איך תושייתו של עוקב שנישרף על ידי האובייקט הצילה את המעקב? 

נפגשנו באחד מבתי הקפה בכיכר המדינה בת"א. יעקב, בעל חברה העוסקת ביבוא של ציוד קשר ואלקטרוניקה סיפר שהוא קשור בקשרי עסקים עם גורמים ממלכתיים. מדובר בעסק משפחתי, כאשר יעקב עוסק ביבוא המוצרים ובקשר עם הלקוחות מחו"ל ואילו דפנה, אשתו, עוסקת בשיווק המוצרים ובקשר עם הלקוחות  בארץ. 

לדבריו כבר מזה זמן מה שהוא חושד שאשתו מנהלת קשר רומנטי עם אדם זר. 

הפגישה עם יעקב נערכה לבקשתו בדחיפות ביום חמישי, מאחר שדפנה סיפרה לו שביום  המחרת (יום ו' בלילה) היא קבעה להיפגש עם חברהבשם רינה שאף דאגה  לשוחח איתו (בהמלצת אשתו) ולאשר את מפגש החברות אצלה בבית.        

לדבריו עצם השיחה עם רינה, החברה של דפנה, עורר את חשדו וסוכם בינינו על פעילות באמצעות מעקב  ביום ו' בלילה. 

בליל שבת, סמוך לשעה 20:00 התמקמו שני עוקבים ממשרדי בתצפית לעבר רכב המרצדס של דפנה. 

כמחצית השעה לאחר ההתמקמות יצאה דפנה מהבית ונסעה מרחק של שני רחובות לדירת רינה, ברמת אביב, התעכבה בדירת החברה מספר דקות, חזרה לרכבה והמשיכה בנסיעה. 

אני ישבתי בביתי וניהלתי את המעקב באמצעות הטלפון. קיבלתי בהמשך דיווח שדפנה הגיעה לרחוב אינשטיין מול קניון רמת אביב    ואספה לרכבה גבר שהמתין לה במקום. 

השניים "לא בזבזו זמן" ונסעו ישירות לכיוון חוף הים בתל ברוך. בעקבות בקשתו המפורשת של יעקב בהזמנת העבודה לקבל עדכונים בזמן אמת, דיווחתי לו על הפעילות והנסיעה לכיוון חוף הים וביקשתי שימתין לדיווחים נוספים. 

הדיווח הבא היה על כך שהזוג התמקם עם הרכב מאחורי גבעת חול קטנה במקום הצופה לים, מעל חוף תל ברוך. העוקבים מסרו שמרחוק קצת קשה לראות מה קורה ברכב וביקשתי שיצמצמו מרחק ויתקרבו בזהירות. 

העוקבים התקרבו ושוב מסרו דיווח, הפעם הם היו קרובים אולם מאחר שחלונות הרכב היו סגורים והשמשות כוסו באדים, עדין לא ניתן היה לראות מה מתרחש בתוך הרכב. 

דיווחתי על כך ליעקב וציינתי שלהערכתי זה מספיק ושלא ניתן לתת פרוש אחר למה שקורה ברכב אולם הלקוח התעקש וביקש שננסה להתקרב יותר. יצרתי קשר עם העוקבים, ביקשתי שאחד יתקרב הכי קרוב שאפשר ושהשני יחפה עליו, יצפה מרחוק, ישאיר את הטלפון פתוח ויעדכן אותי בזמן אמת ובאופן שוטף ורצוף. 

בקו השני היה יעקב שגם כן רצה לדעת מה קורה בזמן אמת. 

העוקב המתצפת  דיווח על כך שבן זוגו התקרב בזחילה לרכב עד אשר הגיע סמוך לדלת שליד הנהג. לפתע שמעתי בטלפון צעקה: "לא!". לקח לי שנייה להבין מאיזה מכשיר טלפון נשמעה הצעקה (להזכירכם, אחזתי בידי שתי שפורפרות, באוזן אחת העוקב ובאוזן השנייה הלקוח).

מייד שאלתי מה קרה והעוקב המתצפת השיב ש"הגבר" (הבחור שהאישה אספה לרכבה) יצא באופן פתאומי מהרכב כדי להטיל את מימיו  ובתוך כך פגע עם דלת הרכב בראשו של העוקב שהיה צמוד לרכב. העוקב המתצפת הצליח לראות שהעוקב השני זרק את המצלמה, אחז  במכנסיו של הגבר והשניים ניהלו במקום דו שיח שהעוקב המתצפת לא הצליח לשמוע ושאל אותי מה לעשות והאם לרוץ ולסייע לעוקב השני.

ביקשתי ממנו שימתין במקומו וימשיך לתצפת ולדווח ובמקביל שיתארגן לצאת מיידית לעזרת חברו, אבל רק לאחר שיקבל ממני הוראה מפורשת. בתוך כך גם אני התחלתי להתארגן ליציאה לשטח, כאשר תחילה ניתקתי את השיחה עם יעקב ואמרתי לו שאחזור אליו בהמשך ותוך כדי התארגנות ליציאה המשכתי להאזין לדיווחיו של העוקב המתצפת.

בעודי מסיים לנעול את נעליי ועושה את דרכי החוצה מסר לי המתצפת שהגבר חזר לרכב מבלי לגלות את המצלמה ושהעוקב אסף את המצלמה, הסתירה מתחת לחולצתו, והחל לעשות את דרכו לכיוון המתצפת בהילוך מתנדנד, מוזר משהו, "כמו איזה שיכור".

לאחר מספר שניות יצרתי קשר עם העוקב ש"נשרף" וזה סיפר שעשה לגבר הצגה של נרקומן שמחפש מנת סם שאיבד במקום ושטר של 50 שקל שאיבד גם כן.

במענה לשאלתי מסר שלהערכתו הגבר "קנה את הסיפור". בעודנו משוחחים בטלפון ובעת שהעוקב ניסה לבדוק ולתאר באוזני את      אשר הספיק לצלם, נדלקו לפתע אורות המרצדס והרכב החל בנסיעה לכיוון היציאה מחוף הים. בשלב זה הוריתי לעוקבים להמשיך במעקב.

רכב המרצדס חזר לאזור קניון רמת אביב, הגבר ירד והלך ברגל לכיוון הרחוב המקביל. ביקשתי מהעוקבים להניח לאישה ולהתרכז בגבר שהגיע לרכב שחנה במקום, נכנס ונסע לכיוון ירושלים, עד לדירתו. פרטיו המלאים אותרו ויעקב שקיבל את הפרטים בהמשך, יחד עם סרט   המעקב, מסר שהוא מכיר את הגבר היטב כאחד מלקוחותיו ומייד פתח בהליכי גירושין.