מבחן פסיכומטרי נכתב על ידי "המרכז הארצי לבחינות והערכה", שהוקם עפ"י החלטת "ועד ראשי האוניברסיטאות", בכדי שיוכל לטפל במרוכז בבחינות הכניסה לאוניברסיטאות וליצור כלי מיון אחיד לפיו מסוננים המועמדים. היא משמשת כיום גם כלי מיון עבור מכללות בעלות אישור לימודים מהמועצה להשכלה גבוהה.
מבחן פסיכומטרי מאפשר למוסדות הלימוד למיין בצורה יעילה את המועמדים ללימודים האקדמיים, ולחזות במידה מדויקת יחסית, את סיכויי ההצלחה שלהם באקדמיה. סוג השאלות הוא כזה שמסוגל למיין את הנבחנים בכל אחד מעשרות הנושאים בבחינה. היא מורכבת בערך מ- % 45 שאלות קלות ובסיסיות, 35% שאלות ברמת קושי בינונית ומעלה, ו-% 20 של שאלות ברמת קושי גבוהה. ההערכה היא כי שאלות ברמת מיון וסינון נמוכה יפתרו נכונה כ 70% מהנבחנים, ושאלות ברמת סינון גבוהה יפתרו בהצלחה רק % 15 מהנבחנים.
הבחינה הפסיכומטרית משמשת גם לחיזוי סיכויי ההצלחה בלימודים של מועמדים לפקולטות השונות, שכן "ועד האוניברסיטאות" מעוניין להבטיח עד כמה שניתן שמספר הכיסאות, המוגבל מראש בכל חוג, לא "יבוזבז" על מי שלא יסיים את הלימודים בהצלחה. לפי נתוני "המרכז הארצי לבחינות והערכה", בהשוואה למדדים אחרים (כגון מבחני הבגרות), נמצאה התאמה סטטיסטית גבוהה בין ההצלחה בבחינה לבין ההצלחה בלימודים האקדמיים, היות והיא מושפעת פחות מהרקע השונה של המועמדים, או ממשתנים אחרים. בנוסף לכך יש לציין כי הבחינה בנויה בצורה שמקשה ביותר על האפשרות להעתקה.
קיימים גורמים נוספים המשפיעים על מידת ההצלחה בלימודים כגון: מוטיבציה, התמדה, כוח רצון, יצירתיות והשקעה, אולם הבחינה הפסיכומטרית הינה כלי ההערכה היחיד שקיים היום, המאפשר לדרג את המועמדים לאוניברסיטאות לפי סולם הערכה אחיד ולנבא היטב את סיכויי ההצלחה בלימודים. זאת בפרט לאחר שקלול ציוני הבגרות עם ציון הבחינה הפסיכומטרית, שבו מתקבל ציון בעל התאמה גבוהה ביותר.
הבחינה הפסיכומטרית עוסקת בשלושה תחומים: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית וידע באנגלית. היא כוללת שמונה פרקים בתחומים אלה, אשר לפתרון כל אחד מהם מוקצבות 25 דקות. הפרקים אינם מופיעים בסדר קבוע בבחינה, כדי למנוע אפשרות העתקה בין הנבחנים. רק שישה פרקים, שניים מכל תחום, יקבעו את ציון הבחינה. שני הפרקים הנוספים בבחינה הם "פרקי פיילוט" המשמשים את המרכז הארצי, ולנבחנים אין יכולת לדעת מראש מי מהם כזה. כל פרק מורכב משאלות "אמריקאיות", שבהן יש לבחור באפשרות הנכונה מתוך ארבע אפשרויות. בכל מקרה, גם כשלא יודעים את התשובה, יש להקפיד לסמן תשובה כלשהיא גם בניחוש, היות ואין אובדן נקודות על תשובות שגויות. כך שאין מה להפסיד, אפשר רק להרוויח.
בשלושת התחומים שהוזכרו נבדקות יכולות הנדרשות להצלחה בלימודים האקדמיים. בתחום החשיבה המילולית נבדקים העושר הלשוני, הכישורים הלוגיים, היכולת לקרוא ולנתח קטעי קריאה מורכבים, היכולת לחשוב בבהירות והיכולת לעבוד במהירות ובשיטתיות. בפרקים אלה אין כל צורך בידע מוקדם. נבחנים אשר עברית אינה שפת האם שלהם, יכולים לעשות את הבחינה בשפות אחרות (יש לבדוק בכל מועד באילו שפות ניתן להבחן).
בתחום החשיבה הכמותית נבדקות היכולת להשתמש במספרים ובמונחים מתמטיים כגון נעלמים כדי לפתור בעיות כמותיות, והיכולת לנתח נתונים המוצגים בצורות שונות, כגון טבלאות וגרפים. הבחינה היא על סוג החשיבה, ולא על מהירות החישוב או היכולת לחשב חישובים מורכבים ועל כן, בניגוד לדעה הרווחת, אין כל צורך ביכולות חישוב יוצאות מגדר הרגיל. כל המועמדים מוכנים לבחינה הפסיכומטרית במידה שווה שכן היא מוגבלת לחומר לימוד של 3 יחידות במתמטיקה.
בתחום הידע באנגלית נבדקים היקף אוצר המילים והיכולת לקרוא ולנתח קטעים ברמה אקדמית. בניגוד לשני התחומים הקודמים הידע באנגלית משפיע הן על הציון בבחינה הפסיכומטרית והן על מספר קורסי האנגלית שהסטודנט יחוייב לקחת בשנותיו הראשונות באוניברסיטה (מצטיינים שקיבלו יותר מ - 134 נקודות בפרקים אלו יזכו בפטור מחובת לימודי האנגלית).
הבחינה ארוכה, לחוצה, מגוונת, קצרה בזמנים וללא הפסקות רשמיות וסך הכל אורכת שלוש שעות ועשרים דקות. כך בעצם בוחנים גם שורה ארוכה של תכונות אופי כגון עמידה בתנאי לחץ, עמידה בזמנים ותכנון זמנים, קבלת החלטות במצבי לחץ וכד'.
כל נבחן מקבל לביתו במעטפה את ציון מבחן פסיכומטרי, לאחר מספר שבועות. כמו כן, ניתן לצפות בציונים באינטרנט בעזרת הקוד האישי המופיע בספח הכתום של הבחינה. הציון מורכב מארבעה ציונים: ציון כללי משוקלל בכל התחומים שנע בין 200 ל - 800 נקודות, וציונים בכל אחד משלושת התחומים בבחינה, כך כל נבחן יכול לראות את הישגיו בכל תחום. חשיבה כמותית וחשיבה מילולית מקבלות כל אחת 40% מהציון הכללי, וידע באנגלית מקבל 20% מהציון הכללי.
המאמר נכתב לכבוד פסיכומטרי כשר - הפסיכומטרי היחיד המפריד בין גברים ונשים בכיתות לימוד ומעלה את ציונכם (הוכח מחקרית).
