רשלנות רפואית בטיפולי פוריות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

רשלנות רפואית בטיפולי פוריות 

מאת    [ 22/11/2009 ]
מילים במאמר: 511   [ נצפה 3037 פעמים ]

 
 

לאחרונה צפיתי בתוכנית שעסקה בהורמון הנשי אסטרוגן, והשימושים השונים שעושים בו, בין היתר, במהלך ניסיונות להרות. במסגרת המשדר פורסמו מחקרים וסטטיסטיקות שעסקו בקשר הסיבתי שבין מקרי סרטן השד לבין ההורמון, אותו נטלו הנשים. כאשר נשאל, לאחר מכן, ד"ר עמוס בר, אחד הגניקולוגים הבכירים בארץ האם אינו מזהה בעיה במתן אסטרוגן במסגרת טיפולי פוריות, קל לשער מה היתה תשובתו.

לפני מספר שנים עלתה לכותרות פרשת הביציות, בה הוגש כתב אישום כנגד פרופ' ציון בן רפאל בגין התנהגות שאינה הולמת רופא ובשורה של הפרות חוק זכויות החולה. זאת על כך כי נטל, בשנים 1996-1999, עשרות רבות של ביציות משש נשים שהיו בטיפולו הפרטי בבית החולים "מדיקל סנטר" בהרצליה. הדבר נעשה בניגוד לסיכומיו עם הנשים, תוך התעלמות מחובתו החוקית לדווח להן על מספר הביציות שהוצאו מגופן, ומבלי לתעד זאת בתיקן הרפואי.

פרשה זו מטפלת גם ברשלנות רפואית במובנה הקלאסי וגם בעוולה שהתפתחה בפסיקה וזכתה לשם "היעדר הסכמה מדעת". בפרשת הביציות, קיבלה עוולה זו ביטוי ממשי: מתן הורמונים, לרבות אסטרוגן שגרם לגירוי יתר שחלתי, לנשים המועמדות להפרייה חוץ-גופית ו/או לתרומת ביציות, הביא נשים למצב של סיכון.

ועדת מומחים מטעם משרד הבריאות שישבה על המדוכה בפרשה זו קבעה "שהטיפול במקרה זה לא הביא בחשבון את רגישות המטופלת לגירוי יתר שחלתי מבחינת המעקב ומינון ההורמונים שנרשמו למטופלת, ולכן אינו סביר. כמות הביציות שהושארה למטופלת, אף היא אינה סבירה. לאור זאת ובהתחשב בעובדה כי המטופלת הסכימה לתרום ביציות, קיים ספק לכאורה שהטיפול ניתן, בין השאר, לצורך הפקתן של ביציות במספר רב לצורך טיפולי הפרייה נוספים במטופלות אחרות".

ככלל, שאלת קיומה של פרקטיקה רשלנית כלשהיא, לרבות רשלנות במתן טיפול רפואי, היא שאלה שהתשובה לה מצויה בפרקטיקה הנהוגה. התשובה לשאלה האם רופא התרשל במתן טיפול רפואי, נעוצה במידה רבה ב"מה יגידו עמיתיו למקצוע של הרופא המטפל".

יש לקחת בחשבון את שאלת הנסיבות בהן בוצע הטיפול הרפואי לרבות המקום והזמן. אין זה אומר כי אם בארה"ב נוהגים לכסות כל שן פגועה בכתר, או לרשום אספירין לכל אדם מגיל 40, ולא נהגו כך בישראל, הרי שמדובר ברשלנות רפואית. כן אין לשפוט פרקטיקה מקובלת בשנות ה-80 לפי אמות המידה הנהוגות כיום, עם השתכללות המכשור, התפתחות המחקר הקליני, והצטברות הידע הרפואי הרב עד לימינו אנו.

מאז חוק זכויות החולה, התעצמה והתגבשה פסיקה הקובעת כי על הסכמת המטופל לכל טיפול רפואי, להיות הסכמה הניתנת לאחר שהמטופל הבין את מהות הטיפול שהוא עומד לעבור, את הסיכונים הכרוכים בו, את ההשלכות האפשריות לרבות תופעות לוואי, ואת החלופות הקיימות לאותו טיפול.

רק הסכמה שכזו היא הסכמה אמיתית לפי החוק וכל אימת שהרופא או הצוות הרפואי החסירו אלמנט מהותי בהסבריהם, יימצא המוסד ו/או הרופא כמי שביצעו עוולה.

 

 

עו"ד גיא כהן - המשרד מתמחה בתחומי המשפט האזרחי ובעיקר בתחום דיני הביטוח, והנזיקין. לצוות המשרד בראשותו של עו"ד גיא כהן, רקע ונסיון רב שנים בתביעות ביטוח, בייצוג חברות ביטוח ותובעים גם יחד במגוון סוגי תביעות הביטוח האלמנטרי, לרבות תביעות נזקי אש, גניבה, ותביעות שיבוב, וכן בתחום ביטוחי החיים ואובדן כושר עבודה. לאתר המשרד http://www.gco.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב