מדיטציה ומודעות עצמית: אשליות וחושים 

מאת: נועה דורון דוידסון

דמיינו ים.

הים סוער- יש בו הרבה גלים, קצף, ורעש המים משתלט על כל רחש אחר, וכמובן- לא ניתן לראות כלל את קרקעיתו של הים.

אותו ים משול להכרה (או לתודעה שלנו), כאשר הגלים, משולים למחשבות הרצות ומתרוצצות במוחנו ללא הרף.

כבני אדם, ובעיקר ככאלו החיים בעולם המערבי, אנו רגילים לאפשר לחושים שלנו למשוך את התודעה שלנו כלפי חוץ: אל חלונות הראווה, אל תגובות שאנו מקבלים מאחרים שאולי הציתו בנו משהו (נעים או לא נעים) וכדומה. רובנו לא מצליחים לשלוט בחושים כלל. למעשה, איננו יודעים ואיננו מאומנים להפנות את תשומת הלב שלנו פנימה, אל אותה הכרה, אשר אינה זקוקה לגרויי החושים כדי להיות מסופקת ומרוצה.

ההכרה שלנו צריכה שנתבונן בה. נשמע פשוט, אך אין זה כך כלל וכלל, מהסיבה שאיננו יודעים כיצד להתבונן.

דרך החושים בלבד לא נשיג סיפוק לעולם, אלא נעצים את החולשות שלנו ואת חוסר הסיפוק. החושים מסמלים את עולם האשליה- העולם ה"חיצוני". לדוגמא: כאשר אנחנו עצובים/ מתוסכלים, אנו, לרוב, נוטים לפנות לאוכל או לקניות, לעישון, וזאת בהנחה שזה הדבר שישפר את מצב רוחנו, אך לא כך הדבר- זהו סיפוק ריגעי, זוהי אשליה. התבוננות פנימה על מקור העצב או התסכול, לקיחת פסק זמן איכותי ממרוץ החיים, אשר תורם להרגעות והתבוננות פנימה, יאפשר סיפוק ארוך טווח, סיפוק אמיתי מתוך למידה על עצמנו. ללא פרשנויות, ללא תירוצים.

שלווה, מודעות, חשיבה חיובית יהוו חלק מאיתנו גם בחיי היומיום, והם ישפיעו עלינו וגם על הסובבים אותנו.

זוהי מדיטציה. מדיטציה, למעשה, זו כל פעולה שנעשית מתוך מודעות פנימית, מתוך כוונה כנה, מתוך שקט מחשבתי- השקטת אותם גלי הכרה (המחשבות), ומתוך מקום פנימי טוב.

לשמחתנו, קיימות הרבה טכניקות של מדיטציה. דבר שמאפשר לכל אדם, כאשר הוא מוכן לכך, להתחבר לטכניקה מסויימת ולהשתמש בה בחיי היומיום על מנת להשיג ריכוז יעיל, רוגע, ושלווה פנימית מתוך מודעות.

במיוחד בתקופה זו, כאשר נדמה לנו שאנו במירוץ בלתי פוסק, כאשר הראש עמוס בטרדות ובמחשבות, עלינו להקדיש לעצמנו לפחות את הלמידה הבסיסית של המדיטציה, כדי שנוכל, ברגע האמת, בשיא הלחץ, לאפשר לעצמנו לעצור לרגע, לנשום עמוק, ולחייך.