אילו, אילולא, אילולי, לולא, לולי, אלמלא, אלמלי, לו ועוד
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

אילו, אילולא, אילולי, לולא, לולי, אלמלא, אלמלי, לו ועוד 

מאת    [ 17/11/2009 ]
מילים במאמר: 1060   [ נצפה 24970 פעמים ]

 
 
אילו (אלו eelu)
מלשון חכמים. מילת פתיחה לפסוקית תנאי בטל. דבר מה שאירע ואי-אפשר לשנותו. השימוש ב"אילו" מציג תרחיש חלופי למצב שבו הדבר שאירע לא היה קורה, בידיעה שהתרחיש החדש לא יקרה לעולם, מאחר שאת מה שקרה אי-אפשר לשנות.
"אילו הגעת, היית נהנה": פסוקית תנאי בטל (להבדיל מתנאי בטל לשלילה - "אילו לא הגעת").
"אילו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים", כלומר: גם אם אלוהים היה מוציא אותנו ממצרים בלי לעשות במצרים שפטים - היינו מסתפקים בכך. אבל המצב הזה לא התרחש: אלוהים גם הוציא אותנו ממצרים וגם עשה בהם שפטים.

הערות:
1. "אילו הוציאנו" - תנאי בטל לחיוב, להבדיל מתנאי בטל לשלילה: "אילו לא הוציאנו".

2. היום מרבים להשתמש בצורה אילו + כינוי גוף + היה/הייתה/היינו וכו' ("אילו הוא היה מוציא אותנו"; "אילו היינו הולכים"). הצורה התקנית: אילו + פועל בעבר (אילו הוציאנו, אילו הלכנו).
היום משתמשים בד"כ ב"אילו היית..." וכו', ודומה שהצורה הזאת קונה לה אחיזה, אבל אל נא נשכח את הצורה המקורית, החסכונית והתקנית):
- אילו הלכת
- לולי/לולא בילית היית משיג...
- אילולי/אילולא בילית היית משיג...

פירוט בהמשך.

3. שימו לב להבדל בין מילת התנאי "אילו" (eelu) למילת השאלה "אילו" (eylu) - צירוף של "אי+לו" כפי ש"איזה" היא צירוף של אי+זה, ו"איזו" היא צירוף של אי +זו:
"איזו מוסיקה אהובה עלייך?"
"איזה מאכל אהוב עליך?"
"אילו כלים ישמשו אותך?"
"אילו חולצות תביאי איתך?"

וכן להבדל בינה ל"אלו" (elu) מלשון חכמים - כינוי רומז לרבים ורבות:
"צבעים אלו", "חולצות אלו".
"ואלו הם משום רשות לא דנין" (תוספתא, סדר מועד, מסכת ביצה ד, ג);
"אלו ואלו היוצאות חוץ" (תוספתא, סדר מועד, מסכת ביצה ד, י).
[בלשון חכמים אין מיידעים בה"א היידוע את שם העצם ואת "אלו" (דבר זה, מצה זו). אם רצו ליידע השתמשו בצורה: "הנרות הללו", אבל היום לא מקפידים על ההבחנה בין השימוש העתיק לשימוש לשון חכמים, ומרבים לכתוב גם הדברים האלו. השימוש ב"אלה" הוא מלשון מקרא - כינוי רומז לרבים ורבות: "אני אוהבת את הצבעים האלה", "ויהי אחר הדברים האלה" (בראשית כב, א)

4. שימו לב למילת החיבור במשפט מאוחה "ואילו" (veelu), המציינת קשר בין שני עניינים שיש ביניהם ניגוד.
"הוא החליט לבלות במסיבה, ואילו אני העדפתי להישאר בבית".
כלומר: "הוא החליט לבלות במסיבה, ובניגוד לכך / אבל / אך / ברם / אולם / אני העדפתי להישאר בבית". (הטהרנים אומרים: "ואולם" משמשת רק בתחילת משפט ואחריה פסיק, להבדיל מ"ואילו" "אבל", "אך", "ברם", המשמשות גם בהמשך, ואין אחריהן פסיק)
"כי אם-יפלו האחד יקים את-חברו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו" (קוהלת ד, י).
רבים מחליפים בטעות את "ואילו" או את "בעוד" (או את "בעוד ש") או את "בזמן ש", במילות הזמן "כאשר" או "כש":
"הוא החליט לבלות במסיבה, כאשר אני (או כשאני) העדפתי להישאר בבית".




