איפה הילד (הפנימי)? 

רק לפני 5 שנים פגשתי אותי לפתע פתאום. כך במקריות ... במהלך כתיבה במחברתי האישית (כפי שאני נוהגת מזה הרבה שנים) בצבץ מתוכי איזה שהוא קול פנימי.. ילדי במהותו. באותו הרגע, פתאום הרגשתי כיצד משהו בתוכי כמו מתעורר, נפתח ועולה רענן אל מודעותי. במהלך כתיבתי אף הופיעו המילים.. "אני אוהבת אותך". מיידית הגבתי מתוך הפתעה גמורה – "מה.. אני  היא זו שאוהבת את עצמי?" "כן" עלתה התשובה עמוק מתוכי. תמיד אהבתי אותך(כלומר אותי..).

כך נפתחה לה דלת פנימית אל סודות הווייתי. למדתי כי בתוכי עודני הילדה הקטנה אשר תמיד הייתי(ותמיד אהיה). למעשה, אני מודה כי תמיד זכרתי אותה באופן מעורפל במהלך שנות בגרותי אך רק כיום אני מבינה לאשורו כי מעולם לא הכרתי אותה באמת. זכיתי. כך אני מרגישה. זכיתי לאהוב אותי, את הילדה שהיא אני.

מאז אותו הרגע, זרמו להם מים רבים בנהר חיי שנפתח. החזרתי לעצמי בהדרגה את חווית הילדות אשר אליה תמיד ייחלתי אך  לא באמת הצלחתי לחוות במהלך שנות חיי. שמחת חיים טבעית עלתה ונבעה מתוכי. היום להבדיל מפעם, אני יכולה לאמור את המילים הפשוטות ביותר ולעמוד מאחוריהן לחלוטין והן: אני אוהבת אותי. אני שמחה בחיי. זהו הישג פנימי מספק מאוד עבורי.

חווייתי זו שימשה קרקע פורייה וחשובה למחקרי האישי בנושא זה שכן בהמשך הדרך - השכלתי והתנסיתי רבות על החיים הפנימיים והפוטנציאלים הקיימים בי ובאחרים. זהו אף הרגע הנכון להסביר ולענות על השאלה...

מי הוא הילד הפנימי אשר נמצא בתוכי?

ברמת החוויה זהו אותו החלק באישיותו של כל אחד ואחד מאיתנו האוהב את החיים. אשר אוהב לשחק, ליהנות, לחקור וללמוד ללא הרף את חייו. זהו חלק יצירתי לחלוטין אשר נהנה מההנאות הפשוטות אשר החיים מציעים לנו ואפילו הטריוויאליות ביותר. לשם הדוגמא, במקום העבודה שלנו זהו אותו החלק  בתוכנו אשר נהנה ,תוך כדי תהליך העבודה העניינית והשוטפת,גם לחייך, להתחבר עם חברים, ליצור ולגלות אפשרויות  יצירתיות  חדשות. אשר תמיד נהנה מאפשרויות היצירה והגילוי האינסופיים הטמונים בנו. מה שמתבל עבורנו רבות את המסגרת בה אנו עובדים בחיינו ואף יוצר בנו הנאה ושמחה לקראתה.. ואז כשאנו הולכים הביתה(מהעבודה), זהו  גם אותו הצד באישיות שלנו אשר שמח לפגוש את בן / בת הזוג שלנו, לחלוק איתו/ה  חוויות, ליהנות מהיחד שלנו - מחיוך, מגע, חיבוק וקרבה. זהו גם החלק  באישיותנו אשר נהנה לשחק עם חית המחמד שלנו ועדין בכל גיל  שהוא בחיינו - לרוץ, לשחק עם כדור, ללכת יחף על שפת הים, להשתכשך במים, לטייל בחיק הטבע, ליהנות ולהתפעם מיופיו, לנשום אוויר צח מלוא ריאותיו ולחוות את יפי החיים בכל נימיו וחושיו.

הילד הפנימי ,אם כך,הינו חלק  קיים באישיותנו אשר אוהב קרבה אמיתית - לגעת ולקבל מגע, חיבוק חם, מילה טובה. אשר מתמלא בחום ובשמחה מכל מה שתיארתי לעיל ואף מעוד הרבה יותר.

זהו החלק הילדי באישיות שלנו אשר נהנה להיות ולחוות את חייו בפשטות ובתום לב.

מדוע כדאי לנו לבטא את הילד הפנימי בחיינו?

התשובה לכך הינה עניינית מאוד ופשוטה להבנה. בתוך חיינו, אפילו בלי שנשים לב, אנו שוקעים בתוך ים של מחויבויות ומטלות אינסופיות. עם השנים ראוי לציין כי קצב החיים של מרביתנו רק עולה ומתגבר. אנו נכנסים לתחומי תפקוד כה רבים נוספים – משמשים כבני/בנות זוג, כהורים, מפתחים קריירה ועוד. אנו אומנם מאתגרים את עצמנו  דרך כל זאת אך  אם זאת גם הופכים להיות מאומצים יותר ויותר. קצב חיים  מהיר זה גובה מאיתנו מחיר. מכיוון שאיננו פנויים די והותר למלא את המצברים שלנו, לעשות את אותם הדברים הפשוטים  אשר מעניקים לנו  מאגר פנימי של דלק עבור חיינו -הרי שבגיל צעיר יחסית אנו מוצאים את עצמנו עייפים ושחוקים בחיינו. חוויה זו מכבידה עלינו. פעמים רבות אנו חווים  אף  בנוסף חוסר סיפוק וחוויה של פספוס פנימיים. אנו קולטים כי אנו מפספסים דבר מה עם עצמנו אך עדין איננו מצליחים להיחלץ מתוך המרוץ הגדול בו אנו נתונים. במצב זה, לעתים, להתחיל יום חדש נראה כמשימה  קשה ביותר  וזאת אך ורק בשל המצב התחזוקתי הירוד שלנו.  ההבנה כי משהו חסר לנו בחיינו עולה ומתגבשת בתוכנו. בדרך כלל מתוך הרגל אנו נוטים לחפש את התשובות למצבנו מחוץ לנו. בחיים החיצוניים שלנו . אנו שוקלים אולי להחליף עבודה, בית, זוגיות או כל דבר אחר שהוא. אך פעמים רבות שינויים חיצוניים אלה אינם פותרים את מצבנו. עקב כך  אנו עלולים להרגיש תקועים שכן התשובה האמיתית למצבנו קשורה להבנה החשובה  מכל והיא-כי החוסר האמיתי שלנו מתחיל מתוכנו וכי...

חווית הילד הפנימי חסרה לנו בחיינו...

במילים אחרות, חסרה לנו שמחת החיים,  חסרות לנו ההנאות הפשוטות, חברות של  אמת, מישהו/י לאהוב, להחזיק ידיים, לראות את השקיעה, ללכת לים, לחוות סיפוק פנימי, להשתחרר ממסגרות חונקות ולהרגיש יותר חופשיים בחיינו! לא משועבדים תחת נטל החובות והאחראיות אותם יצרנו בחיינו אלא גם פתוחים, בעלי מעוף, יצירתיים, מחדשים ומתפתחים כל העת. כאשר אנו מאפשרים לעצמנו להקשיב לצרכים הפשוטים יותר שלנו, ממש אותם צרכים אשר היו לנו כשהיינו ילדים כדוגמת הצורך  שלנו לעתים- לשחק, לאהוב, ליצור וכו... אנו גם חווים בשלמות  כי אכן  אנו חיים את חיינו במלואם! אם כן...

כיצד אנו יכולים לאפשר לעצמנו ליצור סיפוק, שמחה וקלילות נוספת בחיינו?

רק כאשר אנו מבינים מתוכנו כי אושרנו אינו תלוי אך ורק בהישגנו החיצוניים  המוכרים כדוגמת - העלאה בשכר במקום עבודתנו, בקבלת חיזוק נוסף מהבוס שלנו או בכל הצלחה חיצונית  נוספת שהיא בתחום שחשוב לנו.. רק אז אנו בעצם יכולים לפנות לעצמנו ולהתחיל ליצור את אושרנו הפנימי האמיתי. ברגע שבו אנו מבינים כי אושרנו  בחיים נתון בין שתי כפות  ידנו - אנו יכולים להעניק לעצמנו הזדמנויות  נוספות (על אלה הקיימות)על מנת ליצור את אושרנו השלם ולענות על צרכנו העמוקים יותר.

אך ורק מעצם בחירתנו לאפשר לעצמנו לחזור אל הנאותנו  הפשוטות  אנו עשויים להרגיש הרבה יותר שמחים ומלאים בחיינו. כאשר אנו עושים  יותר את מה שבא לנו (לא לפעול אך ורק מתוך שיקולים חיצוניים), מתפנים יותר לצרכים הכי טריוויאליים שלנו כגון - ללכת לים, לאכול משהו טעים, להתפקע מצחוק עם חברים, לרקוד יותר, לשיר, לטייל בטבע, ללבוש את הבגדים אשר גורמים לנו להרגיש טוב, להביע את עצמנו יותר - את דעותינו ואת רגשותינו. לדבר, לכתוב, לצייר. כל זאת ורק שלא לשקוע בשגרה האפורה ולהחזיר את העניין שלנו לחיים. כה חשוב  ליצור, מדי פעם, דברים חדשים, לגלות תגליות נוספות, לחקור נופים חדשים. להסכים לעתים גם לא לדעת או להבין הכל ואם זאת עדין להתנסות, להרגיש ולחוות. במידה ואנו אכן פוסעים בנתיב זה הרי שאנו אכן מתחברים בפועל אל אותו החלק באישיותנו אשר נקרא– הילד הפנימי.

כמובן שהיריעה קצרה מלהכיל את כל האופנים בהם איכות החיים שלנו יכולה להיתרם מאותו מאגר  חשוב של שמחת חיים ויצירתיות הקיים בכל אחד ואחד מאיתנו. אין נכון יותר מאשר לבחור  להתנסות בכל אותן פעולות פשוטות אך מחזקות לאין שיעור. לי אין כל ספק כי ברגע שבו אכן תתחילו לצעוד בחייכם בנתיב זה של שמחה ויצירתיות פנימית -הרי שלעולם לא תסכימו יותר לוותר על חוויה נוספת  של שמחה וחיוך  פנימי עמוק בחייכם.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------