חבות שטרית לשולח שאינו חתום על השטר מתוקף ערבותו לחיוב
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

חבות שטרית לשולח שאינו חתום על השטר מתוקף ערבותו לחיוב 

מילים במאמר: 498   [ נצפה 1398 פעמים ]

 
 
ע"א 1001/08, שטרן רוני נ' צור אלון

כבוד השופט ישעיהו שנלר


03.09.2009

העובדות:
1. המערער בעל זכות שכירות בחנות. ביום 5.2.2003 נחתם בין המערער לבין חברת ברכת מזון 2003 בע"מ הסכם לפיו מכר המערער את זכות השכירות. אלחרר פרונסי כמנהלה של החברה חתם על ההסכם בשמה. נוסף על חתימת שמו הוספה החותמת של החברה. סעיף 9 להסכם קובע כי על החברה להפקיד במעמד החתימה על ההסכם 24 שטרי חוב: 23 להבטחת התשלומים החודשיים דלעיל, ואחד להבטחת תשלום פיצוי מוסכם (להלן - שטרי החוב). שטרי החוב נכתבו ונתחמו באותו היום. כשבמקום של עושה השטר מופיעה חתימתו של פרונסי וללא שמצויין לידה כי הינו פועל בשמה של החברה, וללא שצורפה לחתימתו חותמתה של החברה. המשיב חתם על שטרי החוב כערב. שטרי החוב הוגשו לביצוע בהוצאה לפועל.

החלטה:
2. עניין לנו בערעור על פסק דין שניתן בתובענה שהוגשה בעילה שטרית. פקודת השטרות עוסקת בעיקרה בשטר חליפין שהוא אב-טיפוס ליתר השטרות. בהתאם לכך סעיף 90 לפקודה מחיל, בשינויים המחויבים, את כל האמור בדבר שטרי חליפין על שטרי חוב, למעט ההוראות הספציפיות שנקבעו לעניין שטרי חוב.
3. מערכת דיני החוזים הרגילים הולכת ומתגמשת עם הזמן כשהיא עוברת מדרישות פורמליות של צורה לדרישות גמישות יותר של תוכן, מהות ותכלית. ניתן למצוא הליך של הגמשה מסוימת בדיני השטרות, הבאה בד בבד עם המגמה של התקרבות דיני השטרות לדיני החוזים.
4. אחת הדרישות הצורניות של השטר היא הדרישה כי השטר יהיה חתום. לעיתים, כבעניינו, עולה השאלה מי חתום על השטר: האם אדם חתם בשמו או שהוא פעל כשלוח וחתם בשום שולחו. סעיף 25 לפקודה עוסק בדיני שליחות ובכללם בתאגידים. סעיף 25(א) מחייב אישית את מי שחתם על השטר ולא ציין כי הוא שלוח, אפילו אם פעל במסגרת שליחותו.
5. סעיף 25(ב) לפקודה עוסק בכלל פרשני, למקרים בהם לא ברור מתוכן השטר האם החותם חתם בשם עצמו או בהיותו שלוח. כלל זה קובע כי יש להעדיף את הפירוש המועיל ביותר לכשרותו של השטר. צדק בית המשפט קמא כי לפי הפרשנות הנכונה עושה השטר הינו פרונסי אשר חב באופן אישי על פי השטר. אך, אין משמעות הדבר כי הערב ייצא פטור בלא כלום. בעניינו חל מקרה מיוחד בו נטען כי המשיב ידע כי הוא ערב לחובות החברה.
6. מה הדין במקרה בו הנפרע יודע כי מדובר בשלוח על אף העובדה שעניין זה לא צויין בשטר? נקבע, כי יש לחייב את החברה כשולחת, ככל שאכן התקיימו יחסי שליחות בין פרונסי לבין החברה, וכחבות שטרית. בית משפט קמא, בחן את שאלת עושה השטר, החתום, בלבד. משכך ובהתאם לדיני השטרות בצדק קבע כי פרונסי חב על פי השטר כעושהו. משכך, סבר בית המשפט קמא כי אין כל דרך לחייב את החברה ועל-כן הסיק כי פרונסי לא חתם כשלוח. אולם, דומה כי נוכח העדויות שהובאו בפני בית המשפט קמא וגם על פי התכלית העסקית של ההסכם והוראותיו, כל המעורבים התכוונו וסברו שלמעשה החברה היא החבה וכי פרונסי אמור לחתום בשמה. הפיתרון הראוי, שלא לשחרר את החברה מאחריותה כשולחת שהשלוח פעל מטעמה. תוצאה זאת אף צודקת בנסיבות המקרה דנן.
7. בענייננו שניים חבים על פי השטר. פרונסי מכח חתימתו העירומה והחברה מכח דיני השליחות שהוכחה כדבעי וכשהחבות נשארת עדיין מכח החבות השטרית.



את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב