שינוי שיטת הממשל בישראל - האם זה אפשרי כיום? נמרוד נוי
6/11/2009
לאחרונה פנו אלי מספר חברים בקדימה וביקשו שאכתוב משהו על שינוי שיטת הממשל בישראל. במאמרים רבים שפרסמתי עד כה ב'יאללה קדימה', ובאתר הארצי 'מאמרים' (ארטיקלס), הסתייגתי ממאמצים לשינוי שיטת הממשל והבחירות בישראל בעת הזאת, בטענה כי הבעיה בישראל היא יותר תרבותית-חברתית-התנהלותית מאשר מוסדית-הסדרית-חוקתית (קרי, שינוי השיטה), ועד שלא נפצח את הצופן הזה דבר לא יצלח בידינו. כל ממצאיי העוסקים בתיאור חולשת המערכת הפוליטית בישראל תומכים בעובדה זו. ככך, אני בא לטעון כאן, כי יהיה נכון יותר ואף אפשרי יותר אם נבסס תחילה, בתהליך חברתי-תרבותי-התנהלותי, מערכת פוליטית הנשענת על שתי מפלגות גדולות חדשות, ועימה תתבסס לה גם תרבות שיח פוליטי-ציבורי-חברתי חדש, ואחר כך נעגן מציאות זו בחקיקה ובהסדרים מתאימים. לשם כך הוקמה קדימה וזו גם שליחותה ההיסטורית והדורית של המפלגה וההצדקה האמיתית לעצם קיומה.
אני מסתייג בעת הזאת משינוי שיטת הממשל משום שהיא באה מבית מדרשה של האוליגרכיה (פוליטיקאים מהזן הישן + תקשורת + אליטות תומכות ממסד) השלטת במדינה, שבאופן מודע ושאינו מודע איננה מוכנה לקבל על עצמה את האחריות למצב הקשה שנוצר במדינה בגין מעשיה ומחדליה, והיא שואפת להנציח את מעמדה ואת חלקה בכוח ובתגמולים בישראל. שינוי השיטה הוא בעיקרו מצב שיחזק עוד יותר את שליטתה של אותה אוליגרכיה ואת 'עריצותה', ואין לה דבר עם פיתוח עוצמה של חיים דמוקרטיים אמיתיים בישראל ובחיזוק המערכת הפוליטית בה.
אני מסתייג משינוי שיטת הממשל בעת הזאת משום שחיזוק המשילות בישראל חייבת לנבוע מעוצמתה של המערכת הפוליטית ולא לבוא על חשבונה ומתוך התעלמות מוחלטת מחולשתה הנוכחית, ממצבה הירוד ומשאלות יסוד הכרוכות בדבר. בהצעות השונות לשינוי השיטה לא הבחנתי עד היום שיש במי מהן תשובות הולמות לשאלת הצורך בחיזוק המערכת הפוליטית בישראל. גם לא הבחנתי בהצעות השונות התייחסות כלשהי לקידום טיב פעולתו של הממשל. אינני מאמין שיכול להתקיים במדינה ממשל חזק, יציב ואיכותי בעוד המערכת הפוליטית כולה על הפנים. גם איכות השלטון חייבת להגזר מאיכותה של המערכת הפוליטית בישראל ולנבוע ממנה. פוליטיקאים שאינם יודעים אפילו להתמודד עם שאלות יסוד ברמת המפלגות והמערכת הפוליטית ולהתנהל בהן כראוי, מי תוקע לידנו שאת המדינה הם ינהלו כראוי. מערכת פוליטית המתנהלת יותר גרוע מחנות מכולת קטנה ועלובה אשר זבובים בה רבים, אי שם באחד מישובי הפריפריה הזנוחים של שנות ה-50 של המדינה, מבטיחה רק דבר אחד שכל שיטת ממשל המתעלמת מן המערכת הפוליטית לא תצלח בידינו.
כמו כן התרשמתי שלא נעשתה די עבודת עיון והגות בנושא שינוי השיטה מלבד מהעלאת רעיונות שאינם חורגים מדיקלום נוסחאות מוכרות לכולם. נדמה לי לעיתים שנזרקים לחלל קלישאות וסיסמאות שאיש לא טרח לשאול את השאלות הגדולות סביבן. אני, למשל, חש אפרייורי ואף אינטואיטיבית, מהחומרים שבידי ועוד לפני שטרחתי ועמלתי רבות בנדון, כי הרעיון של מרכיב כזה או אחר של בחירות אזוריות אין לו כל הצדקה ולא עומד מאחוריו כל ראציונאל רציני שנבדק לעומק.
שאלות האמת שצריכות להשאל כאן הן כיצד אנו מרסנים את שליטתם חסרת הגבולות, החונקת והמרדדת של הפוליטיקאים במפלגות ובכנסת ישראל, ומאפשרים בכך את תהליכי ההפרייה וההתחדשות שאנו כה נדרשים להם במערכת הפוליטית ובחיינו הדמוקרטיים, וכיצד אנו מבססים בארץ מערכת פוליטית איכותית. אם נעשה את זאת תפתח בפנינו גם הדרך להשגת יציבות השלטון, הגברת יכולת המשילות שלו ואיכות טיב פעולתו.
ערב הכרזת המדינה, ב- 14 במאי 1948, הוקמה מועצת המדינה הזמנית שנועדה לשמש רשות מחוקקת ורשות מבצעת של המדינה החדשה עד שיתקיימו בחירות לאספה המכוננת ותקום מתוכה ממשלה. האסיפה המכוננת שנבחרה, כשמונה חודשים מאוחר יותר, על מנת לכונן חוקה לישראל לא הצליחה בתפקידה זה והפכה לכנסת הראשונה. ועל כן הוחלט שבשלב ראשון תחוקק הכנסת חוקי יסוד נפרדים, ורק לאחר שתסתיים חקיקתם הם יגובשו לכדי חוקה של מדינת ישראל (דברים מתוך אתר הכנסת). מאז ועד היום חלפו שישים ואחת שנה ועדין אין למדינת ישראל חוקה.
בדומה לחוקה לישראל, שבמשך שנים כה רבות מנסים לכוננה ולא מצליחים, כך גם באשר לשינוי שיטת הממשל והבחירות. אומנם ב- 1992 נעשה נסיון שכזה בעת שהתקבל בכנסת חוק לבחירה ישירה של ראש הממשלה שלאחר מכן ב- 2001 בוטל וחזרנו פחות או יותר לחוק יסוד: הממשלה המקורי משנת 1968. גם כאן וגם כאן הושקעו ומושקעים מאמצים ואנרגיות ציבוריות רבות ואין לדבר תוצאות. כנראה שגלומים במצב זה סיבות מספיק חזקות המונעות מאיתנו לחולל את השינויים הנדרשים בדורנו.
סיכום: התנהלותה הכושלת להחריד של המערכת הפוליטית בכל ממדיה איננה מאפשרת לחברה הישראלית לגבש בתוכה עוצמה דמוקרטית מספקת שתאפשר לכולנו לנוע קדימה, ודבר זה הוא קודם כל ומעל לכל עניין תרבותי ולא עניין מוסדי. אי אפשר להלביש בהצלחה על מערכת חיים חלודה ומיושנת, כמו המערכת הפוליטית שלנו, מערכת חדשה כמו שינוי שיטת הממשל ללא שנעשות 'עבודות הכנה מוקדמות בשטח', מבלי שמחוללים תמורות ושינויים בתוכה. את הדברים האלה לצערי כל העוסקים בקידום רעיון שינוי השיטה או שאינם רואים ומבינים זאת, וכך נדמה לי הוא המצב, או שזה לא מעניין אותם כלל כפי שניסחנו זאת דלעיל.
