"בן/ת הזוג בוגד, השותף מרמה, חושד לגניבה בידי העובדים, רוצה תשובה מהירה, רוצה לחסוך בכסף, חבל על הזמן", אמירות מעין אלה ואחרות אני שומע מדי יום מלקוחות שפונים למשרדי ומבקשים חקירה מהירה לבירור החשד.
כשאני מסביר שהאזנת סתר הינה עבירה פלילית אני נתקל רבות בטענה הנגדית: "אבל מדובר ברכב הפרטי שלי, במשרדי הפרטי, או בחדר המיטות הפרטי שלי".
אז אני מסביר שהאזנת סתר היא לשיחה שהמאזין הוא אינו אחד המשוחחים או שלא קיבל אישור מפורש להאזין לשיחה מצד אחד המשוחחים. אז אני מקבל את המענה, "מה איכפת לך אני עובר את העבירה", "אף אחד לא ידע על כך" וכו'.
לעניין העבירה אני מסביר שבכל מקרה בעני החוק אני שותף ולעניין ה"אף אחד לא ידע", אני נזכר באותו מקרה בו ניהלתי חקירה ארוכה ומורכבת עבור גוף ממלכתי לחשיפת עובדים שנחשדו בקבלת שוחד.
במהלך המעקב התקנתי מצלמות סמויות שהצפייה בסרטים שהתקבלו העידה בבירור על כך שחלק מהחשודים קיבלו שוחד במתנות וכסף מזומן.
הלקוח, מזמין העבודה, המנהל הכללי באותו אירגון, ביקש ודרש בכל תוקף להוסיף למצלמות הסמויות מיקרופון שיתעד את הנאמר באותן פגישות.
הסברתי לו שלמרות שבאופן טכני אין כל בעייה אני מסרב לעשות זאת ועמדתי על שלי גם כשהלקוח ציין שהוא לוקח את העיניין על עצמו ואף מוכן לציין זאת בכתב.
החקירה התארכה וכתוצאה מדליפה מכיוונו של מזמין העבודה, חשדו העובדים (החשודים בלקיחת השוחד) שההנהלה מאזינה להם, הזמינו בדיקת האזנה וחשפו את המצלמות.
לא אכביר מילים על השערוריה שהתעוררה בעקבות הגילוי ורק אציין שחלפו שנים רבות מאז אותו אירוע ואולם עד היום אותו מנהל לא מפסיק להודות לי על כך שלא התפתתי לסכומי הכסף הרבים שהציע לי ובכך שהצלתי את ישבנו.
באשר לבדיקת החשדות הנ"ל באמצעות פוליגרף אציין רק שכאשר החשוד נמצא דובר שקר מייד עולים הספקות וחישובי הסטטיסטיקה, של האפשרות לטעות ולכך שדווקא הנבדק שלנו נופל באותה טעות סטטיסטית ולכן סיכומו של דבר הוא שבאם החשוד לא מודה בסיומה של הבדיקה, פעמים רבות נותרים מזמיני הבדיקה בספקות (ללא קשר לתוצאות הבדיקה).
ההמלצה אם כן היא לא לנסות לקצר דרכים במקרה של חשד, לא להתעמת עם החשוד (חשוד בבגידה, גניבה,או טוהר מידות), לאסוף את הראיות או החשדות הקיימים ולפנות לעזרה מקצועית.
הדרך הטובה והיעילה להגיע במקרים אלה לחקר האמת היא בביצוע מעקב סמוי מקצועי או התקנת מצלמות סמויות ובהמשך לבצע חקירה מקצועית.
