עיקול זכות תביעה בחברת ביטוח
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

עיקול זכות תביעה בחברת ביטוח 

מאת    [ 08/11/2006 ]
מילים במאמר: 2360   [ נצפה 12339 פעמים ]

 
 
פעמים לא מעטות מגלה תובע שהגיש תביעת נזקי גוף, או נזקי רכוש וזכה שייפסק הפיצוי המגיע לו, שאינו יכול לגבות את חובו, על אף שהחייבת בפועל בתשלום הנה חברת ביטוח. במקום תשלום זוכה התובע להודעה כי עקב עיקולים הרובצים על נכסיו בחברת הביטוח החברה מנועה מלשלם לתובע את המגיע לו ועליו לפנות ולבקש הסרת העיקול.

בדרך כלל טורחת המבטחת לגלות דבר קיום העיקול רק בתום ההליך ואף אז היא אינה טורחת לפרט. ניתן לטעון, במקרה שהפיצוי הוסכם במסגרת הסדר פשרה, כי גילוי קיומו של עיקול, לאחר סיום המו"מ מהווה חוסר תום לב, שכן אחד השיקולים המרכזיים בהסכמת תובע להסדר פשרה הוא מהירות קבלת הפיצוי, אלא, שלא בכך עוסקת רשימה זו.

תסכול מיוחד חש עורך הדין אשר טיפל בתביעה ונקב בשכרו בשיעור מוסכם מהסכום שיתקבל. עורך הדין טרח ויגע והשיג לתובע הפיצוי המגיע לו. גם אם פיצוי זה יעבור לנושי התובע ,עדיין הפיק התובע תועלת מההליך וברור כי למרות שלתובע אינטרס ברור לפטור את הפיצוי מהעיקול, גם לנושיו אינטרסים לגיטימיים. לעומת זאת עורך הדין נמצא שעבד ויגע לחינם, הוא רשאי,כמובן, להגיש תביעה נגד מרשו ולהצטרף לרשימת הנושים הבלתי מובטחים ולקוות לטוב. לעיתים נכמרים רחמי השופטים על עורכי הדין והם פוטרים מצו העיקול את שכר הטרחה המוסכם, שופטים אחרים מסרבים לעשות כן.

לעתים קרובות התובע מתייאש ומוותר שכן אם אכן הוא חייב כספים סביר שנושיו לא זו בלבד שלא יוותרו על עיקול הכספים, אלא יעשו הכול על מנת לממש העיקולים. מאידך, כפי שמתגלה לא אחת, חברת הביטוח אינה ממהרת להעביר הכספים המעוקלים לנושי התובע - גם לא כאשר העיקול הנו מטעם ההוצאה לפועל. מדיניות אי התשלום פועלת לטובת חברות הביטוח, שכן התוצאה הסופית הנה לא אחת שאין החברה משלמת את חובה בכלל. שאלה מעניינת היא מהו סכום החוב שנצבר אצל חברות הביטוח ואשר לא שולם כלל עקב טענות עיקול.

לאור העובדה שצווי עיקול המוטלים בחברות ביטוח על כספים וזכויות של חייבים הם בגדר חזון נפרץ מפליאה העובדה שטרם נידונה חוקיותם של צווי עיקול אלו ומידת תוקפם. יתכן שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שאם ינקוט התובע בהליכי גביה יכולה המבטחת, או החייב המבוטח, להודיע על ההליך לנושי התובע, או להגיש בקשה בדרך של טען ביניים לבית המשפט על מנת שיורה לה למי לשלם. צפוי כי נושי התובע ינצלו את ההזדמנות להטיל עיקול נוסף ובמידה והיו לתובע טענות טובות ביחס לעיקול המקורי, שהתייחס רק לזכות התביעה. טענות אלו, כפי שיובהר, עלולות להתגלות כבלתי מועילות ביחס לעיקול הנוסף שיחול על כספים שחבה המבטחת לשלם בפועל לתובע.

על מנת לקצר אבהיר כי, להבנתי, צווי עיקול המוטלים על זכויות תביעה של ניזוקים בחברות ביטוח, ככול שזכויותיהם נובעות מתביעות, שטרם התבררו וטרם הוכרעו, הם חסרי תוקף חוקי, בכל המקרים, או ברובם המכריע.

ב. עיקול תביעה - עיקול זכות קיימת או עתידית?
בדרך כלל, בעת הטלת עיקול על זכות תביעה, הנכס היחיד שיש לחייב הוא טענה לזכות תביעה. למרות שבדרך כלל העובדות המולידות את הזכות כבר התגבשו וניתן לטעון כי בית המשפט רק מצהיר על קיומה של הזכות, הרי שבפועל, בעת הטלת העיקול, מדובר בעיקול של צפייה לזכות עתידית, שעצם קיומה, ובוודאי היקפה, שנויים במחלוקת.

קבלת פרשנות אחרת צריכה, למשל, לחייב מבטחת להעביר, עם קבלת הוראות מתאימות מלשכת ההוצאה לפועל, את הנכס המעוקל עוד בטרם התבררה התביעה או לפחות להודות שהיא מחזיקה בנכס של התובע[1]. בוודאי שאין המבטחת, שטרם הכירה כלל בחובתה לשלם, יכולה לעשות כן. לאור עובדה זו נראה שתביעה אינה בגדר נכס או זכות. תביעה היא הליך שנועד לברר אם זכות קיימת.

ג. עיקול זכות עתידית
מהי זכות עתידית הניתנת לעיקול? הפסיקה אמצה לעניין זה את הגדרת השופטת מ' בן-פורת, בספרה "חוק המחאת חיובים"[2]:

"לפי הפירוש הרגיל, זכות עתידה לבוא היא זכות שהתגבשותה בעתיד ודאית, בין בתאריך קבוע ובין בקרות אירוע שהתרחשותו נעלה מספק, כגון זכות לשכר דירה שפירעונו בעתיד, במסגרת חוזה-שכירות תקף, או זכות העתידה לקום ביום מותו של פלוני, או כל חוב במסגרת חוזה קיים שז"פ טרם הגיע".

וב- רע"א 1821/98[3] נקבע:
"מה הם אותם חוב וזכות ("בין שהגיע זמן פרעונם ובין אם לאו") שניתן להטיל עיקול זמני עליהם? בנושא זה אין חילוקים, והכול מסכימים כהילכת בר"ע 232/75 אטבה נ' רצבי [6], בעמ' 478 כי "חוב או זכות שבידי אדם אחר ואשר זמן פרעונם טרם הגיע, רק חוב או זכות במשמע שעילתם כבר באה לעולם" (ההדגשה שלי - מ' ח'). ראו י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [39], סעיף 466, בעמ' 582. לשון אחר: אין ניתנים לעיקול חוב או זכות שעילתם טרם נתגבשה. כך, למשל, "תקווה", "ציפייה" או "סיכוי" בעלמא לזכות אשר טרם באה לעולם, אינם ניתנים לעיקול. ראו, למשל רע"א 134/88 לוי נ' כקשור (פרשת לוי [7]). בגדריה של זכות שאינה ניתנת לעיקול תפקוד עצמה היכולת למשיכת-יתר בבנק, אם זו אינה אלא זכות לפנות לבנק מדי-פעם בבקשה לקבל אשראי, בקשה שהבנק רשאי להיעתר או שלא להיעתר לה: ע"א 323/80 אלתית בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ [8]. כך הוא דין גם במשפטיהן של מדינות אחרות; ראו ריכוז אסמכתאות בפרשת לוי [7]. י."

כאשר תובע מגיש תביעת נזיקין הרי שזכותו לקבלת פיצוי,אם קיימת זכות כזו, נולדה בעת התרחש אירוע הנזק ואולם כל עוד התביעה לא התבררה בבית המשפט והנה שנויה במחלוקת וכל עוד לא ניתן פסק דין או נכרת הסכם פשרה, כל שיש לתובע הנו ציפייה, הרחוקה מוודאות, לקבלת פיצוי כלשהו בעתיד, בהיקף לא מוגדר. בוודאי שאין לומר שיש לתובע זכות "שהתגבשותה בעתיד ודאית" כדרישת הפסיקה.

לעניין זה יש להבדיל בין עיקול שהוטל מכוח תקנות סדר הדין האזרחי ובין עיקול שמוטל על נכסי התובע במסגרת הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדו וזאת מכוח סעיפים 43 - 44 לחוק ההוצאה לפועל.

עיקול אצל חברת ביטוח הנו עיקול נכס שבידי צד שלשי והוראות החוק הרלוונטית הן כלהלן:

"43. ראש ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסוים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי.

44.(א) צו עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב יחול על נכסי החייב הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום."

לשון סעיף 44 לחוק ההוצאה לפועל אינה מתייחסת לשאלת אופי הזכות המעוקלת והיא קובעת כי ניתן לעקל נכס עתידי ובתנאי שהוא צפוי להגיע לידי הצד השלשי בתוך שלושה חודשים"[4].

חוק ההוצאה לפועל מגדיר "נכס" - לרבות זכות קיימת או עתידה; השאלה היא האם ביחס לעיקול זכויות מכוח חוק ההוצאה לפועל ניתן לטעון שאין צורך כי הזכות העתידית המעוקלת תהיה זכות וודאית וניתן לעקל גם צפייה לקבלת נכס.

נראה לנו, כי אופי הליך ההוצאה לפועל שהנו הליך ביצועי מובהק בו נדרשת ודאות ביחס לביצוע הוראות ההוצאה לפועל מחייב גם הוא את הפרשנות לפיה זכות עתידית הניתנת לעיקול משמעה נכס מוגדר המצוי אצל הצד השלשי או שעתיד להגיע אליו בוודאות בתוך שלושה חודשים.

עמדתנו נובעת בראש ובראשונה מלשון החוק. הביטוי "נכס" המוגדר בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל משמעו גם זכות עתידה, כך גם ההגדרה בסעיף 1 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת ""נכסים" - לרבות כל חוב, בין אם הגיע מועד פירעונו ובין אם לאו, וכל זכות, בין אם הגיע מועד מימושה ובין אם לאו;". תקנה 382 לתקנות סדרי הדין האזרחי קובעת "הוראות חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז?1967, יחולו על ביצוע עיקול זמני לפי סימן זה, ואם זכה התובע בתביעתו, ימשיכו בפעולות לפי אותו חוק".

נראה לנו כי אין להגדיר את המונח "זכות עתידית" באופן אחד ביחס לעיקול המוטל מכוח תקנות סדר הדין האזרחי ואחר בחס לעיקול המוטל מכוח חוק ההוצאה לפעול שכן מטרתם של העיקולים דומה מאד והתכלית המונחת ביסוד הוראות החוק זהה-הבטחת ביצוע פסק דין.

חיזוק לטענתנו כי גם לצורך חוק ההוצאה לפועל זכות עתידית משמע זכות וודאית מצויה בסעיף 47 לחוק ההוצאה לפועל הקובע "הצד השלישי חייב למסור לידי המוציא לפועל את הנכסים המעוקלים לפי פרק זה, באופן, במועד ובמקום שראש ההוצאה לפועל קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן".

אם נתייחס לזכות תביעה, שטרם הוכרעה, כנכס המוחזק בידי חברת הביטוח כצד שלישי, כיצד יכולה חברת הביטוח להעביר נכס זה למוציא לפועל כמצוות החוק וכיצד בדיוק אמור המוציא לממש נכס זה לטובת הזוכה? נראה כי מכוח קל וחומר ניתן לקבוע כי אם ביחס לעיקול זמני המוטל מכוח תקנות סדר הדין קיימת דרישה לקיומו של נכס בעין, או לזכות וודאית, כך הוא המצב ביחס לנכס המעוקל מכוח הוראות חוק ההוצאה לפועל ובתוספת סייג חשוב הקובע כי במידה והנכס המעוקל הוא זכות עתידית, הרי שתנאי למימוש העיקול הוא שזכות זו תגיע לכל המאוחר תוך שלושה חודשים לחזקת הצד השלישי.

ד. הבעלות בנכס המעוקל
עיקול המוטל על זכות תביעה בחברת ביטוח הנו חסר תוקף חוקי מטעם נוסף וטעם זה מתייחס לחלק נכבד של זכויות התביעה המעוקלות בחברות הביטוח. תביעות אלו הנן תביעות המבוססות על טענה לאחריות המבוטח והנן תביעות נזיקין במהותן. ביחס לתביעות אלו אין בידי המבטח, בעת הטלת העיקול, נכס של הניזוק הניתן לעיקול על ידי נושה של התובע. הנכס היחיד אותו מחזיק המבטח הוא זכותו של המבוטח בביטוח אחריות לשיפוי מהמבטח אם וכאשר תיקבע אחריותו של המבוטח כלפי הניזוק.
אסמכתא לכך נמצא בסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח[5] הקובע:

