מה כבר לא אמרו על המתנחלים : פורעי חוק, חוליגנים, פוגרומיסטים, גנבים, רוצחים ברישיון וחיות שמתחפשות לבני אדם ושאר ברכות אדיבות מאוד ברמתן. ואני אומר – אז מה שהם מתנחלים ?!
נכון, אני לא מתנחל ולא תומך בדעותיהם וחולק עליהם בכול הדברים שהם מאמינים בהם, בנושאי מלחמה ושלום. אך אסור לאף אחד, לאף בנאדם שמכבד את עצמו להשתתף בחגיגה. אסור לרדת לשפלות קומה, לשנאה עלובה ומגעילה ולמכות מתחת לחגורה. אסור לנו כבני אדם. וכן, אני מצטער אם חטאתי בלשוני כלפיהם.
עלינו להבין כבני אדם שיש מקום לדעות שונות ואחרות - "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות" [ברכות נח ע"ב]. עלינו לנהל כבני אדם דיאלוג ודיון נכון וצודק ולא לריב כמו בעלי חיים על השליטה בעדר. עלינו לגלות כבני אדם בגרות ושאיפה להכרת השני, להיפגש נקיים מדעות ומחשבות ואולי תראו ותבנו שיש אנשים אחרים ונחמדים שלא ממש רואים אותם בחדשות או בטלוויזיה. כמו שבכול חברה של את השונים. כך, גם אצל המתנחלים יש את השונים. כמו כול חברה.
בניין היהדות המעשית. כלומר: ההלכה היום יומית בנויה על מחלוקת, המחלוקת האדירה של הלל ושמאי – "כל מחלוקת שהיא לשם שמים , סופה להתקים . ושאינה לשם שמים , אין סופה להתקים . איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים , זו מחלוקת הלל ושמאי . ושאינה לשם שמים , זו מחלוקת קרח וכל עדתו" [אבות פרק ה,יז]
בסופו של דבר נשמרה האחדות, למרות כול המחלוקות ההלכתיות שהיו בבית המדרש ושיכלו להיווצר בין מנהג האיש למנהגה של אשתו (יבמות א, ד): "אף על פי שאלו אוסרים ואלו מתירין, אלו פוסלין ואלו מכשירין - לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי; כל הטהרות והטומאות שהיו אלו מטהרים ואלו מטמאין - לא נמנעו עושין טהרות אלו על גבי אלו"
לכן, אסור לנו לפסול את המתנחלים. כי "כול הפוסל – במומו פוסל" – תראו בהם כבני אדם. בתנא דבי אליהו כתוב: "כך אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בניי, מה אני מבקש מכם? הא איני מבקש, אלא שתהיו אוהבים זה את זה ותהיו מכבדים זה את זה" – הלוואי ובתקווה גדולה.