מנכ''ל היית? רואה חשבון נשארת 

יהלי שפי שימש עד לא מזמן, משך 4 שנים, מנכ"ל חברת הביטוח הפניקס.
שפי השתכר, כך על פי העיתונות, כ-3,000,000 שקל בשנה. לזה יש להוסיף בונוס ואופציות בשווי כ- 15,000,000 שקל.
שפי החל את דרכו כרואה חשבון במשרד ברייטמן אלמגור. מספר האפסים בתלוש המשכורת שלו שם היה בוודאי פחות בהרבה.
שפי עזב את הפניקס, כך פורסם באמצעי התקשורת, בגלל הפסדים בשוק ההון ובפרשיות שונות. לא בגלל ההפסד הצורב שספגה הפניקס בתיק שיובא מייד.
מכל מקום, כדאי ששפי יגזור וישמור כתבה זו. אם בעתיד יזדקק חס וחלילה לכיסוי הביטוחי שלו לאבדן כושר עבודה, הוא בוודאי ייתקל באותן טענות מקוממות שהעלתה הפניקס.
פסק הדין שייסקר מייד יעזור לו מאוד.
גם שלמה סלוצקי החל את הקריירה שלו כרואה חשבון. במהלך השנים התקדם עד שזכה להיות מנהל כספים ראשי, אחראי על חברות חו"ל של קבוצת גד זאבי, מופקד על עשרות צוותי עובדים.
בגיל 55, בשיא הקריירה המקצועית שלו, הגיע סלוצקי לפגישה עסקית במשרדי עזריאלי בתל אביב. פגישה זו שינתה את חייו בטרם החלה.
בכניסה למשרדים, נתקל סלוצקי בדלת זכוכית אשר נדמתה להיות פתוחה. סלוצקי נחבל בפניו, באפו, בראשו וברגלו.
לאחר התאונה, החל סלוצקי סובל מהגבלות ובעיות נפשיות. קשיים קוגניטיביים, חרדות, קשיים בריכוז ובזיכרון והפרעות קשב. בעיותיו, סבלותיו וקשייו הבריאותיים של סלוצקי פגמו בכושרו הניהולי. סלוצקי פוטר מעבודתו בקבוצת זאבי. הוא ניסה למצוא עבודות שונות כעוזר למנהל כספים, אולם כשל גם באלה.
סלוצקי היה מבוטח בחברת הביטוח הפניקס מפני אובדן כושר עבודה. את הביטוח עשה כעשרים שנה לפני התאונה, כאשר עבודתו הסתכמה בראיית חשבון בלבד.
הפניקס סירבה להכיר בתביעה וסלוצקי נאלץ לפנות לבית משפט השלום בתל אביב.
מומחה רפואי מטעם בית המשפט, קבע כי סלוצקי איבד לחלוטין את כושרו לתפקד כמנהל כספים, אולם כרואה חשבון איבד סלוצקי רק חמישית מכושרו.
הנה, טענה הפניקס, צדקתי. סלוצקי התקבל לביטוח כרואה חשבון והוא יכול לשוב ולעבוד כרואה חשבון, מה לו כי יחפש תגמולי ביטוח מהפוליסה.
השופט אברהם קסירר לא קיבל טיעון זה. סלוצקי אכן התקבל לביטוח כרואה חשבון, אך במהלך השנים הרחיב את היכולות התעסוקתיות שלו. הוא השיג תארים בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים בארה"ב. כך חתר והגיע לרמת מיומנות גבוהה ביותר אשר מתאימה ל"סוג התמחות" צר ביותר – מנהל כספים בחברות גדולות, כדוגמת קבוצת זאבי.
אשר על כן, ממשיך השופט קסירר, הפניקס לא זכאית לדרוש מסלוצקי לעסוק בראיית חשבון כתחליף לתפקידי הניהול בהם עסק. עיסוק בתפקיד של רואה חשבון, כפשוטו, מהווה פגיעה משמעותית בכושרו להשתכר, ביחס לעיסוקו בעבר.
השופט קסירר חייב אם כן את הפניקס בתשלום תגמולי הביטוח במסגרת הכיסוי לאובדן כושר עבודה מוחלט. סקירת פסק הדין הובאה באתר משרדנו תחת הכותרת תחליף לא ראוי.
חברת הפניקס לא השלימה עם פסק הדין וערערה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
השופט המחוזי ישעיהו שנלר מסכים עם פסק דינו של שופט השלום קסירר ומוסיף לו היבט נוסף.
הפניקס טענה, כאמור, כי סלוצקי מסוגל לחזור ולעבוד כרואה חשבון. די בכך כדי לשלול ממנו את תגמולי הביטוח. אולם, משיב השופט, כאשר באים לבחון אם עיסוק אחר הוא אכן סביר, יש לקחת בחשבון גם את מרכיב השכר.
התעלמות מנושא השכר תביא לתוצאה בלתי ראויה. כך לדוגמא, במקרה של רופא מנתח, המשתכר ממון רב מכל ניתוח ומאבד את יכולתו לנתח. האין זה אבסורד לומר כי המנתח לא איבד את כושר עבודתו, רק משום שעדיין יכול לקבל חולים במרפאה, אף על פי שגובה השתכרותו הצטמצם פלאים? האם די בכך שכותרת עיסוקו בשני המקרים היא "רופא", תמה השופט שנלר.
עיסוק אחר, שגובה ההשתכרות בו נמוך בהרבה מגובה השתכרות המבוטח בעבר, אינו מהווה עיסוק סביר אחר, השולל מהמבוטח את תגמולי הביטוח. ההתעלמות מנושא השכר ובחינה טכנית בלבד של העיסוק האחר, תחטיא את התכלית הביטוחית של ביטוח אובדן כושר עבודה , קובע השופט שנלר.
לפיכך דוחה השופט שנלר את ערעור הפניקס, כמו גם את ערעורה על שכר טרחת עורך הדין בו חויבה בשיעור 20% וקובע כי זהו שיעור מקובל.
יהלי שפי, אם כן, כמו מנכ"לים בכירים אחרים, יכול כעת, לישון בשקט בלילה. אם חס וחלילה יאבד את כושר עבודתו, חברת הביטוח שלו לא תדרוש ממנו כי יחזור לעבוד כרואה חשבון מן השורה.