פתרון אמיתי לסכסוך הישראלי-פלשתינאי
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

פתרון אמיתי לסכסוך הישראלי-פלשתינאי 

מאת    [ 09/10/2006 ]
מילים במאמר: 1767   [ נצפה 3464 פעמים ]

 
 
כאשר אדם דורש זכויות במדינה אשר הוא טוען שהוא אינו אזרח שלה זה מהווה בעיה. גם אילו היה אזרח והיה פועל נגד המדינה שלו ולטובת אינטרסים של מדינה אחרת אף שהיא ידידותית גם זה מהווה בעיה. הבעיה עוד יותר גדולה כאשר אותו אדם אף מזדהה עם האויב של אותה המדינה.

מכאן עשויות לעלות מספר שאלות מבוא מאוד מהותיות בעיקרן. למשל, שאלות המתייחסות דווקא אל אותה הנחה סמויה המשרטטת את מערכת היחסים הקיימת בין ערבים הגרים בישראל לבין המדינה המארחת אותם.
רוצה לאמור, כאשר אדם החי ומתגורר בישראל, טוען שהוא פלשתיני-ישראלי זה מהווה מעין סתירה בהגדרה ובעיה בפני עצמה. הגדרת המונח ישראלי חייבת להיות ברורה ומכאן גם מעשית יותר.
לא יעלה על הדעת להדגיר למשל אדם שהוא גבוה-נמוך או שמן-רזה. זה הרי מעורר גיחוך בקרב השומע. יתרה מזה, אדם כזה אינו יכול לעורר כל אימון בסיסי משום שהוא אינו מסוגל, על פי הגדרתו להצביע על מידה של שייכות מלבד תעודה המעידה כי הוא יכול להתגורר בטריטוריה ששמה המדיני הוא "ישראל".

מכל מקום, נראה כי מכלול הבעיות עליהן אני מנסה לרמוז מורכב עוד יותר ומסתבך ככל שננסה להגדירן. יתר על כן, "כל אבן שנהפוך" בדרכנו נמצא תחתיה רמשים ועקרבים למכביר. על כן, כדי בכל זאת להתקדם יש ללא ספק לנסות למצוא את הפתרון דווקא מתחום ההגדרה.

אמת, ישנם כאלו שלא רואים כל סתירה בהגדרה של "פלשתיני-ישראלי. יתכן שהם צודקים משום שדעתם אין סתירה גם במונח "אמריקאי-ישראלי". אבל כאשר אותו "אמריקאי-ישראלי" מגיע לקבל שרות דרך אחד ממוסדות השלטון האמריקאים, הוא מבטל בעצמו את ההגדרה הקודמת. קרי, אמריקאי-ישראלי" ומציג עצמו אך ורק כ"אמריקאי" בארצות הברית וכ"ישראלי" בישראל. כלומר, הוא עצמו מבין את הסתירה הפנימית הקיימת בעצם הגדרתו ו"מתקן" אותה בהתאם לנוחיותו.

מכאן, עולה דבר מה אחר. כאשר אותו מגדיר "מפוקפק" מציע את ההגדרה ל"ציבור הרחב" השומע אותו או אותה, אין למעשה כל בעיה. אז הוא מגדיר עצמו כ"ערבי-ישראלי" ואין בכך כל סתירה לכאורה. זאת הואיל וזכותו של כל אדם להגדיר עצמו כרצונו. אדם יכול וזכותו "להמציא עצמו" בכל צורה או גוון שירצה ובלבד שזה ישרת את רצונו ומאוויו. כאשר מדינה מגדירה אדם בסתירה כזו יש לפנינו בעיה. אותה הבעיה קיימת כאשר אדם מגדיר עצמו בסתירה מול מוסדות המדינה.

הבעיה טמונה דווקא משום הרצון להתחמק מעונש. בעצם ההגדרה סותרת מציבה את האדם בין שתי עולמות. הוא לפי רצונו יוכל לאמור "תראו החוק הישראלי אינו חל עלי כי אני פלשתיני". אבל מאידך הוא למעשה טוען כלפי הרשות הפלשתינית "אין החוק שלכם חל עלי כי אני ישראלי". כך, לטענתו הוא יכול לחיות בשלום גם כאן וגם כאן.

