מדובר בתופעה שהולכת וצוברת תאוצה. יותר ויותר נשים בוחרות היום שלא להביא ילדים לעולם, אם מתוך אידיאולוגיה, בחירה אישית, אי מציאת זוגיות או מטעמים כלכליים
השבוע נתקלתי בפורום באתר "תפוז" בשם: "נשים שלא רוצות ילדים". הפורום שעוסק באי הבאת חיים חדשים לעולם, התגלה דווקא כשוקק חיים. מסתבר שמדובר בתופעה שהולכת וצוברת תאוצה. יותר ויותר נשים בוחרות היום שלא להביא ילדים לעולם, אם מתוך אידיאולוגיה, בחירה אישית, אי מציאת זוגיות או מטעמים כלכליים.
מרבית הטיעונים שהועלו בפורום לא גרמו לי להרהר בעניין. לי באופן אישי לא מפריע לוותר על החופש והספונטניות, על חשבון בנק תופח או על ניהול קריירה משגשגת, ואיני חוששת לגורל הזוגיות שלי. משהו באינסטינקטים הנשיים שלי אומר לי שחיבוק אוהב של ילד שווה את המאמץ ואת ההקרבה.
הסיבה היחידה שנראתה בעיניי כמתקבלת על הדעת ואף מדאיגה היא התגובה של מירי בת השלושים ושבע, ללא ילדים כמובן: "הנאות החיים הקטנות רחוקות מלפצות על הקשיים הרבים שעומדים בדרכנו כל הזמן. אנחנו חיים בעולם רע שמצבו רק הולך ומחמיר. להביא ילד זה לגרום לו סבל ואיני רוצה בכך. העולם הזה מפחיד מדי בשביל לגדל בו ילדים".
קול ההיגיון השתלט עליי ומחשבות מטרידות החלו להציף אותי. אם הדורות הקודמים האמינו שלילדים או לנכדים יהיו חיים טובים יותר, הרי שהיום המציאות טופחת על פנינו ומוכיחה שלא כך הם פני הדברים. העולם מצוי בהתדרדרות מתמדת: האלימות הגואה, השימוש הגובר בסמים, ריבוי הגירושים, המשבר בחינוך, אסונות הטבע המתרחשים חדשות לבקרים והרשימה רק ממשיכה ומתארכת. תור הזהב של האנושות כבר מאחורינו והאור שבקצה המנהרה הולך ומתעמעם. עם כל הכוונות הטובות והאהבה שהורים יכולים להעניק, להביא ילד לעולם משמעו לגזור עליו חיים של לא מעט כאב, צער ואכזבה.
הטורף האנושיהאם יש דרך לצאת מן המצב הקשה שאליו נקלענו ולהבטיח עתיד טוב יותר לדורות הבאים? כדי לענות על שאלה זו, עלינו להקדים ולענות על השאלה: כיצד יתכן שאלפי שנות התפתחות הובילו את האנושות כולה למבוי סתום?
חכמת הקבלה שעוסקת בחקר המציאות וטבע האדם, מסבירה שהרצון הבסיסי ביותר שטבוע בכל אחד ואחד מאיתנו הוא רצון ליהנות מהחיים, והוא זה שהניע את גלגלי ההתפתחות של האנושות לכל אורך ההיסטוריה. כראיה לגדילתו, אם בעבר בני האדם הסתפקו בקורת גג ואוכל, הרי שהיום אנחנו צמאים לכסף וכמה שיותר, למעמד חברתי, לכבוד, להשכלה ועוד. הניסיונות הרבים שנעשו לאורך הדורות במטרה לספק את הרצון ליהנות הביאו להתפתחות הקדמה והטכנולוגיה, והובילו להישגים מרשימים בתחומים רבים. יחד עם זאת הם הביאו גם למלחמות, לשנאה ולחורבן. כך הרצון ליהנות שגדל גורם לאדם לרוץ ללא הרף מתענוג לתענוג, ומניע אותו לעשות ה-כ-ו-ל כדי לספק את עצמו, גם אם זה על חשבון האחרים, ולמרות זאת, הוא אינו יודע שובע. בעידן שלנו, הרצון הזה הגיע לממדי ענק, והאגואיזם האנושי הולך ומתגלה במלוא כיעורו.
וויליאם ג'יימס, פילוסוף ופסיכולוג, ניסח זאת בבהירות: "האדם נחשב מבחינה ביולוגית לנורא מכל חיות הפרא, ובאמת הוא היצור היחיד הטורף באופן שיטתי את בני מינו עצמו". ואכן, בניגוד לשאר חלקי הטבע - החי, הצומח והדומם שמתקיימים בהרמוניה ובהדדיות, רק האדם נהנה מניצול הזולת לתועלת עצמו ומהרגשת העליונות עליו. הפרת האיזון השולט בטבע גובה מחיר יקר בדמות תופעות שליליות, בעיות וקשיים שפוקדים את חיינו.
מוות לאנשיםאז מה לעשות? פשוט לא ללדת ילדים? למרבה התדהמה יש שדוגלים בפתרון מסוג זה. "התנועה להיכחדות מרצון של האנושות", המונה כשלושה מיליון איש ברחבי העולם, מגדירה את עצמה כ"אנשים שאכפת להם מהחיים על פני כדור הארץ". כמחווה לפלנטה, הם תומכים בהפסקת התרבות בני האדם. ראש התנועה, לס נייט, ממליץ בחום על הפסקת הבאת ילדים לעולם והיעלמות הגזע האנושי, או כפי שאומרת סיסמת התנועה: "מי ייתן ונחיה חיים ארוכים - ואז נמות וניכחד".
כל הרעיון שעומד מאחורי התנועה נשמע לי כמו בדיחה גרועה. אם אנחנו הבאנו את העולם אל פי התהום, עלינו למצוא דרך יעילה יותר לתקן את המעוות.
יש מוצאבימינו, מצד אחד הרצון האגואיסטי משחית כל חלקה טובה וגורם לניכור ופירוד בין בני האדם, ומצד שני אנו מגלים קשר הדדי שהולך ומתהדק בין מדינות ובין יחידים ב"כפר הגלובלי" הקטן.
המוצא מן הסבך שבו אנו שרויים תלוי מחד בהכרה שטבענו האגואיסטי הוא הגורם לכל רע, מאידך בדרך סלולה ובטוחה שדרכה נוכל לשנות אותו צעד אחר צעד ובכך להשפיע לטובה על עצמנו, על סביבתנו ועל כל העולם. והלוא הפתרון כבר מצוי לנגד עינינו...
ניקח לדוגמא את גוף האדם. ידוע שגוף האדם מכיל מיליארדי תאים שפועלים ביניהם בנתינה הדדית על מנת לקיים את המערכת הגדולה שאליה הם שייכים. כל תא בגוף מוותר על עצמיות "אגואיסטית" בכך שמקבל רק את הדרוש לקיומו, ובכל יתר כוחותיו הוא דואג לקיום מטרת הגוף. למעשה, גם בדרגות הצומח והחי, פועל הפרט לטובת הכלל שאליו הוא שייך, ובכך הוא מוצא את שלמותו. האיזון ההדדי העדין הזה מאפשר את החיים ועליו מושתתות כל המערכות בטבע.
אם רק נלמד מהדרך שבה פועל הטבע ונתחבר בינינו כמו תאים בגוף אחד, נגלה ביחסים בינינו את תכונת האהבה והנתינה, שהיא החוק הכללי ששורה בעולם ומפעיל אותו. כשזה יקרה, לא יהיה מקום לדילמה בנושא הבאת ילדים משום שהמציאות אז תתגלה כהרמונית ושלמה.
אחד הטוקבקיסטים כתב שהחדשות הטובות הן שאנשים שאינם רוצים ילדים, מכחידים את האידיאולוגיה של עצמם משום שהצורה הכי טובה להנחיל אידאולוגיה היא דרך חינוך ילדיך שלך.
דווקא הדורות הבאים הם התקווה שלנו לעתיד טוב יותר. אם נחנך אותם לערכים של אהבה ונתינה לזולת ונראה להם שקיימת דרך להתעלות מעל הטבע האגואיסטי, הם יעבירו זאת הלאה ויביאו לעולם שלווה ואושר שכל כך נחוצים לנו.
