אבנים, חלומות וסמלים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

אבנים, חלומות וסמלים 

מאת    [ 16/11/2009 ]
מילים במאמר: 945   [ נצפה 3583 פעמים ]

 
 

האבן וסמלה בעולם העתיק

האבן שייכת לדומם כלומר לחלק בטבע שאינו חי ואינו צומח, החלק הסטטי, הכי מרוחק מהאדם בבריאה. האבן קשורה לחוסר רגשות כמו שכתב יחזקאל הנביא[1]. הסמליות של האבן עשירה במיוחד ולא נוכל במסגרת זאת לכלול את כל המשמעויות הידועות, אם קיימת אפשרות כזאת כי יכולת ההסמלה של האדם היא אין-סופית.

במצרים העתיקה האל אתום (גרסה קדומה לאתון) שבורא את העולם מוצג בצורה של אבן חרוט (קונוס) ידועה בשם מצרי "בן-בן"[2] שמשמעותו להתעורר, להאיר. "בן-בן" מסמל את תחיית השמש , את התפרצות קרני החמה, מין לידה, חידוש. מעניין שהמילה "אבן" בעברית קרובה ל"בן-בן" המצרית שהשורש שלה קשור ליצירה, לבריאה וגם המילה "בן"[3], ילד, נער - שנולד לא מזמן ואת המילה "אבניים"[4] המצביעה על איבר האישה היולדת. השורש "בנה" גם קרוב למונח המצרי ומעיד גם על הקמה, ייסוד, לידה. משה מכה פעמיים בתורה על אבן כדי להוציא ממנה מים[5]. האבן היא מקור המים וכן מקור העולם. גם המילה "בינה" קרובה למונח המצרי.

ביוון העתיקה, האומפאלוס הוא אבן שפירושה ביוונית טבור (אם הפאלוס). האומפאלוס בדלפי זוהה בתור אבן ייחודית: האל קרונוס פחד שאחד מילדיו ידיח אותו, לכן דרש מאשתו, האלה ריאה, למסור לו כל שנה, את הוולד שרק נולד והיה בולע אותו. ריאה הסתירה את הוולד השישי, זאוס ובמקומו, מסרה לו אבן עטופה בבגדים - האומפלוס. זאוס חייב מקרונוס בהמשך, להקיא את האבן ואת הילדים שבלע וכך נוצר האולימפוס (שהוא הר - אבן), משכנם של האלים. גם במסורת היהודית אבן מסמלת את מרכז העולם, מדובר באבן השתיה[6], המציינת את מרכז העולם. היא הייתה בקודש הקודשים שבבית המקדש בירושלים. זאת הייתה האבן שהייתה מתחת לראשו של יעקב כשחלם על הסולם המחבר בין הארץ לשמים. אבן זאת הפכה למצבה במקום שנקרא "בית-אל"[7] אולי ניתן לקשר בין האבן שיעקב שם מתחת לראשו והבינה שהזכרנו לעיל.

האבן כסמל לחכמה

אין ספק שקיים קשר בין האבן לחכמה מבחינה סמלית. על פי מסורת אגדית נוצרית והמסורת ההרמטית, אבן יקרה (ברקת), הייתה מקשטת את מצחו של המלאך המודח

לוציפר[8] ("נושא האור"). עם הרחקתו מגן עדן, אבן זאת נפלה ממצחו. אדם הראשון קיבל אותה וגם איבד אותה עם חטאו. בהמשך של מסורת זאת האבן הפכה להיות הגביע שבאמצעותו שתה ישו ולאחר תלאות רבות, האבן הפכה לגביע הקדוש.

 

האבן והעין השלישית

אין ספק שהאבן קשורה כאן לעין השלישית - על המצח. היכולת לראות מעבר למציאות האנושית, לראות את הסוד (כל זה קשור במיוחד לברקת הקשורה לצבע ירוק). גם במסורת היהודית לאבן יכולת של חיבור לממד שהוא מעבר למציאות: הכהן הגדול היה נושא על חזהו את החושן[9], בד שהיה עליו 12 אבנים ושמות שבטי ישראל היו חקוקים עליהן. בחושן הזה היו האורים והתומים[10] כנראה שמות קדושים ומטרת החושן הייתה כמובן לסמל כל שבט ושבט, אבל גם שימש ככלי התייעצות[11] עם הבורא בענייני מלחמה.