בעצם ההגדרה הכפולה הסותרת, מתרץ אותו אדם מספר תירוצים אשר עשויים להיות מעניינים ומפצים על דיסונסס קוגניטיבי כל שהוא. מצד אחד הוא מזדהה עם הפלשתינים שכאילו הוא אומר להם אני שייך ולכן אני פועל עבורכם בקרב אויבכם הישראלי. מאידך, הוא מנסה ל"טהר" את מצפונו על כך שהוא למעשה "בוגד" בפלשתינים בכך שאינו מצטרף אליהם באורח פיזי ותורם בפועל לטובתם.

כל ההקדמה הארוכה הזו באה לשם הבחנה שונה במהות הסכסוך ומכאן הפתרון שיוצע ינסה לשנות את המצב הנוכחי מתוך הבחנה שונה זו.

שלב ראשון בפתרון הוא זכות הגדרה עצמית שיש לתת לכלל תושבי האזור המכיל אנשים שמכנים עצמם ישראלי מול כאלו שמכנים עצמם פלשתינים. לזכות הגדרה זו ישנה התניה אחת בלבד. לא יוכל אדם להגדיר יצור כילאים "פלשתיני-ישראלי. אלא, להיות מוגדר אך ורק כ"ישראלי" מול "פלשתיני" בלבד.

לאחר שכל תושבי האזור הגדירו עצמם נוצרו למעשה שתי יחידות פוליטיות האחת מכילה אנשים שמוגדרים כישראליים והשנייה מכילה אחרים המוגדרים כפלשתינים.

שלב שני בפתרון מתייחס לרישום אזרחות. כל אדם שהגדיר עצמו ישראלי יירשם כאזרח ישראל תחת סעיף הלאום שלו. בסעיף דת, במידה ואדם ירצה לרשום זאת, יהיה רשום בהתאם לרצונו של אותו אדם: "יהודי, נוצרי, מוסלמי, בודהיסטי או אתאיסט?.

כך, יהיה לנו בתוך הטריטוריה הזו הנקראת ישראל, רק אזרחים ישראלים בעלי דתות שונות ולא בעלי לאומים שונים. להזכירכם, גם ערבי זה לאום והוא אינו מקביל ללאום היהודי שמהווה גם דת וגם לאום. במקרה שלנו, נקצה עבור המונח "יהודי" רק את אפשרות הדת ללא אפשרות הלאום.

כמובן, שכאן "יקפצו" מספר חכמים ובעלי תורה אשר יזעקו חמס על כך. "כיצד יתכן" הם יטענו "שהמדינה תחליט על ישראלי כלאום ותבטל את היהודי כלאום". ?זה יביא להתבוללות" יטענו אחרים ויהיו גם כאלו שיטענו שאין זה מסמכות המדינה החילונית להתערב בשאלה "מי הוא יהודי".

כל הטענות הללו "בטלות בשישים" לעומת היתרונות והתפוקות ותעלנה מתוך ההגדרה "החדשה". ראשית חכמה, המונחים "ישראל" ו"יהודה" אינם מונחים שיש למאן דהוא מונופול עליהם. הם מונחים הקשורים למכלול הציבור המכונה על ידיהם ועל ידי אחרים כ"יהודים". במדינות מסוימות, למשל בצרפת, רוסיה אנגליה, גרמניה ועוד, מכנים יהודים בשם "ישראלים".

ל"מדורת" המונחים נוכל להוסיף מונח חדש "ציון". התואר הדתי "הראשון לציון" לא הומצא עם הציונות. אלא הוא מונח שהוטבע ע"י היהודים הספרדים בתקופת השלטון העותומני על חבל ארץ זה. גם המונח "ישראל" לא הומצא בשנת 1948 עם קום המדינה, אלא הוא מונח ותיק שמלווה את העם היהודי לפחות למין גירוש ספרד בשנת 1492. יתרה מזה, מרבית הקהילות היהודיות בגולה כונו ע"י שכניהם ועל ידי היהודים עצמם "קהילות ישראל".

מכאן, השימוש החילוני במונח ישראל מלכתחילה מביא לבעיה. מאחר והדתיים ואף חלק מהחרדים, הסכימו לקרוא למדינה היהודית "מדינת ישראל", והראיה לכך היא חתימתם של ראשי הקהל הזה על "מגילת העצמאות", מהווה הסכמה חדשה כי המונח "ישראל" הוא מונח פוליטי, חילוני ובר שימוש.

הקהל החרדי למשל, נטורי קרתא, אינו מסכים לשימוש החילוני במונח ישראל ולכן הוא אינו מקבל את המדינה העושה שימוש חילוני במונח "קדוש" כמו ישראל. במאמר מוסגר יכולה להישאל השאלה אילו למדינת ישראל לא היו קוראים כך אלא שם אחר למשל מדינת "ציון" על שם התנועה הציונית, האם הם היו מקבלים את המדינה.

אילו קראו למדינת ישראל "ציון" ולא "ישראל" לא הייתה הסתירה שהועלתה לעיל מתעוררת כלל. לא הייתי מאמין כי יש מאן דהוא מקרב תושביה הלא יהודים של המדינה מוכן לכנות עצמו "פלשתיני-ציוני" או ערבי-ציוני". המונח "ישראל" מהווה בעיה לכשעצמו כך עדין יכולים אותם תושבים לא יהודים לכנות עצמם "ערבי-ישראלי". כל העוקץ של המאבקים הפוליטיים היו נעלמים אילו למדינה קראו "ציון".

אגב, מדינות ערב מכנים את הישראלים בשם "ציונים" ולא "ישראלים". למוסדות המדינה הם קוראים המוסדות ה"ציוניים". זה ככל הנראה נובע לדעתי, דווקא ממאבק אחר הקיים במישור הדתי. המאבק הקיים בין שלושת הדתות המונותאיסטיות מתנהל על הרבה מישורי התייחסות. אחד ממישורי ההתייחסות הללו, הוא דווקא "מי הוא עם ישראל" האמיתי שאליו מתייחס האל בהבטחותיו ובבריתותיו. כל דת טוענת שהיא "עם ישראל" והשאר "מתחזים". בסורת הפרה בקוראן ישנו פסוק מאוד בעייתי עבור המוסלמי ההדוק. כתוב שם "הוי בני ישראל, העדיף אתכם אללה מכל עם ומכל לשון".

פסוק זה בא דווקא לשם פוליטיקה פנימית של מוחמד שרצה לשדל את יהודי חצי האי ערב להצטרף לשורות דתו החדשה. הוא לכן, עשה שימושים נרחבים בציטוטים ממקורות היהודיים מקומיים על מנת להוכיח להם כי אין הבדל בינו לבין היהדות שהם החזיקו בה. כל סורת הפרה בקוראן מחקה כמעט באופן עוקב את פרשת "פרה אדומה" מהתורה. ללמדך כי מוחמד היה מודע לתורה שהחזיקו יהודי חצי האי ערב.

למעשה, המצב אינו לצערי כך. אבות המייסדים לא השכילו לקרוא למדינתם "ציון" אלא קראו לה מסיבותיהם עימם בשם "ישראל?.

מכאן, מגיע השלב השלישי כל אזרח שמוגדר ישראלי יכול להתגורר בטריטוריה ששמה "ישראל" באורח טבעי כעולה מזכויותיו הבסיסיות כאזרח המדינה. אולם, כל אדם שאינו ישראלי, יצטרך לקבל אישור שהייה במדינה בהתאם להנחיות ולקריטריונים קבועים שיקבעו או שנקבעו ע"י כל דין.

אותו אדם שאינו ישראלי, יכול לבחור שלא להתגורר במדינת ישראל. במקרה זה יהיה עליו לעזוב את המדינה לרשות הפלשתינית, למשל. או לבחור לעצמו מדינה מארחת אחרת שתיאות לקבל אותו. אולם, כאשר אותו אדם שהגדיר עצמו כ"פלשתיני" מעוניין להתגורר בישראל, יהיה עליו לקבל את רשות השלטונות לפי התנאים שהכתיב כל דין.

כמובן, שיהיו כאלו שירצו להמשיך להתגורר בישראל ולהיחשב כפלשתינים. להם לא תהיה כל בעיה הם יקבלו אישור תושב שמגדיר במדויק את זכויותיו ואת חובותיו כלפי המדינה המאחרת אותו.

בשלב זה מתעוררת שאלה חשובה לא פחות. מה יקרה אילו כל תושבי נצרת, למשל, יכנו עצמם פלשתינים. האם נעביר את כל תושבי נצרת לרשות? כמובן שזהו לא מצב היפותטי, אלא מקרה שעשוי להיווצר. אולי לא בנצרת אבל דווקא בכפר קטן שמכיל 3000 תושבים. במצב זה, הפתרון הוא אחד, לאפשר לתושבי הכפר באופן כמעט אוטומטי לקבל אישור תושב בלי זכויות אזרח.

כאשר הפתרון המעשי והכלכלי לכלל תושבי הכפר הנ"ל, יתייחס לקבלת השירותים הנחוצים להם מתוך תקציב המדינה בהתאם לקריטריונים קבועים על ידי כל דין. למעט מספר זכויות אזרחיות כגון זכות הבחירה לכנסת והצורך לחדש רשום כתושב. התושב "הגר" הנ"ל יהווה חלק נוסף במרקם התושבים החיים בישראל.

התפוקות של הפתרון הנ"ל ברורות לחלוטין מבחינת פתרון הסכסוך. אולם על מנת לסבר את האוזן נצביע כאן על היתרון חשוב ביותר. בראש וראשונה הסדר וההיגיון שנטמיע במכלול התושבים. כל אחד ידע את מקומו הפוליטי מבלי להצטדק או לתרץ מדוע הוא שייך למחנה א' או ב'. כמו כן, נשכיל לארגן נכון יותר את המדינה מבחינת צורכיהם של תושביה. כאשר אנו יודעים למעשה את מכלול החובות שאנו מצפים מסוג מסוים של תושבים מול אזרחים. יתרה מזה, נוכל תמיד להודיע לאדם שלא מרוצה מהנעשה בעינינו שיהגר למדינה אחרת "טובה" יותר עבורו.

אבל לא רק על דרך השלילה, גם דרך החיוב של הדבר. אותו אדם אשר מצפה לקבל כאזרח שווי זכויות יקבל את כל המגיע לו על פי כל דין. לעומתו גם תושב יקבל את כל המגיע לו על פי כל דין. לא תהיה אפליה לא מתקנת ולא הפוכה לטובתו של אף אזרח או תושב.

כמובן בל נשכח את הפתרון של המצב הדמוגרפי הבעייתי המסתמן כתוצאה מהמשכיות המצב הנוכחי. פתרון זה עשוי להועיל למצב הדמוגרפי לפחות מהפן הפוליטי. כאשר אלפי תושבים המתגוררים בישראל לא יהיה זכות בחירה לכנסת. זאת מאחר כתושב, לפחות על פי הידוע כיום, אין זכות בחירה לכנסת. כך, המספרים הגדלים והולכים של בני המיעוטים שעשויים להביא לידי השתלטות "עוינת", לפחות על פי דעתם של אחדים מהפוליטיקאים שלנו, יצטמצם מבלי לגרוע מזכותם של אלו אשר קשרו את גורלם במדינת ישראל.

מעבר לכך, אותם תושבים שאינם עומדים בקריטריונים האזרחיים שנקבעו על ידי המדינה, צפויים לגירוש מהמדינה. בדיוק כמו פועלים זרים שאיבדו את רישיון התעסוקתי שלהם בישראל. זאת, מאחר ועל פי בחירתם הם החליטו שלא להיות שותפים לעשייה בישראל.

כאן עשוי מאן דהוא לשאול שאלה הטוענת מה יקרה במידה ונניח כי כל תושביה הלא יהודים של מדינת ישראל יחליטו דווקא שלא לקבל אזרחות אחרת למעט האזרחות הישראלית. זהו יתרון נוסף שיבוא דווקא מתוך המצב ההופכי של התכנית אשר על פניו היא מבקשת לעשות "טרנספר" כביכול לאזרחים לא יהודים בישראל. במצב כזה בו כלל התושבים הלא יהודים בישראל יקבעו את מעמדם כאזרחים ישראלים אף אחד מהם לא יוכל לטעון אחר כך כי הוא אינו יכול להזדהות עם המדינה.

הרי הוא בעצמו בחר להיות אזרח שלה. הדבר נכון גם לגבי יהודים החיים בישראל. הייתה להם הזדמנות להיחשב כלא ישראלים וכלא פלשתינים. מכאן, הם כפליטים על פי אמנת האו"ם יכולים לקבל מקלט מדיני בכמעט כל מדינות המערב. כך, גם אותו יהודי שבחר באזרחותו הישראלית לא יהיו טיעונים כנגד היותו גר כאן בעל כורחו.

כאזרחיה של המינה כולם, בלי הבדל יהיו מחויבים למכלול חובותיו של אזרח המדינה על פי כל דין ויהיו זכאים למכלול הזכויות שלהם בלא משוא פנים ובלא הפליה ובא לציון גואל. כל שינוי או רצון לשינוי יעשה אך ורק דרך הדרכים הפוליטיים המקובלים והידועים לכולם.
הכותב הינו יועץ אסטרטגי מתמחה בתחום הפוליטי. שימש בתפקידי יעוץ אסטרטגי, ליווי והדרכה בתחומים מגוונים.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב