גיא, בנו בן השלושים של אחד הקבלנים המובילים בארץ, לקח יום חופש מעבודתו בחברה של אביו ומהבוקר עסק בהכנת מסיבת הרווקים לחברו הטוב עמי.
המסיבה תוכננה להתקיים בדירתו של גיא, באחת מהשכונות הצפוניות של ת"א ובנוסף למשקאות היקרים והחברים הטובים הזמין גיא חשפנית מסוכנות הליווי היוקרתית ביותר של ת"א.
בסמוך לחצות, כשהמסיבה הייתה בעיצומה, נשמע צלצול ממושך ומעצבן בפעמון הכניסה.
מייד הונמכה המוסיקה. גיא פתח את הדלת ובכניסה עמדה שוטרת במדים ששאלה בקול סמכותי, "מי כאן בעל הבית!".
גיא, שהיה כבר שיכור, כמו רוב הנוכחים, הצביע לעבר חתן המסיבה, עמי.
השוטרת נכנסה לתוך הדירה, החלה לתחקר את עמי אודות פרטיו, תוך שהיא נוזפת בו על הרעש החזק שבקע מהדירה וגרם לשכנים להתקשר למשטרה.
בהמשך ביקשה לשתות מים. אמרה שחם לה. הורידה את הכובע. פיזרה את השיער. ביקשה שיעמעמו את האורות והחלה להתפשט לצלילי הדיסק שהוכנס למערכת ע"י גיא.
ההופעה הייתה ברמה גבוהה. ניקול, החשפנית/"שוטרת", הציגה גוף כשל דוגמנית ורקדה בכישרון.
בסיום ההופעה נכנסה ניקול לחדר האמבטיה, כדי להסתדר. עמי, (שהיה כבר שיכור כלוט) ניקרא ע"י ניקול כדי..."לעזור לה להסתדר".
לאחר זמן קצר יצאה ניקול מהדירה כשהיא מודה לנוכחים ועזבה במהירות את המקום.
מספר ימים לאחר המסיבה הנ"ל קיבלתי מחברת ביטוח בקשה לחקור תביעה אודות גניבת שעון יוקרתי בשווי כ- 80,000 ש"ח, השייך לגיא.
בפגישה שנערכה בדירתו סיפר לי גיא שהשעון שלו היה מונח ליד המראה בחדר האמבטיה וכשהסתימה המסיבה גילה כי השעון נעלם.
לדבריו התלונן על כך במשטרה אולם לא ניסה ליצור קשר עם סוכנות הליווי.
כשעיינתי בתיק המשטרה ראיתי שגיא נשאל ע"י חוקר המשטרה אם הוא חושד במישהו, והשיב בשלילה. המשטרה לא חקרה עדים נוספים, התיק נסגר וגיא קיבל אישור לביטוח.
לאחר הבדיקה במשטרה יצרתי קשר עם סוכנות הליווי היוקרתית והגעתי לפגישה עם המנהלת ובעלת העסק, העונה לשם מרלן.
לדברי מרלן, המסיבה המדוברת זכורה לה, אולם בעל המסיבה לא התלונן בפניה על גניבה כלשהי אלא רק שיבח את ניקול, שלאחר האירוע יצאה לחו"ל לתקופה בלתי מוגבלת.
מרלן מסרה שלדעתה גיא מנסה להונות את חברת הביטוח וכעסה על האשמות השווא שמנסים להפיל על ה"בחורה הכי טובה" שלה.
ביקשתי בתוקף להיפגש עם ניקול והסברתי למרלן שאם הדבר לא יתאפשר לי אני מתכוון לעשות בלגן ולחזור למקום עם משטרה.
עברו יומיים, במהלכם התקשרתי פעמיים לסוכנות הליווי וביום השלישי התייצבתי במקום והודעתי למרלן שהביקור הבא יעשה יחד עם שוטרים.
חצי שעה לאחר שעזבתי את הסוכנות קיבלתי שיחת טלפון. "שמי אתי אבל אתה בטח מכיר אותי בשם ניקול...".
"כן ניקול", השבתי.
"טוב, אני מתנצלת, השעון נמצא אצלי, אני נמצאת בנתניה, בו וקח אותו...".
יצאתי מייד לנתניה, פגשתי את "ניקול" בבית קפה בקניון שבכניסה לעיר.
לדבריה, בסיומה של המסיבה נתנה "הופעה פרטית" לחתן השמחה, והבחור, שנהנה מאוד מההופעה והיה נרגש, ראה את השעון שהיה במקום והעניק לה אותו במתנה.
"ניקול" לא ידעה שהשעון יקר ושייך לבעל הדירה, ולדבריה משנודע לה, העיק הדבר על מצפונה ולכן מיהרה להתקשר אלי ולהשיב את השעון.
מיקי וילקומירסקי חוקר פרטי מרצה בתחום החקירות www.vilko.co.il
