מכתב גלוי להורים 

מכתב גלוי להורים
זהו מכתב גלוי להורים, בעניין שלרוב סובל מכיסוי, הכחשה והדחקה.

העיתוי לא מקרי -דווקא עכשיו, כשנדמה כי הרוחות נרגעו, לאחר הפרשה האחרונה של תפיסת חשוד בפידופיליה בצפון. אני מבקשת להחזיק אתכם ערניים ודרוכים..
לא מפני "איש רע" שבחוץ, המאיים על ילדינו, אלא מפני מה שאני מכנה "הרע שבפנים";
מפני מה שאנחנו מכניסים לביתנו, על מנת לבדר, ללמד, לקשר בינינו לבין שאר העולם-בקיצור: טלוויזיה ומחשב. בעבודתי כיועצת אני עובדת (גם ובעיקר) עם ילדים טובים מבתים טובים, אך בכל פעם שאני עוסקת בנושאים, שרובנו היינו מעדיפים שלא לעסוק עם ילדים, (מיניות ופגיעות מיניות), עולה תמונה דומה. רוב הילדים, להערכתי, נחשפו, שלא מרצונם ושלא לטובתם, למה שנקרא "חומר תועבה". במקרה הקל יותר, תמונת סטילס, או "מישהי שמתפשטת". במקרה הלא קל- סרטים המתארים אקטים מיניים כאלה ואחרים. ויש המון "אחרים" שם בחוץ...
הילדים לא מחפשים את זה- "זה" בא אליהם, קופץ להם, כשהם מחפשים חומר תמים להכנת שיעורי בית או עבודה. זה קורה, אגב, גם למבוגרים. ייתכן שאף לכם. למעשה, כל מילת חיפוש תמימה עלולה להניב חומר שלא פיללתם לא. ולא, אין תוכנה שחוסמת הכול. לבדוק היסטוריה? אחרי שהסוס הטרויאני ברח ממוסרותיו ונכנס אליכם הביתה?....
הבעייתיות איננה בעצם זה שהילדים יודעים שיש מיניות בעולם, אלא בעיתוי, (מבחינת השלב ההתפתחותי שלהם), בעוצמות, ובמסרים הנלווים העולים מהחומר הזה.
תמונות, חומר וויזואלי,הוא משכנע מאוד, ונתפס כמהימן. (טוב מראה עיניים..). קשה אח"כ לשכנע בנים מתבגרים שרוב הבנות, ובוודאי שלא בנות גילן, לא אוהבות את מה שהשחקניות בסרטי הפורנו "אוהבות", נשכרות, או מסוממות כדי לעשות... קשה לשכנע בנות שהן ממש לא חייבות להיות כמוהן. שזו לא אהבה, או מיניות נורמטיבית לגילם. שאין קשר בין זה לבין קשרים ויחסים בין אישיים אמיתיים. שכדי להיות בשלים ומוכנים למורכבות הנפלאה של זוגיות, חברות, מיניות, עליהם ללמוד, להתאמן, לעסוק ולחקור את עצמם ואת האחר. להפנים את זה שמטרתנו וטובתנו אינן לחפצן את האחר, להשתמש בו לסיפוק צרכינו ומטרותינו, אלא ללמוד אותו, ודרכו- ללמוד את עצמנו. וזה אפשרי.
גם אנחנו נרוויח,אם נלמד זאת יחד עם ילדינו..