"בביטוח אחריות רשאי המבטח - ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא - לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו"

גם סעיף 69 לחוק האמור מחזק קביעה זו:

"פשיטת רגל או פירוק של המבוטח:
אירע במבוטח בביטוח אחריות אחד האירועים המפורטים להלן ולפני אירועו או לאחריו התחייב המבוטח כלפי צד שלישי בחבות המכוסה בביטוח, לא יהיו זכויותיו של המבוטח כלפי המבטח בשל אותה חבות חלק מנכסיו, אלא יעברו לצד השלישי......"

בתביעת המבוססת על אחריות המבוטח זכותו של המבוטח לתגמולי ביטוח אינה זכותו של הצד השלישי אלא מהווה נכס של המבוטח. רק במקרה פשיטת רגל או פירוק המבוטח עוברת זכות זו לצד השלישי - התובע. כאשר מעוקלת זכות תביעה נזיקית של תובע בחברת ביטוח העיקול אינו על זכות של התובע אלא על זכות המבוטח ובמילים פשוטות הנכס אינו בר עיקול מאחר ואינו של התובע.

הוראה מיוחדת הנוגעת לביטוח חבות לנזקי גוף, הנובעת משימוש ברכב מנועי, ניתן למצוא גם בסעיף 19 לפקודת ביטוח רכב מנועי[6]:

"ניתן פסק דין נגד מבוטח בשל חבות טעונת ביטוח ואותה חבות מכוסה על ידי ביטוח ..... ישלם המבטח לבני האדם הזכאים ליהנות מפסק הדין כל סכום שיש לשלמו בשל אותה חבות"

גם על פי הוראה זו, זכותו של צד שלישי לתשלום ישיר על ידי המבטח מותנית בקיומו של פסק דין הקובע תשלום ובוודאי שכל עוד אין פסק דין [או פשרה ישירה עם המבוטח והמבטח] לא ניתן לדבר על זכותו של התובע לקבלת כספים מהמבטח. זכות התובע נולדת עם התגבש זכותו לקבלת פיצוי מוגדר.

אם נניח, ולדעתי הנחה זו שגויה, כי ניתן לעקל זכות תביעה, למרות שזכות זו והיקפה טרם הוכרו וטרם נקבעו, הרי שעל נושי התובע להטיל את העיקול אצל המבוטח ולא אצל המבטחת. על ידי הטלת עיקול על זכות תביעה המבוססת על אחריות מבוטח אצל המבטחת,כך עוד לא התבררה התביעה והוכרעה, לא תופס העיקול נכס כלשהו של הצד השלשי - התובע מהטעם שנכס כזה אינו בנמצא. החריג לכך הוא המצב הנדיר יחסית בו המבוטח היה לחדל פירעון.

ה. סיכום
ניתן, לדעתי, לקבוע כי צווי עיקול המוטלים על זכויות תביעה אצל חברות ביטוח הנם, בחלק גדול מהמקרים, חסרי תוקף חוקי ראשית-באשר הם מוטלים על ציפיות לזכות עתידית לא ודאית שאינן בגדר נכס הניתן לעיקול. שנית - באשר פעמים רבות צווי העיקול מוטלים, למעשה, על נכסי המבוטח ולא על נכסי התובע. כמו כן, לעתים קרובות, הצווים אינם מתייחסים בנוסחם לזכויות עתידיות. כאשר מקור צווי העיקול הוא תיקי הוצאה לפועל הרי שבדרך כלל [בהנחה שמדובר בזכות עתידית] אין הזכות מתגבשת בתוך שלושה חודשים מיום קבלת הצו ועל כן היא אינה כלולה בו מלכתחילה.

אף על פי כן חברות הביטוח, מנצלות קיומם של צווים בעלי תוקף חוקי מפוקפק, או נעדרי כל תוקף חוקי, על מנת להימנע מתשלום ומתוך הנחה כי במקרים רבים, בהם התובע חייב כספים לגורמים נוספים בהיקף העולה על העיקול, לא יטרח במיוחד לבטל את העיקול המונע ממנו תשלום. למותר לציין כי חברות הביטוח אינן יוזמות הליכים שמטרתם לברר למי עליהן לשלם, אלא בוחרות במדיניות של שב ואל תעשה דבר. כך או כך חברות הביטוח אינן יכולות להפסיד, או שלא ישלמו כלל או שלכל היותר ישלמו חוב שמילא היה עליהן לפרוע.

ו. המלצות
על מנת להימנע מהוויה הבלתי נעימה של אי יכולת מימוש פסק דין עקב קיומו של צו עיקול אצל מבטח האמור לפרוע את הפסק, מן הראוי לשקול נקיטת מספר אמצעים. מודגש כי אין באמור להלן ייעוץ משפטי בדבר הדרך בה כדאי לנקוט במקרה מסוים וזו צריכה להישקל על ידי כל עורך דין לפי נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה.

כדאי מאד לברר, עוד בשלב מוקדם ובהמשך ההליך, אם קיים עיקול על זכות התביעה ואם כן לברר מקורו והיקפו;
ברור של סכום התביעה המדויק. לא אחת מנצלות חברות הביטוח קיומו של עיקול בסכום הנמוך בהרבה מסכום התביעה לצורך התחמקות כללית מתשלום;
ברור בתיק ההוצאה לפועל ובתיק בית המשפט אם העיקול עדיין תקף על פי תנאיו? יתכן שהחוב שולם ויתכן שקיים בתיק ההוצאה לפועל צו עיכוב הליכים, עקב איחוד תיקים;
בכל מקרה בו מוטל עיקול אצל מבטח ולא אצל האחראי לנזקו של התובע ניתן לשקול נקיטת הליכי הוצאה לפועל נגד המבוטח;
יש לשקול עיגון זכותו של עורך הדין לקבלת שכר טרחתו באופן שיוסכם מראש כי שכר הטרחה אינו חלק מהפיצוי והזכות לשכר הטרחה הנה של עורך הדין בלבד;
להעמיד את התובע על כך שמוטב לו שחובו יפרע ואם לא ניתן להניע את חברת הביטוח לשלם את חובה יש לדאוג לכך שתעביר הכספים לנושי התובע;
במקרים המתאימים יש לשקול הצבת דרישה חד משמעית לחברת הביטוח להעביר התשלום או לפנות בבקשה לטען ביניים לפי תקנה 224 לתקנות סדר הדין האזרחי;
לבסוף, מן הראוי שעורכי הדין ידחפו להכרעות שיפוטיות בנושא זה וכן יעמידו את המפקח על הביטוח על חומרת התנהגותן של חברות הביטוח. ללא ספק קיימים פסקי דין רבים שלא נפרעו ואשר חברות הביטוח ניצלו את קיומו של צו עיקול לצורך התחמקות מפירעונם.
אין בידי להציע כיום פתרון סדור לבעיה המטרידה עורכי דין רבים ובמיוחד את אלו הפועלים בתחום הנזיקין. ברור כי לצורך הסדרת הנושא יש לערב את הפיקוח על הביטוח. ברור כי לשכת עורכי הדין חייבת לתת דעתה על הבעיה ובמיוחד ככול שהדבר נוגע להבטחת שכר טרחת עורכי הדין, שכר שהם זכאים לו בדין. אין גם להשלים עם מצב בו מנצלות חברות הביטוח את המצב המשפטי המעורפל להתחמקות מתשלום חובן.




--------------------------------------------------------------------------------



[1] ראה תקנה 376(א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד -1984 הקובעת ניתן צו עיקול על נכסי המשיב שבידי מחזיק, יודיע בית המשפט או הרשם למחזיק, עם הטלת העיקול, כי עליו להשיב בכתב, בתוך המועד שנקבע בהודעה, אם נכסי המשיב מצויים בידו וכן אם בדעתו להגיש בקשה לביטול צו העיקול.
[2] תשכ"ט-1969, פירוש לחוקי החוזים (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, ג' טדסקי עורך, תשל"ב) בעמ' 10
[3] רע"א 1821/98 ניקו בדים בע" נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נד(1) 773, 794.

[4] חוק ההוצאה לפועל תשכ"ז -1967 [להלן חוק ההוצאה לפועל ]

[5] חוק חוזה הביטוח תשמ"א -1981

[6] פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל-1970



?

עו"ד משה גולדבלט
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב