למה התכוון המשורר, או בעצם המחבר? הרעיון מעניין ונושא העבודה או הספר מרתק. אולם יש בעיה אחת. הטקסט אינו בהיר, אינו ברור ואינו קולח. פעלים בעבר נכתבים בהווה, המילה ברבים נכתבת ביחיד ועוד ועוד. האם כך יקראו זאת הקוראים וגם המרצים באוניברסיטה שאמורים לתת ציון לעבודה אקדמית? חבל. זמן רב הושקע בפרויקט והכול כעת יורד לטמיון. הכול בגלל ניסוחים מעורפלים.
מובן שכל אחד ואחד מאתנו, יכול לשפר את רמת כתיבתו. יש כאלה שאינם מודעים לכתיבתם כלל וכלל. הם כותבים וכותבים והתוצאה איננה משביעת רצון. לכן כדי להגיש למרצה או למוציא לאור טקסט מכובד וקולח צריך לעשות מעשה ומיד. לשפר באופן ניכר את הטקסט בעזרת עורך לשון מיומן ומנוסה שיכנס לעובי הקורה ושיבצע עריכה לשונית. העורך יתחיל לתקן שגיאות כתיב, יקפיד על פיסוק נכון, ישפר משפטים המנוסחים באופן מעורפל, יבטל מילים מיותרות וישלים את אלה החסרות. וגם, על-פי בקשת המחבר, יציע הצעות להשמטת קטעים שאינם הולמים את אופיו של הטקסט ויציע להרחיב את הדיון בנושאים הראויים לכך. בסיום העריכה הלשונית יעבור המחבר על כל הטקסט ויעיר את הערותיו. לעתים הוא יתבקש להוסיף מידע, למחוק משפט שאינו ברור או להסביר טוב יותר מה שרצה לומר. אחר כך יעבור עורך הלשון על החומר שוב ויוודא שלא נפלו שגיאות לשון.
זהו. העבודה תמה. כעת היא מנוסחת היטב, בהירה וקולחת. כעת יוכל המחבר להתהדר בעבודתו להגישה למרצה או לשלוח אותה למוציא לאור שישקול בחיוב את פרסומה. והמחבר למד דבר מה על כתיבה בכלל ועל עריכה לשונית בפרט. הוא כבר מודע יותר לכתיבתו ובעבודתו הבאה כבר יחוש בשינוי. אולי המחבר יזדקק שוב לעורך לשון מיומן ומנוסה שיבצע עריכה לשונית, אולם עבודתו של האחרון כבר תהיה קלה יותר.
הדובדבן - עריכה לשונית