לפי מה שנאמר עד כאן, אנו עדים שהאבן מסמלת מצד אחד את הפסיביות, חוסר הרגש ומצד שני את היציבות של העולם ומקורו (טבור), בהשלכה גם יציבותו של האדם ומרכזיותו. בנוסף, לאבן תפקיד מסתורי הקשור לעין שלישית, מנגנון אינטואיטיבי שמאפשר לקבל תשובות מיידיות בלי לעבור את תהליך השכלי-רגשי.

 

אבן הפילוסופים

בסוף נתייחס לאבן החכמה (הנקראת גם אבן הפילוסופים). על פי התפיסה האלכימאית, אבן זאת מסוגלת להפוך מתכות לזהב. חוקר הדתות, מירצאה אליאדה טען בספרו (Forgerons et alchimistes) שחיפוש אבן החכמה קשור לשאיפה לגעת בנשגב ולהביא את גאולת הטבע. קרל גוסטב יונג ראה בתהליך האלכימאי של גילוי אבן החכמה[12] את עבודת האינדיבידואציה (פיתוח של האישיות העצמית), סוג של התהוות, של תמורה שהיא מטרת האדם עלי אדמות.

 

 

[1] ספר יחזקאל פרק לו פסוק כו

והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר:

 

[2] Marie-Louise von Franz, Psychotherapie, Dervy, Paris 2001, p.17

Jean Chevalier Alain Gheerbrant, Dictionnaire Des Symboles p.118

 

[3] Antoine Fabre-d'Olivet טוען בספרו La langue hebraique restituee (Paris 1815 דף

20-21) שהשורש "בן" מצביע על האצלה (אמנציה בלועזית), יצירה. השורש "בן" קשור ל"בינה" המאפשרת את בניית הנפש.

 

[4] ספר שמות פרק א

(טז) ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה:

 

[5] ספר שמות פרק יז

(ו) הנני עמד לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל:

ספר במדבר פרק כ

(יא) וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם:

 

[6] תלמוד בבלי מסכת יומא דף נד/ב

ושתיה היתה נקראת: תנא שממנה הושתת העולם

 

[7]

ספר בראשית פרק כח

 

 

 

(יח) וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה:

(יט) ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה:

[8] Evelyn de Smedt, Le corps et ses symboles, Editions du Huitieme Jour, Paris, 2009 דף 32.

 

 

[9] ספר שמות פרק לט

(ח) ויעש את החשן מעשה ..

(ט) רבוע היה כפול עשו את החשן זרת ארכו וזרת רחבו כפול:

(י) וימלאו בו ארבעה טורי אבן ...

(יד) והאבנים על שמת בני ישראל הנה שתים עשרה על שמתם פתוחי חתם איש על שמו לשנים עשר שבט:

 

[10] ספר ויקרא פרק ח

(ח) וישם עליו את החשן ויתן אל החשן את האורים ואת התמים:

 

[11] ספר במדבר פרק כז

(כא) ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה:

 

[12] C. G. Jung, Psychologie et Alchimie, Buchet/Chastel, Paris, 1970, דף 195:

"...האלכימאים הבינו שהם מתעסקים התמורה עצמית. אחד מהם הצהיר לדוגמא:

(תהפכו את עצמכם לאבן החכמה החייה).

ד"ר רפאל רוזנר, בוגר הסורבון ובעל תואר שלישי בהיסטוריה, שהגיע דרך ההיסטוריה אל ה"סמיולוגיה" ? תורת הסמלים, ומשם להבנה בחשיבות ההיסטוריה האישית של כל אדם ואדם. מנהל מרכז "סמלים" ללימודי סמיואנליזה, אבחון, ייעוץ והכוונה אישית ומיסד השיטה הסמיואנליטית.
השיטה מבוססת על שיטות ריפוי רבות מהרפואה הסינית, דרך הפסיכולוגיה של יונג, הפילוסופיה של בשלרד, תורת הדמיון ובעיקר תורת הסמלים. השילוב בין השיטות מאפשר להגיע לרבדים העמוקים ביותר באדם.
http://www.smalim.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב