כיצד נקבעת ההיררכיה בתוך המשפחה, ממה להיזהר ועל מה לשים דגש? 

כיצד נקבעת ההיררכיה בתוך המשפחה, ממה להיזהר ועל מה לשים דגש? / מאת יואב ברנזון



הקירבה להורים קובעת את המעמד המשפחתי

כל משפחה מחולקת למעמדות - יש עליונים ונחשבים יותר ויש פחותים ונחותים יותר. המיקום של הילדים בתוך ההיררכיה המשפחתית נקבע לפי מידת הקירבה לאימא ולאבא.

בגילאים צעירים הקירבה להורים מתבטאת במושגים מעורפלים וכלליים כמו "הילד הטוב" הזוכה לניקוד גבוה אצל ההורים כי הוא מרצה אותם, עונה על הציפיות שלהם ואינו עושה להם בעיות. לעומת זאת, "הילד הרע" מקבל ניקוד נמוך אצל ההורים וכתוצאה מכך מעמדו במשפחה תמיד נחות ונמוך משאר אחיו.


אצל האימא - חתונה וילדים מעלים את הערך המשפחתי




בגילאים בוגרים יותר המעמד הפנים-משפחתי נמדד במונחים משמעותיים יותר. הילדים שמתחתנים טוב ומביאים נכדים מקבלים ניקוד גבוה בעיקר אצל האימא. אלה שאינם מביאים נכדים ואינם מתחתנים זוכים לניקוד נמוך במשפחה.

הסיבה לכך היא שלמרבית האימהות יש אינטרס לקבל נכדים מהילדים שלהן. זה גם כבוד ועוצמה שמוענקים להן מתוקף מעמדן כסבתות ו"זקנות השבט" וגם הזדמנות לסיבוב נוסף של אימהות באמצעות פיקוח, חינוך והזנה של הנכדים.



אצל האבא - עסקים משותפים


הילדים שבוחרים להמשיך את הקריירה של האב, לעסוק בתחום שלו או להצטרף לעסק שלו ולתרום לו כלכלית הם הילדים שמקבלים את הניקוד הגבוה ביותר אצל האב. אותם ילדים שאינם מפותחים כלכלית כי הם בחרו במקצועות "אומנותיים" שאינם מתגמלים כלכלית או אלה שפורשים לעולמם ועושים קריירה שאינה קשורה לאב מקבלים ניקוד נמוך יותר אצלו.

הסיבה לכך היא שלמרבית האבות יש אינטרס לשתף את הילדים בעסקים המשפחתיים שלהם. זה גם כבוד והערכה להצלחתו של האב וזה גם מעניק לאב מעמד של ראש שבט ושליטה בילדים שעובדים בעסק שלו. מעבר לכך, האב נעזר באותם ילדים שעובדים איתו, הוא מרוויח מהם כלכלית, הוא יכול לסמוך עליהם כי הם כפופים לו והוא יודע שבזקנתו הוא יוכל פחות לעבוד ויותר להסתמך על הדור הצעיר שיפרנס אותו.




ילדים בתחתית הסולם המשפחתי

הילדים שמוצאים את עצמם תמיד בתחתית הסולם המשפחתי הם הילדים שאינם מתחתנים, אינם מביאים ילדים, אינם שותפים בעסקים של אבא ואינם תורמים ישירות להורים.

ילדים אלה נחשבים ל"שוליים" יותר במשפחה, מעמדם הוא נמוך יחסית לאחרים, דעותיהם אינם חשובות כל כך, מעמדם רעוע, לעיתים הם נדחקים אל מחוץ למשפחה והם תמיד עומדים לביקורת מצד המשפחה, לזלזול מצד יתר האחים החזקים יותר ולציפייה שמתי שהוא הם יתעשתו ויתחילו לתרום את חלקם ולעשות מה שההורים מצפים מהם.



תחרות בין האחים ועלייה בסולם הדרגות המשפחתי

בתוך משפחה תמיד קיימת תחרות בין הילדים על המעמד הפנימי. ילדים שתמיד תפסו מעמד גבוה בעיני ההורים אינם מוכנים שאחים אחרים "יעברו" אותם ויקודמו על חשבונם, ולכן כל התקדמות או הצלחה של אח או אחות מהמעמד "החלש" על חשבון אח "חזק" מובילה למתיחות, למאבקים ולפעמים ממש למלחמות בתוך המשפחה.

יש ילדים שעושים מהפכים - הם סובלים מספר שנים ממעמד נחות במשפחה כי הם אינם פועלים לפי האינטרסים של ההורים, אבל אז מחליטים לקחת את עצמם בידיים ולספק להורים את מה שההורים מצפים - כדי לזכות במעמד גבוה יותר במשפחה. למשל, הם מחליטים "להפסיק עם השטויות", לא לרדוף יותר אחרי חלומות אישיים או מימוש מקצועי שטוב רק להם, הם מחליטים להתחתן "טוב", להביא ילדים או פשוט להצטרף לעסק משפחתי או להמשיך את הקריירה של האב. כתוצאה מזה, מעמדם משתנה מהקצה לקצה ולפתע הם הופכים "ליקירי המשפחה". לעומתם, יש כאלה שכל החיים היו ילדים טובים ועשו כל מה שההורים ציפו מהם ולכן גם זכו למעמד גבוה ונחשב במשפחה, ואולם כאשר הם מחליטים להיות אמיתיים, אמיצים, לחיות את חייהם, לעשות את הבחירות האוטנטיות שלהם ולבנות חיים משל עצמם - הם מופתעים לגלות שמעמדם הגבוה "נגנב" מהם במהירות ותוך תקופה קצרה הם מאבדים את עולמם ומקבלים במקום זאת יחס מזלזל ומעמד נחות במשפחה.



וטיפ לסיום: מרבית האנשים בוחרים את החיים שלהם לפי הרצונות והצרכים של ההורים שלהם ולא לפי הבחירות האמיתיות שלהם. הסיבה לכך היא הרצון להיות שייכים, נאהבים, אהודים ומקורבים להורים ולהימנע ממצב של דחייה, בדידות, נחיתות ותלישות. במקרים רבים, הקירבה להורים היא גם בעלת משמעות כלכלית. הילדים הקרובים להורים הם גם אלה הזוכים יותר מכולם בהטבות הכלכליות, באישור מההורים, במנעמי השלטון ובירושה - עובדה שמעודדת ילדים ללכת בדרך של ההורים ולא בדרכם.