המשך למאמר שפורסם בעקבות מחקר שנערך במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית 1983
ישראל הינה מדינה צנטרליסטית במהותה: הפערים בין המרכז החזק לפריפריה החלשה, השלטון המרכזי השולט בשלטון המקומי וכך גם התקשורת הארצית ממוקמת במרכז ומרבה לעסוק במרכז הגיאוגרפי, החברתי, הכלכלי והפוליטי של ישראל.
הסיכוי של תושבי הפריפריה לקרוא או לשמוע ולצפות בתקשורת על המקום בו הם גרים מתמקד בעיקר במקרים של רצח, אונס, שוד, או אירוע בטחוני.
הצנטרליסטיות של ישראל נובעת בין היתר מכך שהמדינה נולדה אל סדרה של איומים קיומיים משמעותיים ומשימות לאומיות קרדינליות שחייבו ריכוז מאמץ וסמכויות. עוד לפני קום המדינה מוסדות הישוב היו בעלי אופי ריכוזי וצורכי המדינה הצעירה הובילו אל המשך התופעה.
בהמשך התפתחות המדינה נעלמו חלק מן הסיבות שהצדיקו את הריכוזיות אך השלטון המרכזי לא מיהר לבזר את כוחו ואף עשה מאמצים לאורך כל הדרך להדק את שליטתו על השוליים.
בהיבט התקשורתי, החוסר בכיסוי תקשורתי הביא לצמיחת צרכים שהולידו את תופעת המקומונים. העיתון המקומי כחידוש במערכת העירונית נולד כתגובה לצורך של חמש פונקציות בעיר:
1. בעלי העסקים המקומיים: הכלכלה העירונית היתה חסרה פלטפורמה פרסומית. בעלי
עסקים נמנעו מפרסום חסר תוחלת בעתונות הארצית, במחירים גבוהים עבור הפצה
באזורים שאינם רלבנטיים לעסקיהם. מבחינתם, המקומון איפשר התאמת טווח
הפרסום לטווח המוצר במחיר התואם את נכונותם להשקיע בקידום עסקיהם מול קהלי
יעד מקומיים.
2. יזמים מקומיים ראו בעיתון הזדמנות עסקית. העיתון אמנם מופץ בחינם אך
הפרסום מהווה מקור הכנסה שיכול להניב רווחים. בחלק מן המקרים ניצפה תהליך
בו משרדי פרסום מודעות נהגו לתלות לוח מודעות של היצע וביקוש (בעיקר רכב
ודירות), בהמשך שכפלו דפים אלה להפצה ובסיום התהליך הוסיפו חומר מערכתי
והפכו למקומון.
3. הפוליטיקאים המקומיים נזקקו לחשיפה במדיה, אך לא היה להם סיכוי לחשיפה
משמעותית בתקשורת הארצית. צורך זה גבר לאחר שבשנת 1975 עבר בכנסת החוק
לבחירות אישיות לראשות הרשויות המקומיות, ולקראת הבחירות בשנת 1978 קיבלו
המקומונים תנופה נוספת מכיוון זה.
4. תושבי העיר כצרכנים, יכלו רק באמצעות המקומונים ליהנות מ"שופינג" באמצעות
מודעות בעיתונים, שגם קידמו תחרות ומבצעים לטובת הצרכן ועוררו את חיי
המסחר בעיר
5. תושבי העיר כ"לוקאל פטריוטים" שעבורם העיתון המקומי הוא אמצעי להזדהות
והיכרות עם המתרחש בעירם. בנוסף, לפחות באופן תיאורטי, לכל תושב היה לאחר
צמיחת המקומונים סיכוי לקרוא על עצמו או לפחות על אירועים שהוא השתתף בהם
אישית או צפה בהתרחשותם. סיכוי זה מהווה מענה לצורך אנושי מוכר ומצטרף
לסיבות המביאות לחשיפה גבוהה יחסית של המקומונים.
ישראל הינה מדינה צנטרליסטית במהותה: הפערים בין המרכז החזק לפריפריה החלשה, השלטון המרכזי השולט בשלטון המקומי וכך גם התקשורת הארצית ממוקמת במרכז ומרבה לעסוק במרכז הגיאוגרפי, החברתי, הכלכלי והפוליטי של ישראל.
הסיכוי של תושבי הפריפריה לקרוא או לשמוע ולצפות בתקשורת על המקום בו הם גרים מתמקד בעיקר במקרים של רצח, אונס, שוד, או אירוע בטחוני.
הצנטרליסטיות של ישראל נובעת בין היתר מכך שהמדינה נולדה אל סדרה של איומים קיומיים משמעותיים ומשימות לאומיות קרדינליות שחייבו ריכוז מאמץ וסמכויות. עוד לפני קום המדינה מוסדות הישוב היו בעלי אופי ריכוזי וצורכי המדינה הצעירה הובילו אל המשך התופעה.
בהמשך התפתחות המדינה נעלמו חלק מן הסיבות שהצדיקו את הריכוזיות אך השלטון המרכזי לא מיהר לבזר את כוחו ואף עשה מאמצים לאורך כל הדרך להדק את שליטתו על השוליים.
בהיבט התקשורתי, החוסר בכיסוי תקשורתי הביא לצמיחת צרכים שהולידו את תופעת המקומונים. העיתון המקומי כחידוש במערכת העירונית נולד כתגובה לצורך של חמש פונקציות בעיר:
1. בעלי העסקים המקומיים: הכלכלה העירונית היתה חסרה פלטפורמה פרסומית. בעלי
עסקים נמנעו מפרסום חסר תוחלת בעתונות הארצית, במחירים גבוהים עבור הפצה
באזורים שאינם רלבנטיים לעסקיהם. מבחינתם, המקומון איפשר התאמת טווח
הפרסום לטווח המוצר במחיר התואם את נכונותם להשקיע בקידום עסקיהם מול קהלי
יעד מקומיים.
2. יזמים מקומיים ראו בעיתון הזדמנות עסקית. העיתון אמנם מופץ בחינם אך
הפרסום מהווה מקור הכנסה שיכול להניב רווחים. בחלק מן המקרים ניצפה תהליך
בו משרדי פרסום מודעות נהגו לתלות לוח מודעות של היצע וביקוש (בעיקר רכב
ודירות), בהמשך שכפלו דפים אלה להפצה ובסיום התהליך הוסיפו חומר מערכתי
והפכו למקומון.
3. הפוליטיקאים המקומיים נזקקו לחשיפה במדיה, אך לא היה להם סיכוי לחשיפה
משמעותית בתקשורת הארצית. צורך זה גבר לאחר שבשנת 1975 עבר בכנסת החוק
לבחירות אישיות לראשות הרשויות המקומיות, ולקראת הבחירות בשנת 1978 קיבלו
המקומונים תנופה נוספת מכיוון זה.
4. תושבי העיר כצרכנים, יכלו רק באמצעות המקומונים ליהנות מ"שופינג" באמצעות
מודעות בעיתונים, שגם קידמו תחרות ומבצעים לטובת הצרכן ועוררו את חיי
המסחר בעיר
5. תושבי העיר כ"לוקאל פטריוטים" שעבורם העיתון המקומי הוא אמצעי להזדהות
והיכרות עם המתרחש בעירם. בנוסף, לפחות באופן תיאורטי, לכל תושב היה לאחר
צמיחת המקומונים סיכוי לקרוא על עצמו או לפחות על אירועים שהוא השתתף בהם
אישית או צפה בהתרחשותם. סיכוי זה מהווה מענה לצורך אנושי מוכר ומצטרף
לסיבות המביאות לחשיפה גבוהה יחסית של המקומונים.
שיווק המכשיר למניעת הזעה בכפות הידיים והרגליים https://www.nosweat.co.il/
הטיפול היעיל להפסקת זיעה בידיים וברגליים ללא כאבים וללא תופעות לוואי.
הטיפול היעיל להפסקת זיעה בידיים וברגליים ללא כאבים וללא תופעות לוואי.
