כך קורה, שלא אחת, מוכפש שמן הטוב של מסעדות בתגוביות, או "טוקבקים" בשפה העממית, לכתבות המתפרסמות באינטרנט דבר הגורם, או העלול לגרום, לנזק כספי ותדמיתי של ממש. מהבחינה משפטית, למסעדה הנפגעת יש אפשרות לנסות ולהיפרע מהמשמיץ הוירטואלי ע"י תביעה, אך זה לא פשוט כפי שזה נשמע. במקרה ה"קל", המשמיץ הינו הכותב החתום על הפרסום ובמקרה ה"קשה" והנפוץ יותר, המשמיץ הוא מגיב אנונימי על הכתבה, להלן: הטוקבקיסט.
הודעה והסרה -
בין אם המשמיץ הוא טוקבקיסט ובין אם הוא כותב מוכר, הצעד הראשון בו צריכה לנקוט המסעדה הנפגעת הינה פעולה על פי נוהל "הודעה והסרה", שנקבע בבית המשפט בפסק הדין המעמיק, ת"א (כפ"ס) 7830/00 בורוכוב נ' פורן, ע"י כב' השופט רמי אמיר ושאומץ בפסיקות מאוחרות יותר.
באותו מקרה השמיץ גולש אחד את השני בפורום אינטרנט, ועל כך נתבע תביעת לשון הרע, בה זכה אמנם, אך מה שרלבנטי יותר לענייננו, הוא כי נדחתה תביעתו של הנפגע כנגד הנתבע בתפקידו כספק האינטרנט וכמנהל האתר בו פורסמה ההשמצה, שכן התובע, שנפגע מהפרסום, לא טרח להקטין את נזקיו ע"י מסירת הודעה למנהל האתר כי הוא נפגע ולדרישה להסיר את הפרסום הפוגע.
זה המקום לציין, כי אין בחקיקה הישראלית עדיין כל נוהל המסדיר את סוגיית לשון הרע באינטרנט. אמנם, כבר מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק שאמורה להתמודד עם בעיות מסוג זה, הנושאת את השם הקליט "הצעת חוק אחריותן המשפטית של הנהלות אתרי האינטרנט על דברי הגולשים המגיבים באתריהן [תיקוני חקיקה] התשס"ח-2007" ואשר מכונה בקיצור "חוק הטוקבקים", אולם עדיין אין מדובר בחקיקה תקפה. על מנת להסדיר את הוואקום החקיקתי, התגבשו בהדרגה פתרונות בפסיקת בתי המשפט.
במקרה של בורוכוב הנזכר לעיל, נסמך השופט אמיר על הצעת החוק הנ"ל, כמו גם על פסיקות דומות באנגליה ובאירופה, וניסח נוהל "הודעה והסרה", בו אמור לנקוט הנפגע.
על פי נוהל "הודעה והסרה", על הנפגע להודיע מיוזמתו לספק האינטרנט כי פורסמה עליו השמצה באתרו ולדרוש להסירה לאלתר. מרגע שהספק יודע בפועל (ורצוי בצורה מוכחת) שקיימת פגיעה - קמה עליו החובה למחוק את הפרסום הפוגע תוך זמן סביר.
יחד עם זאת, סייג השופט את חובת הספק למחוק את הפרסום הפוגע רק למקרה קיצוני בו "הפרסום פוגע ואסור באופן חד משמעי וניכר על פניו" וכן הוסיף כי "הספק יהיה אחראי רק עד כמה שיוכל, במאמץ סביר, למנוע את הפגיעה בנפגע", וזאת כדי להשאיר אלמנט של שיקול דעת גמיש בפסיקה על פי הנוהל המוצע.
מהמקובץ נובע, כי בשלב ראשון על המסעדה הנפגעת מלשון הרע המתפרסמת באתר אינטרנט לפנות מיידית, מיוזמתה, לספק האינטרנט ומנהל האתר ולדרוש את הסרת הפרסום הפוגע. אם הספק לא נענה, מתגבשת עילת תביעה כנגדו בלשון הרע.
מצא את הטוקבקיסט -
אם המסעדה מעוניינת לתבוע את הטוקבקיסט הפוגע עצמו, עליה לקחת בחשבון כי לתביעה שני שלבים: בשלב הראשון, על המסעדה להגיש בקשה לחשיפת פרטי הגולש לבית המשפט. בית המשפט בודק את הפרסום, ומחליט אם אכן הפרסום פוגעני ואם השימוש לרעה שעשה הגולש באנונימיות ברשת עולה כדין עוולה אזרחית או עבירה פלילית (לשון הרע היא גם עבירה פלילית על פי החוק).
אם התשובה חיובית, יורה בית המשפט לספק האינטרנט לחשוף את פרטי הטוקבקיסט ובכך נסללת הדרך לשלב השני, והוא הגשת תביעת לשון הרע כנגד הפוגע. יוער, כי מבחינה פרוצדוראלית יש להגיש את הבקשה ואת התביעה ביחד, כדי לשכנע את בית המשפט ברצינות הבקשה.
אמנם חדשות לבקרים דוחים בתי המשפט בקשות לחשיפת פרטי גולש, אך אין ספק, כי יותר ויותר בקשות לחשיפת פרטי גולש מתקבלות בבתי המשפט. לאחרונה, למשל, הוגשה תביעה של מיליון ש"ח כנגד טוקבקיסט שהשמיץ לכאורה איש עסקים ידוע ושנחשף בעקבות צו בית המשפט; חברת google inc. אולצה לחשוף טוקבקיסט שהשמיץ לכאורה מתמודדים בבחירות מקומיות של המועצה האזורית פתח תקווה; חברת "מזמור" זכתה בבקשה שהגישה כנגד את אתר "NRG" של מעריב, לחשוף פרטי טוקבקיסט שפגע בה לכאורה כדי להגיש נגדו תביעה של 500,000 ש"ח; שידורי "קשת" אולצו לחשוף זהות טוקבקיסטים שהשמיצו לכאורה את העיתונאי אורן פרסיקו. כל המקרים הנ"ל הינם מהשנתיים האחרונות בלבד.
לסיכום נראה, כי קיימות דרכים משפטיות, גם אם מורכבות מעט, לקבל סעד או פיצוי בגין פרסום לשון הרע בטוקבקים, אך לפני שרצים להגיש תביעת לשון הרע, יש לשקול היטב אם ברצונכם להתחייב להליך זה שכן הפיצוי הכספי הניתן בגין לשון הרע אינו גבוה, ולמעשה, אם אי אפשר להוכיח נזק כספי ממשי, כגון ירידה במספר הסועדים או ביטול הזמנות דרמטי לאחר הפרסום, הרי שסך הפיצוי יגיע, לכל היותר לכ-100,000 ש"ח.
בשורה התחתונה - כללי הזהב למסעדה המושמצת בטוקבקים
? פנה מייד למנהלי אתר האינטרנט ו/או לספק האינטרנט בכתב ודרוש את הסרת הפרסום הפוגע באופן מיידי.
? אם הפרסום לא הוסר, פנה לעורך דין ושלח מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים.
? אם הפרסום עדיין לא הוסר - פנה לבית המשפט בדרישה לצו "עשה" להסרת הפרסום הפוגע.
? אם הפרסום לא הוסר באופן מיידי מתגבשת עילת תביעה סבירה בלשון הרע כנגד ספק האינטרנט.
? אם תרצה להגיש תביעה כנגד הטוקבקיסט - פנה למנהלי האתר ו/או לספק האינטרנט בכתב ודרוש כי יחשפו את זהות הגולש הפוגע.
? אם נענית בשלילה, ורוב הסיכויים כי כך יקרה, הגש בקשה לחשיפת פרטי הגולש הפוגע לבית המשפט לצורך הגשת תביעת לשון הרע.
? אם הבקשה נענית, סלולה בפניך הדרך להגשת התביעה כנגד הטוקבקיסט.
עו"ד גליה אליהו עוסקת במשפט אזרחי-מסחרי, דיני משפחה, דיני עבודה ומקרקעין. פגישת ייעוץ ראשונה חינם. www.good-law.co.il
