משהו על עריכה לשונית בעבודות סטודנטים: דוקטורט, תיזה (מ.א.), הצעת מחקר, ואחרות 

|
כמו בכל עריכה גם בעריכת עבודות אקדמיות העורך הוא איש ביניים בין הכותב ובין הנמען (המדומיין?), אבל מאפייני הנמען של העבודות האלה ייחודיים לסיטואציה הסטודנטיאלית: לפי המקרה עובדים בעקיפין "מול" המנחה (שעליו יודעים "דבר או שניים"); בעבודות לתואר דוקטור אולי מנחשים משהו על אמות המידה של הקורא-הבוחן האנונימי (שיישאר מדומיין גם אחרי שיכריע את הדין); וברקע מביאים בחשבון שיום אחד העבודה תועמד על מדף הספרייה ותוצג לקהל הרחב, ולכן מדמיינים גם את החוקר הבא, אולי סטודנט ואולי אחר, שישתמש במחקר ואף יצטט ממנו.

גם כאן משתדלים לשמור בעריכה ככל האפשר על גון קולו האישי של הכותב, אבל כמובן נדרשת הקפדה רבה על נורמות הכתיבה האקדמית, ובין היתר -- הדיוק בכללי המנגנון הטכני של ההפניה למקורות ועיצוב הטקסט.

ועוד הערה על המצב הרגשי והנסיבתי לקראת הגשת עבודות לתואר. בעבודות כאלה, ובייחוד בדוקטורטים, הכותב עסק במחקר כבר זמן רב ובאינטנסיביות רבה: במקרים רבים הוא מגיע לסף רוויה מהתהליך, ולפעמים הוא כבר "לא יכול לקרוא את הטקסט שלו" (מהמרחק הנחוץ לריענון), כל זאת בתקופה עמוסה ודינמית בחייו ובעת שהגיליוטינה של תאריך המסירה משמיעה צלילים עצבניים. לכן נדרשת מהעורך מחויבות אישית ורגישות להיענות לצרכים לפי הנסיבות האישיות והמסגרתיות הייחודיות לכל עבודה: חייבים לספק את הסחורה, והתוצאה צריכה להיות מיטבית.

|
(מתוך "דף לסטודנט" באתרי המחחודש "שפה יפה דוט קום" [הקליקו על החתימה לכניסה לאתר])
|