אלולא (eelule), אלולי (eeluley):
מילת תנאי, אם לא, חיבור של אילו + לא
1. פסוקית תנאי בטל + שם עצם:
"אילולא האוכל הטוב, לא היינו נהנים".
האוכל היה טוב. המשפט מציג תרחיש שבו האוכל לא היה טוב (ואז לא היינו נהנים). זהו תנאי בטל, מאחר שהאוכל היה טוב, והתרחיש החלופי לא יכול לקרות לעולם. התוצאה: מינוס (אילולא האוכל הטוב) ומינוס (לא היינו נהנים) = פלוס. אוכל טוב = הנאה (למאמר על שלילה כפולה).
"שאילולא היא לא ברא הקב"ה את עולמו" (סדר נשים, מסכת נדרים, דף יב, ב פרק ג הלכה ט משנה)
"אילולא שהדבר כתוב לא היה אפשר לאומרו" (סדר נשים, מסכת סוטה, דף ח, ב פרק א הלכה י גמרא)

2. פסוקית תנאי בטל + פועל.
"אילולא עזב, היה מבחין בשינוי".
המשפט מציג תרחיש שבו הוא לא היה עוזב (ואז היה מבחין בשינוי). זהו תנאי בטל, מאחר שהוא עזב, והתרחיש האפשרי לא יכול לקרות לעולם. התוצאה: מינוס (אילולא עזבת) ופלוס (היית מבחין) = מינוס. עזיבה = חוסר הבחנה.
"אמר רבי אבין אילולי כתבתי לך רובי תורתי" (ירושלמי, דף יג א, פרק ב, הלכה ד גמרא)
"שאילולא שאמרו ישראל בהר הכרמל... ה' הוא האלהים... לא ירדה האש מן השמים ושרפה את הקרבנות" (סדר מועד, מסכת תענית, דף טו, א פרק ג הלכה ד גמרא)

3. אילולי לא, אילולי כן, אילולי כך = אם הוא לא היה נוהג כך, אם המצב לא היה מתרחש.
דוגמאות ממילון אבן שושן: "שאלולי לא הסתיר פניו, גלה לו הקדוש-ברוך-הוא למשה מה למעלה ומה למטה" (שמות רבה ג); "ולמדו (את יוסף) שבעים לשון, שאלולי כן לא היו המצרים מקבלים את יוסף לשליט עליהם" (במדבר רבה יד); "רבון העולמים, לעולם אין אתה בא עלינו אלא במדת הרחמים, אלולי כך לא היינו יכולים לעמד אפלו שעה אחת" (פסיקתא רבתי, קסו).



לולא (lule), לולי (luley)
מילת תנאי, שקולה ל"אילולי", חיבור של לו + לא
"לולא חרשתם בעגלתי, לא מצאתם חידתי" (שופטים יד, יח).
"לולא דברת כי אז מהבקר נעלה העם, איש מאחרי אחיו" (שמואל ב, ב, כז)



אלמלא (eelmale), אלמלי (eelmaley)
מילת תנאי, דומה לאלולי, לולא, אם לא (ואולי חיבור של אילו+אם+לא)
1. לפני שם עצם או שם פרטי:
"שאלמלא דם ברית, לא נתקיים שמים וארץ" (תוספתא, סדר זרעים, מסכת ברכות, פרק ו, יח)

2. לפני פועל (דומה לאלו, אם, לו)
"ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו אלמלא קדמו משה" (=אלמלא קדם אותו משה) (סדר נזיקין, מסכת סנהדרין ד, ה).
"אלמלי נפצע, הוא היה לומד".

3. אלמלא לא, אלמלא ש, אלמלא כן = אם לא, אחרת, אם זה לא היה כך:
"שאלמלא לא הזיקו היה יפה שמנה מאות זוז" (תוספתא, סדר נזיקין, מסכת בבא קמא ג, ד)
"צריך היה הדבר לאומרו שאלמלא כן יש במשמע שאף בארץ כנען לא ינחלו" (משנה, סדר נשים, מסכת קידושין, דף לד, ב פרק ג, הלכה ג)




לו (lu)
מלשון מקרא.
1. פסוקית תנאי בטל לחיוב, דומה ל"אילו".
2. הלוואי (לו יהי)
רבים מעדיפים לא להשתמש ב-lu, כדי למנוע בלבול עם lo (to him).




אבא בנדויד (קיצור דבריו מתוך: מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה, אספו אבא בנדויד והדסה שי, רשות השידור, מרכז ההדרכה, 1974, עמ' 143)
- אלמלא כמוהו כאלמלי.
- רק למדן תלמודי מובהק יודע איך להשתמש באלמלי לחיוב ואיך לשלילה.
- מי שאינו שוחה בים התלמוד מוטב שיניח ידו מן הצעצוע הזה וידבר במילים פשוטות: לו לחיוב ולולי לשלילה.
- ומי שחשקה נפשו במקצת צבע תלמודי-מדרשי יכול להוסיף אילו לחיוב ואילולי+ש לשלילה.
- דרך המקרא: לו אמרת, לולי אמרת, לולי אתה, לולי כן וכו'.
- בתלמוד ארץ ישראל: אילו אמרת, אילולי שאמרת, אילולי אתה, אילולי כן, וכו'.





אלי (Eli) גיא
תודה לאלי, שאילו לא סייע לי, ואילולא הוא, ואלמלא עזר לי ואלמלי סיועו, המאמר הזה לא היה נראה כך.

_______________
סיכום: מילות התנאי שהוזכרו ומילות תנאי נוספות:
אילו
אילו לא
אילולא
אילולי
אלא אם כן
אילולי כך
אילולי כן
אילולי לא
אלמלא
אלמלא לא
אלמלי
אם
אם לא
במידה ש
במקרה ש
בתנאי ש
והיה אם
והיה כי
כי
לו
לולא
לולי
מידע נוסף בעמוד נכון או לא נכון/a>
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2016
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS
כתיבת מאמרים

מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב