האם אנחנו מסוגלים להשתנות? האם ניתן להשתנות בגיל מאוחר? האם,לדוגמא, אדם שהוא בוגד סידרתי יכול להשתנות ולהיות נאמן לאישה אחת? אני מניח שאלו שאלות שאנו נוהגים לשאול את עצמנו מידי פעם.הדבר נכון לגבי אנשים שאנו מכירים מזה תקופה ארוכה.אנשים שתויגו, בצדק או שלא בצדק, בכינויים ובתכונות שונות ומנסים לשנות את התנהגותם. האם זה שינוי אמיתי מהמעלה השנייה או שמא זהו שינוי קוסמטי שאין בפנימיותו מאומה.
בדרך כלל אנו נוטים להתקבע בדרכי הפעולה שלנו.הסיכוי לשינוי באם הוא קיים הוא קטן ולא משמעותי.אנו נשארים אוהדים של קבוצת כדורגל מגיל קטן ולא משנים את ההעדפה הזו.אנו אוכלים בדרך מסוימת.מדברים ,מקשיבים, אוכלים, הולכים באותו אופן מאז הילדות.גם החשיבה הבסיסית או ההתייחסות שלנו כלפי העולם אינה משתנה ברבות השנים.ההיפך הוא הנכון אנו מאמצים לנו את אותם הרגלים אותם מחשבות ומצדיקים אותם הן בהווה והן בדיעבד בלי משים. כולנו צוברים ניסיון חיים.אנו מתעלים את אותן חוויות לדוגמאות החשיבה שלנו ובכך שורדים אותן.
"האדם הוא תוצר נוף ילדותו" כך נכתב בשיר.כולנו תוצרים של הניסיון, האכזבות, התקוות והמציאות הקיימת שאינה תמיד מתיישרת עם החשיבה שלנו.לפעמים אנו מצליחים לשנות ולהשתנות.לעתים נדירות אם בכלל.
אירוע דרמטי בחיינו יסייע בשינוי.נצליח להשתנות אם ניתן לעצמנו להתפרק לגורמים ,להבין את שקרה ולבנות עצמנו מחדש.ההתפרקות חייבת להיות טוטלית, כואבת, בעלת אפקט עוצמתי והחשוב מהכול יכולת שלנו בהמשך להבין שנקרתה לנו הזדמנות יוצאת דופן לחיות את השינוי.להיות בתחום החדש המנוגד לכל מה שהתרגלנו.לקבל אותו, לבחון אותו להכיל אותו ולהשתנות. פשוט כך להיות אחר באחד מהתחומים המרכזיים של חייך.
אין זה פשוט.אנחנו לא נותנים לעצמנו את הזכות הגדולה של התפרקות.של שבירה של השפלה בכך שאתה נוגע בפחדיך העמוקים ביותר.נוגע וחש ו"מדבר" באני שלך המקולף מכל ההגנות שבנית בעמל רב במשך שנים רבות. זה מסע אל הלא נודע.מסע לתוך עצמך שבו אתה חשוף לאדם החשוב יותר מהכל.אל עצמך.חשוף לחלוטין .
זה המצב שבו אתה מבין את הצורך בשינוי.זה שינוי הנכפה עלייך מבלי שתוכל להתגונן, לפטור עצמך מהצורך הקיומי הזה.זה או אתה או הוא באותו גוף.באותה ישות הקרויה אני.זה הזמן שבו אתה מתחתית היותך.מעוצמת היכולת שלך להציץ פנימה עמוק לתוך נפשך המיוסרת.זה הזמן שבו נעשה השינוי הערכי.השינוי שבו המוסר,התועלת,הצדק והערכים של האחר מתגברים על האגו שלך.על היותך החשוב ביותר.זה הזמן שבו אתה מכיל את צרכי ורצונות האחר. זה הזמן שבו מתחיל השינוי הנכסף.
זהו הליך ממושך ולא פשוט.קל לסגת ממנו.בדרך כלל אנו נסוגים ממנו.אין זה פשוט ,בלשון המעטה, להתעמת עם האמת.להתעמת עם עצמך.זהו שינוי המוביל אותך לדרך חדשה.שונה ממה שהכרת, שונה ממה שידעת עד כה. זהו שינוי מחייב כי לאחריו לא תוכל חזור לעבר ההתנהגותי שלך.ההרגלים יבקשו זו אך החשיבה והמיצוב מחדש ימנעו זאת. כל מה שהוטמע בכך, כל אותם הרגלים נלוזים יישארו ללא הכוונה. מעין אדם חדש נולד.רק בגיל מאוחר למדי.
ניקח לדוגמא את אותו אדם שמעולם לא היה נאמן.רודף שמלות בחייו.השינוי אינו סמנטי.הוא שינוי מהותי מהיותך בוגד סידרתי לנאמן. זה גם שינוי מאקראיות הקשר למחויבות.מחויבות היא אמינות היא נאמנות.השאר פשוט אינו חשוב במהותו של קשר.כי זה אינו קשר זוגי ,אלא, גיבוב של פעולות חסרי משמעות. כל כללי ההתנהגות הנלווים לכך גם הם משתנים.לפתע אינך צריך לשמור סוד, לשקר, לסלף, להחביא, להסתיר,לנאוף,לבגוד,לתכנן את חייך תחת מעטה כבד של שקרים קטנים וגדולים, של מציאות מעוותת ושיקרית. הכול הופך להיות גלוי, פתוח, זורם.,נכון וטהור יותר.
אינך חושש משיחות טלפון כאשר זוגתך לחיים איתך. גם כאן יש שינוי בעצם הגדרת הקשר והשם שאתה מעניק לו. ,זו זוגתך לחיים.כך אתה מגדיר אותה, מתחייב לה ולעצמך.רוצה בקשר ארוך וממושך,קשר לחיים משותפים.קשר של אמון הדדי.קשר שבו אתה יודע מה אתה רוצה, מה היא רוצה.מה שניכם רוצים בזוגיות המאחדת והנכונה.
חוזר לתחילת המאמר.. האם אנחנו מסוגלים להשתנות? התשובה היא חיובית.אם עברת את כל השלבים של השינוי.לא דילגת על שום שלב, כאבת עמוקות, נחשפת לחולשות שלך,הפנמת את כל תהליך השינוי והחלטת מתוך עצמך.הרי שאתה באזור האחר. האזור הטוב והנכון.
ד"ר אבי זלבה
