחילים מאיפה שלא.

חוקרים איך את לא (ובלי ביקורת עצמית בבקשה).

רואים איפה את לא מקבלת ללא תנאי.

רואים איפה אין לך חופש.

רואים איפה את מסרבת עדיין להביא את עצמך לידי ביטוי מלא.

 

אחרי שראית את מוזמנת לבדוק למה, למה לא?

בדרך כלל, הסיבות הפסיכולוגיות אינן הסיבות הנכונות. ובדרך כלל אף אחד בחוץ לא אשם.

אם תחקרי היטב, תגלי, שההתנגדות שלך להיות שם, נובעת מהפחד שלך להיות גדולה באמת, עוצמתית באמת, אהבה.

 

ואז, את מוזמנת להסכים.

להסכים לאט לאט להיות כל מה שאת יכולה להיות, ולהפתח.

להרחיב את מרחב הקבלה העצמית והקבלה בחוץ.

להסכים ללכת רק עוד סנטימטר אחד על סקלת החופש.

להסכים להביא לידי ביטוי רק עוד משהו אחד קטן.

 

איכות חייך וחיי הסובבים אותך, תשתנה לבלי הכר.

 

אני: ועוד שאלה אחת ואחרונה.

 

א: שאלי כמה שאת רוצה.

 

אני:  מה יותר חשוב? קבלה אות נתינה?

 

א: (צוחקת)

אין דבר כזה יקירה. ברגע של אהבה הם מתבצעים בו זמנית. כל זמן שאתם יכולים להפריד בין קבלה ונתינה, אינכם עוסקים באהבה, אלא בסוג של סחר-מכר. זה בסדר. רק זאת לא אני.

ברגע אחד שבו את אני, את נותנת את כולך ומקבלת עולם ומלואו בו בזמן, והרי מספיק רגע אחד ממני. לא?

 

אני: כן.

 

א: אני רואה אתכם מחפשים. במקום להיות נוכחים. עצרו. כנסו לתוכי. זה הכל!

 

אני: ממש פשוט!!! ח...ח...ח...

האם אני יכולה להזמין את חברי לקפה לשאול אותך שאלות?

 

א: ומה לדעתך התשובה?

 

אז אתם מוזמנים אהובים.... ותודה שקראתם עד עכשיו.

נורית שני - המרכז ללימודי מודעות -מודיעין

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב