פורסם לראשונה במדור השיווק של ד''ר אסף בקר בירחון אותות של איגוד המפרסמים 1993, בתוספת יחודית לשנת 2010: מאמר זה אולי יוסיף לך ידע ואולי גם יביא לך רווחים משיווק באינטרנט - פרטים בהמשך
איך שיווקו בישראל בתחילת שנות התשעים? מה נשאר אותו דבר ומה השתנה? מה היו השיקולים והרעיונות של טובי המשווקים בארץ שהובילו את רוב הענפים במדיה ובפעילות השטח, והניעו את גלגלי הכלכלה? חשוב לזכור שמדובר בעידן שבו הערוץ המסחרי רק נולד, האינטרנט היה משהו חדש ועתידי, ושיווק באינטרנט עוד לא היה אפילו בגדר חלום. על כל אלה, בסדרה של 100 ראיונות קצרים שקיים אסף בקר עם מנהלי שיווק, מנכ"לים וסמנכ"לים של חברות רבות ממגוון ענפים. הראיונות פורסמו במסגרת המדור של אסף בקר "מן השווקים" בירחון אותות של איגוד המפרסמים. מותר לחייך בנוסטלגיה מול חלק מן המחשבות, אך לא מעט מן הרעיונות לא נס ליחם והם מהווים גם היום חומר מעניין למחשבה ולהפעלה מחודשת. חשיבותם הפוטנציאלית של ראיונות אלה לאנשי ניהול ושיווק, אינה רק המבט הרטרוספקטיבי: יש כאן הזדמנות להיחשף לפעילות שיווקית של מוצרים רבים במגוון ענפים, מזווית שמראה כי שיווק זה שיווק ואין חדש תחת השמש, ובכל זאת, לכולנו יש מה ללמוד מן האחרים שעשו זאת לפנינו.
חלפו כמעט עשרים שנה, והיום השיווק עובר בקצב מדהים לאינטרנט. אומרים שכולם עושים המון כסף באינטרנט, אבל מי זה כולם ואיפה הכסף? זה רק נותן לנו תחושה שאנחנו מפספסים את הרכבת. כך הרגשתי גם אני וכל המאמרים שקראתי רק בלבלו אותי, עד שמצאתי באינטרנט את הספר של הארווי סגל. אחרי כל כך הרבה זמן (וכסף) שבזבזתי על כל מיני מדריכים באינטרנט, בסוף מצאתי את המדריך הכי טוב למתחילים (ולמתקדמים) שלקח אותי צעד אחר צעד אל העולם החדש. יותר מזה, מתוך הכרת נפש המשווקים, הארווי קודם כל מלמד איך להשיג מכירות שיכניסו את הדולרים הראשונים להרמת המוראל, ואחר כך השמיים הם הגבול.
כן, ועוד משהו: את הספר קיבלתי חינם, כולל רשות להעביר אותו חינם לקוראים שלי. אז הנה בבקשה, לרשותכם המדריך שעזר לי ויעזור לכם, אבל עדיין אל תלחצו על הכתובת: קודם תקראו את הראיון, במשבצת למטה מחכה לכם הלינק לספר ולעוד כמה הפתעות.
http://www.supertips.com/ultimate/x/?id=4499
לפני מספר שבועות מצאתי את עצמי מחייג אל שירות המידע המוקלט של הביטוח הלאומי. לא עשיתי זאת כדי לבדוק את השרות, אלא פשוט כדי לברר נושא אישי שלי. חייגתי למספר שמצאתי במודעה בעיתון, המשכתי לפי ההוראות וקיבלתי תשובה לשאלה שהעסיקה אותי. למעשה נטלתי חלק בפעילות שיווקית, הפעם מצד הלקוח. כצרכן מידע, קיבלתי את פריט האינפורמציה הנחוץ לי באופן מהיר ומתומצת, עם אופציה להרחבה לפי דרישתי. כל זאת מטעם ספק המידע - המוסד לביטוח לאומי. מסתבר שבחיוג דומה ניתן לקבל מידע במספר רב של תחומי פעילות המוסד לביטוח לאומי, אשר גמלאותיו מקיפות את כל תחומי החיים ומלוות את האדם מלידה ועד מוות.
ראיון עם חנה קרן יער, דוברת ומנהלת אגף ההסברה של המוסד לביטוח לאומי
''ההתחלה בעצם היא עוד בטרם לידה ולאורך כל החיים: בגמלה לשמירת הריון וההמשך במענק לידה ואשפוז, דמי הלידה בחופשת הלידה, קצבאות הילדים האוניברסאליות, קצבת יוצאי צבא, דמי פגיעה, גמלת נכות וגמלאות תלויים במסגרת ביטוח נפגעי עבודה, דמי אבטלה, שיקום מקצועי, קצבאות זיקנה ותלויים ועד לדמי קבורה''.
כאמור, מלידה ועד מוות, סיבוב אחד לכל תושב (טרם דובר על גלגול נשמות). אם נוצר רושם שמדובר רק בנזקקים, לא כך הדבר: ''חלק גדול מן הזכויות מוענק ללא קשר למצבו של המוטב, ואכן גם השכבות העליונות נהנות מכספי הביטוח הלאומי. מן העבר השני, גם מי שלכאורה אינו זקוק לשרותי הביטוח הלאומי, קשור בדרך כלל למוסד בצד של תשלומי דמי הביטוח הן עבור עצמו והן כמעסיק עבור עובדיו (כולל גם עבור עובדים מן השטחים, עובדי משק בית ועובדים זרים)''.
''למעשה'', מדגישה קרן יער, ''המעסיק חייב לבטח את עצמו מפני היפגעות העובד בזמן עבודתו, למניעת תביעות של העובד נגדו. בכל מקרה, התשלומים לביטוח הלאומי אינם עניין וולונטארי. זוהי חובה על פי חוק. לכאורה, חובה על כל האזרחים להיות מבוטחים ולשלם דמי ביטוח, בעוד שלגבי זכאותם לגמלאות, על האזרחים לדאוג בעצמם למיצוי זכויותיהם''. לא כך חושבים באגף ההסברה של הביטוח הלאומי.
בעקבות חשיפה משמעותית של שרותי הביטוח הלאומי לציבור הרחב באמצעי התקשורת, ביקשתי בשיחתי עם חנה קרן יער ללמוד על התפיסה שמאחורי המודעות בעיתונים, תשדירי הפרסום בטלוויזיה ושאר אמצעי ההסברה. הגישה, על פי קרן יער, היא גישה שיווקית פתוחה. ''השירות הינו אוניברסאלי וכוונת פעולות ההסברה לעודד את הזכאים להשתמש בו. המטרה היא ליידע את הציבור לגבי מלוא הזכויות המגיעות לו, וכן להגדיר את המגבלות והקריטריונים כדי שהמבוטחים יכירו את החוקים וימצו את זכויותיהם''.
במבט מבחוץ, אכן ניכרת כאן גישה שיווקית הבאה להציע את השרות ומהותו כמוצר, אל ציבור הלקוחות, באופן המעודד את צריכת ה''מוצר''. כדוגמא לכך ניתן להביא את נושא קצבאות הילדים: ''בעקבות שינויים בחוק, נוצר מצב של אי בהירות בציבור לגבי הזכאות עצמה ולגבי הפעולות הנדרשות לשם מימוש הזכאות. במקרה זה מטרת ההסברה היתה למנוע אי בהירות ולהביא למצב בו הזכאים יודעים את מהות זכאותם וכיצד יוכלו לקבל את המגיע להם''.
אמצעי הפרסום הינם מגוונים, וכהגדרת קרן יער - תחת אילוצי תקציב משמעותיים. שימוש נרחב נעשה במודעות בעיתונים, שם העדיפה קרן יער לתת משקל יתר לבולטות המודעה (גודל, צבע, תוספת איורים, מיקום עדיף) על חשבון מספר המודעות בתקציב נתון. במודעות עצמן, פרט למסירת מידע, הפנו את הציבור לקבלת שרות נוסף - ''מידע מוקלט בטלפון'' בנושאים שונים של הביטוח הלאומי. נכון להיום, ניתן לקבל מידע מוקלט לגבי 10 נושאים. ''התכנון לעתיד הוא להגדיל את מספר הנושאים ולאפשר לכלל הציבור ולקבל מידע בכל הנושאים הקשורים לביטוח הלאומי באמצעות הטלפון.
בנוסף לאמצעי ההסברה הנ''ל מופקות באופן שוטף חוברות הסברה, המסבירות את החוק והתקנות בשפה פשוטה וברורה. חוברות אלה ניתן לקבל בכל סניפי הביטוח הלאומי ברחבי הארץ, או באמצעות הדואר למי שמשאיר את פרטיו בטלפון ב''שרות המידע המוקלט''. ההסברה בסניפים שופרה אף היא תוך הכנסת שימוש בצגים אלקטרוניים וכרזות מאירות עיניים''.
מסתבר שרוב הציבור מגיב. אנשים באים, מתקשרים, שואלים, כותבים וגם מבקשים חומר (וכמובן שמקבלים). גם העיתונות מגיבה ונותנת כיסוי לנושא. ''מכלול הפעולות נובע גם מתוך רצון לקדם את תדמית המוסד לביטוח לאומי כגוף הנחוש למלא את ייעודו ולשפר את השירות. במבט קדימה המגמה היא ליידע כמה שיותר את הציבור ולתת לו שירות ''קל''.
במסגרת זו נערך סקר שבא לבדוק מהן הסיבות בגללן באים מאות אנשים מדי יום אל הסניפים. ממצאי הסקר הראו שחלק ניכר מן האנשים באים כדי לברר פרטים לגבי זכאותם. חלק מן הפעולות בחודשים האחרונים, ופעולות הצפויות בעתיד, נועדו לאפשר לציבור לקבל מידע זה במלואו באמצעות מודעות בעיתונים ומידע מוקלט בטלפון מבלי שיצטרכו להגיע לסניפים''.
איך שיווקו בישראל בתחילת שנות התשעים? מה נשאר אותו דבר ומה השתנה? מה היו השיקולים והרעיונות של טובי המשווקים בארץ שהובילו את רוב הענפים במדיה ובפעילות השטח, והניעו את גלגלי הכלכלה? חשוב לזכור שמדובר בעידן שבו הערוץ המסחרי רק נולד, האינטרנט היה משהו חדש ועתידי, ושיווק באינטרנט עוד לא היה אפילו בגדר חלום. על כל אלה, בסדרה של 100 ראיונות קצרים שקיים אסף בקר עם מנהלי שיווק, מנכ"לים וסמנכ"לים של חברות רבות ממגוון ענפים. הראיונות פורסמו במסגרת המדור של אסף בקר "מן השווקים" בירחון אותות של איגוד המפרסמים. מותר לחייך בנוסטלגיה מול חלק מן המחשבות, אך לא מעט מן הרעיונות לא נס ליחם והם מהווים גם היום חומר מעניין למחשבה ולהפעלה מחודשת. חשיבותם הפוטנציאלית של ראיונות אלה לאנשי ניהול ושיווק, אינה רק המבט הרטרוספקטיבי: יש כאן הזדמנות להיחשף לפעילות שיווקית של מוצרים רבים במגוון ענפים, מזווית שמראה כי שיווק זה שיווק ואין חדש תחת השמש, ובכל זאת, לכולנו יש מה ללמוד מן האחרים שעשו זאת לפנינו.
חלפו כמעט עשרים שנה, והיום השיווק עובר בקצב מדהים לאינטרנט. אומרים שכולם עושים המון כסף באינטרנט, אבל מי זה כולם ואיפה הכסף? זה רק נותן לנו תחושה שאנחנו מפספסים את הרכבת. כך הרגשתי גם אני וכל המאמרים שקראתי רק בלבלו אותי, עד שמצאתי באינטרנט את הספר של הארווי סגל. אחרי כל כך הרבה זמן (וכסף) שבזבזתי על כל מיני מדריכים באינטרנט, בסוף מצאתי את המדריך הכי טוב למתחילים (ולמתקדמים) שלקח אותי צעד אחר צעד אל העולם החדש. יותר מזה, מתוך הכרת נפש המשווקים, הארווי קודם כל מלמד איך להשיג מכירות שיכניסו את הדולרים הראשונים להרמת המוראל, ואחר כך השמיים הם הגבול.
כן, ועוד משהו: את הספר קיבלתי חינם, כולל רשות להעביר אותו חינם לקוראים שלי. אז הנה בבקשה, לרשותכם המדריך שעזר לי ויעזור לכם, אבל עדיין אל תלחצו על הכתובת: קודם תקראו את הראיון, במשבצת למטה מחכה לכם הלינק לספר ולעוד כמה הפתעות.
http://www.supertips.com/ultimate/x/?id=4499
לפני מספר שבועות מצאתי את עצמי מחייג אל שירות המידע המוקלט של הביטוח הלאומי. לא עשיתי זאת כדי לבדוק את השרות, אלא פשוט כדי לברר נושא אישי שלי. חייגתי למספר שמצאתי במודעה בעיתון, המשכתי לפי ההוראות וקיבלתי תשובה לשאלה שהעסיקה אותי. למעשה נטלתי חלק בפעילות שיווקית, הפעם מצד הלקוח. כצרכן מידע, קיבלתי את פריט האינפורמציה הנחוץ לי באופן מהיר ומתומצת, עם אופציה להרחבה לפי דרישתי. כל זאת מטעם ספק המידע - המוסד לביטוח לאומי. מסתבר שבחיוג דומה ניתן לקבל מידע במספר רב של תחומי פעילות המוסד לביטוח לאומי, אשר גמלאותיו מקיפות את כל תחומי החיים ומלוות את האדם מלידה ועד מוות.
ראיון עם חנה קרן יער, דוברת ומנהלת אגף ההסברה של המוסד לביטוח לאומי
''ההתחלה בעצם היא עוד בטרם לידה ולאורך כל החיים: בגמלה לשמירת הריון וההמשך במענק לידה ואשפוז, דמי הלידה בחופשת הלידה, קצבאות הילדים האוניברסאליות, קצבת יוצאי צבא, דמי פגיעה, גמלת נכות וגמלאות תלויים במסגרת ביטוח נפגעי עבודה, דמי אבטלה, שיקום מקצועי, קצבאות זיקנה ותלויים ועד לדמי קבורה''.
כאמור, מלידה ועד מוות, סיבוב אחד לכל תושב (טרם דובר על גלגול נשמות). אם נוצר רושם שמדובר רק בנזקקים, לא כך הדבר: ''חלק גדול מן הזכויות מוענק ללא קשר למצבו של המוטב, ואכן גם השכבות העליונות נהנות מכספי הביטוח הלאומי. מן העבר השני, גם מי שלכאורה אינו זקוק לשרותי הביטוח הלאומי, קשור בדרך כלל למוסד בצד של תשלומי דמי הביטוח הן עבור עצמו והן כמעסיק עבור עובדיו (כולל גם עבור עובדים מן השטחים, עובדי משק בית ועובדים זרים)''.
''למעשה'', מדגישה קרן יער, ''המעסיק חייב לבטח את עצמו מפני היפגעות העובד בזמן עבודתו, למניעת תביעות של העובד נגדו. בכל מקרה, התשלומים לביטוח הלאומי אינם עניין וולונטארי. זוהי חובה על פי חוק. לכאורה, חובה על כל האזרחים להיות מבוטחים ולשלם דמי ביטוח, בעוד שלגבי זכאותם לגמלאות, על האזרחים לדאוג בעצמם למיצוי זכויותיהם''. לא כך חושבים באגף ההסברה של הביטוח הלאומי.
בעקבות חשיפה משמעותית של שרותי הביטוח הלאומי לציבור הרחב באמצעי התקשורת, ביקשתי בשיחתי עם חנה קרן יער ללמוד על התפיסה שמאחורי המודעות בעיתונים, תשדירי הפרסום בטלוויזיה ושאר אמצעי ההסברה. הגישה, על פי קרן יער, היא גישה שיווקית פתוחה. ''השירות הינו אוניברסאלי וכוונת פעולות ההסברה לעודד את הזכאים להשתמש בו. המטרה היא ליידע את הציבור לגבי מלוא הזכויות המגיעות לו, וכן להגדיר את המגבלות והקריטריונים כדי שהמבוטחים יכירו את החוקים וימצו את זכויותיהם''.
במבט מבחוץ, אכן ניכרת כאן גישה שיווקית הבאה להציע את השרות ומהותו כמוצר, אל ציבור הלקוחות, באופן המעודד את צריכת ה''מוצר''. כדוגמא לכך ניתן להביא את נושא קצבאות הילדים: ''בעקבות שינויים בחוק, נוצר מצב של אי בהירות בציבור לגבי הזכאות עצמה ולגבי הפעולות הנדרשות לשם מימוש הזכאות. במקרה זה מטרת ההסברה היתה למנוע אי בהירות ולהביא למצב בו הזכאים יודעים את מהות זכאותם וכיצד יוכלו לקבל את המגיע להם''.
אמצעי הפרסום הינם מגוונים, וכהגדרת קרן יער - תחת אילוצי תקציב משמעותיים. שימוש נרחב נעשה במודעות בעיתונים, שם העדיפה קרן יער לתת משקל יתר לבולטות המודעה (גודל, צבע, תוספת איורים, מיקום עדיף) על חשבון מספר המודעות בתקציב נתון. במודעות עצמן, פרט למסירת מידע, הפנו את הציבור לקבלת שרות נוסף - ''מידע מוקלט בטלפון'' בנושאים שונים של הביטוח הלאומי. נכון להיום, ניתן לקבל מידע מוקלט לגבי 10 נושאים. ''התכנון לעתיד הוא להגדיל את מספר הנושאים ולאפשר לכלל הציבור ולקבל מידע בכל הנושאים הקשורים לביטוח הלאומי באמצעות הטלפון.
בנוסף לאמצעי ההסברה הנ''ל מופקות באופן שוטף חוברות הסברה, המסבירות את החוק והתקנות בשפה פשוטה וברורה. חוברות אלה ניתן לקבל בכל סניפי הביטוח הלאומי ברחבי הארץ, או באמצעות הדואר למי שמשאיר את פרטיו בטלפון ב''שרות המידע המוקלט''. ההסברה בסניפים שופרה אף היא תוך הכנסת שימוש בצגים אלקטרוניים וכרזות מאירות עיניים''.
מסתבר שרוב הציבור מגיב. אנשים באים, מתקשרים, שואלים, כותבים וגם מבקשים חומר (וכמובן שמקבלים). גם העיתונות מגיבה ונותנת כיסוי לנושא. ''מכלול הפעולות נובע גם מתוך רצון לקדם את תדמית המוסד לביטוח לאומי כגוף הנחוש למלא את ייעודו ולשפר את השירות. במבט קדימה המגמה היא ליידע כמה שיותר את הציבור ולתת לו שירות ''קל''.
במסגרת זו נערך סקר שבא לבדוק מהן הסיבות בגללן באים מאות אנשים מדי יום אל הסניפים. ממצאי הסקר הראו שחלק ניכר מן האנשים באים כדי לברר פרטים לגבי זכאותם. חלק מן הפעולות בחודשים האחרונים, ופעולות הצפויות בעתיד, נועדו לאפשר לציבור לקבל מידע זה במלואו באמצעות מודעות בעיתונים ומידע מוקלט בטלפון מבלי שיצטרכו להגיע לסניפים''.
שיווק המכשיר למניעת הזעה בכפות הידיים והרגליים https://www.nosweat.co.il/
הטיפול היעיל להפסקת זיעה בידיים וברגליים ללא כאבים וללא תופעות לוואי.
הטיפול היעיל להפסקת זיעה בידיים וברגליים ללא כאבים וללא תופעות לוואי.
