שנת 2008 היתה השנה הנוראה של קופות הגמל עם הפסד ממוצע של 16.39% בממוצע הכללי והפסד ממוצע של 19.15% לחמשת הקרנות הגדולות (עצמה, גדיש, תמר, קה"ל וכנרת). בעקבות ההפסדים, חוסכים רבים החליטו להדיר את רגליהם "לנצח נצחים ולעולמי עד" מהפקדות בקופות וקרנות האלו.
טוב, זו תופעה רגילה של עם ישראל אחרי שהוא נכווה. אולם, לקראת תום שנת המס הנוכחית מן הראוי לבדוק אם החלטה זו הגיונית או מתאימה לנתונים, בהתבסס על התוצאות הכלכליות, ובהתעלם מהטבות המס הגלומות בהשקעות.
לאחרונה פורסמו תשואות קופות הגמל לאוקטובר 2009 (כל הנתונים נלקחו מאתר גמלנט של משרד האוצר). אם נסתכל על התוצאות מינואר 2008 ועד אוקטובר 2009, נראה כי התשואה השנתית הממוצעת היא 3.12%. אגב, מבין חמשת הקופות הגדולות שהוזכרו לעיל, רק כנרת עדין נמצאת בתשואה שלילית וטרם החזירה את הפסדיה (חמור, אולם זו רק אחת מחמישה).
נכון, תשואה שנתית של 3.12% זו תשואה נאה, אולם לא מרשימה. אבל בצד הזכות חשוב לזכור שתשואה זו מחקה במהירות את ההפסדים של שנת 2008 הקשה. לפיכך, יש כאן מידע מיידי על היות המשבר פחות חמור ממה שהכותרות הצעקניות עשו.
כדי ליצור השוואה ראויה, מאחר וחסכון בקופות גמל וקרנות השתלמות הינו חסכון ארוך טווח באופיו, בדקנו את התשואה הממוצעת מאז קיום הנתונים בגמלנט: ינואר 1999. בטווח ארוך זה (קרוב ל- 11 שנים) התשואה השנתית הממוצעת היא 7.87%. גם מי שפדה את החסכון שלו בדצמבר 2008 (שיא המשבר) ראה תשואה שנתית ממוצעת של 5.90%.
לסיכום, בניגוד לטווח הקצר שהתקשורת מסתכלת עליו, ובניגוד לכותרות הצעקניות, ההשקעה בקופות והקרנות הנה השקעה אטרקטיבית. יש לכך סיבות רבות, אולם התוצאה חד משמעית- חסכון ארוך טווח הנו חסכון משתלם. ועל זה יש כמובן להוסיף את התועלת שבחסכון המס שיש לרוב החוסכים והמשקיעים.
יוסי נתנזון הוא השותף מנהל במשרד משה נתנזון ושות'. אשמח לקבל הערות והארות על המאמר או בכל נושא אחר לכתובת: articles@natanson.co.il