אהבה ראשונה ואחרונה
האהבה הייתה מאירה " וכשנקברה" נהייתה חשוכה
הנגיעה הייתה מלאה תמרורים והשרעפות נוגות
הדמעות החלו להישפך כמפל
אפילו התקווה הקטנה התנפצה
לאלפי רסיסים קטנים שדאו מעלה אל הכוכבים הרחוקים
נפשי הוחילה לראותו כפי שהיה בחיים? נפקחו ענייה לצפייה לרגע קט
ובמהרה שקעו שוב באפלה קודרת ורחוקה ללא צפייה
חשתי בודדה עם אותו זיכרון
כפי שהכרתי ?כפי שידעתי ??כפי שחשתי
עם חלוף הימים הזיכרון הפך פחות מוחשי ויותר חזותי
ומסביבו מתאסף ערפל שמערפל את הכאב ומכהה את החושים
ומתפללת אני כי אראלים [מלאכים] ימתיקו לו סוד
בדד הלכה על לבתה
שלובות זרועותיה
כתמי אור תחלילי עלו ירדו בפנייה
ולא ידע עוד אהבה לעולם
כתב: ויצמן חיים
כשאגדל ארצה להיות ...
