חיוב הנתבע בפיצויים בגין הפרת התחייבותו להינשא לתובעת
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

חיוב הנתבע בפיצויים בגין הפרת התחייבותו להינשא לתובעת 

מילים במאמר: 703   [ נצפה 1150 פעמים ]

 
 
תמ"ש 51590/05, א.ר. נ' ש.ר.

כב' השופטת טובה סיון - סגנית נשיאה

בשם התובעת - עו"ד זרח רוזנבלום; בשם הנתבע - עו"ד דמבינסקי-כהן ליהיא

06.09.2009

העובדות:
הההליך דנן כולל מספר תביעות. הראשונה, תביעת מזונות קטינה. הקטינה שבמרכז הדיון דנן נולדה לצדדים עת קיימו מערכת יחסים אינטימית, בעוד הנתבע נשוי, ומערכת זו בין הצדדים התנהלה במורדות ועליות במהלך כ-11 שנים. אמה של הקטינה, שגילה 8 שנים, עתרה לפסיקת מזונות הקטינה. בתביעתה השניה עותרת האם להצהיר עליה כידועה בציבור של הנתבע ולחייבו בפיצוים בגין הפרת התחייבות להינשא.

החלטה:
א. אין חולק, כי סכום המזונות עבור הקטינה המשקף את צרכיה ההכרחיים (ללא גן, וללא מדור) שאינו מצריך הוכחה, עומד כיום על הסך של 1,250 ש"ח. על כך יש להוסיף לסכום זה את מדורה של הקטינה והוצאות המדור, כאשר הוצאות הגן שאינן קיימות, מתחלפות בחלקו של האב בתוספת של "דיני הצדקה". האם לא הוכיחה כל סכום נוסף שיש להוסיף לרכיבים אלה, המצדיקים פסיקה גבוהה יותר, וכדרישתה, לא באשר לגבי רכיב דמי הטיפול.
ב. לצדדים הייתה מערכת יחסים אינטימית משך כ- 10 שנים, מיחסיהם אף נולדה בתם, בשנת 2001, מערכת זו התנהלה במקביל להיותו של הנתבע נשוי ואב לשני בנים. לטענתה של התובעת יש לראות במערכת אשר התקיימה בין הצדדים מערכת חיובים וציפיות כפי שזו קיימת בין ידועים בציבור, על משמעותה הכספית שחב לה הנתבע, לאחר שהנתבע נפרד ממנה, וחזר לחיק משפחתו, (אשתו ושני בניו), אל מול גרסתו של הנתבע כי לא התקיימה בין הצדדים מערכת של ידועים בציבור, למרות שהיו ביחסים קרובים אינטימיים, ומגוריהם המשותפים עם לידת בתם המשותפת נמשכה 4 חודשים, ולאחר מכן נפרדו דרכיהם.
ג. על מנת שתזכה התובעת בסעד המבוקש עליה להוכיח את כוונת השיתוף. התחיבות חוזית כידוע מותנית בקיומה של התחייבות רצונית, המלווה בכוונה ליצור יחסים משפטיים של שני הצדדים לחוזה. בהעדר של התחייבות שכזו, לא ניתן יהיה להחיל על אחד מהצדדים לפי העניין, מחויבות משפטית חוזית, ועל רקע זה, דומה כי ההחלטה שלא להינשא, עשויה בעצם להתפרש כהצהרת הצדדים או של אחד מהם, על היעדר כוונה ליצור יחסים משפטיים מחייבים. על אף שמגמת פסיקת בית המשפט העליון היא החלת חזקת השיתוף בפן הרכושי על הידועים בציבור, כאשר מתקיימים התנאים הלכאוריים, וגם באותם מקרים בהם לא נבדקת כוונתם או לא ברורה ממש כוונתם של הצדדים, הרי שיש להפעיל את החזקה אצל הידועים בציבור בזהירות ובחשדנות, תוך בחינת הנסיבות המאפיינות את מערכת היחסים אשר נבנתה ביניהם, וכיצד ראתה החברה את יחסיהם, בשים לב לבחינת תנאי הסף אשר נקבעו בפסיקה.
ד. במקרה דנן, התובעת לא הצליחה להביא ראיות לסתור את פרק הזמן הקצר ביותר (4 חודשים) שהצדדים התגוררו בדירה אחת, בעוד הנתבע נשוי לאשת נעוריו. אמנם לצדדים בת משותפת, אולם הצדדים פיתחו מערכת יחסים בלתי מחייבת מבחינת כוונת שיתוף רכושית, כדי שניתן יהיה להחיל בעניינם את חזקת השיתוף הרכושית המוכרת בפסיקת בתי המשפט. התובעת ידעה שהנתבע נשוי, וגם אם התכוון בשלב כזה או אחר להיפרד מאשתו בפועל לא עשה כן, והתובעת הייתה אמורה לכלכל את צעדיה באשר להמשך הקשר עם הנתבע. כוונת הצדדים שניהם היא המרכיב היוצר את האלמנט החוזי בהגדרת הידועים בציבור, ככאלה, וכפועל יוצא, המשליך על הזכויות הנובעות מקשר זה.
ה. אשר להבטחת הנישואין הנטענת, על פי המשפט הישראלי קיימת אפשרות לתבוע פיצויים מכוח עילה חוזית המוגדרת כהפרת הבטחת נישואין, גם בין פנויים וגם בין בני זוג שאחד מהם או שניהם נשואים לאחרים. בתי המשפט נהגו לקבל תביעות מסוג זה ולפסוק פיצויים בגין עילה זו, בעיקר בנסיבות בהן היתה אינדיקציה ממשית ברורה וחיצונית לקיומה של הבטחה כגון דא, כמו: מקרים בהם קבעו הצדדים תאריך ברור לחתונה, נרשמו ברבנות, חילקו הזמנות ועשו הסידורים הדרושים (בחלק מהמקרים האירוע עצמו התקיים, ואחד הצדדים בחר שלא להופיע אליו) או במקרים בהם הקשר בין הצדדים הוביל להריון ולעתים אף ללידה.
ו. אין ספק, כי במערכת היחסים האינטימית הממושכת שהייתה בין הצדדים, לרבות שני הריונות של התובעת, (אשר אחד מהם לא צלח) פיתחה התובעת מערכת ציפיות לגבי הקמת תא משפחתי עם הנתבע, ועל אף שבמהלך כל השנים, לא נפרד בגירושין פורמליים מאשתו, ומגוריו בפועל עם התובעת בדירה משותפת היו קצרים וארכו מספר חודשים, קודם שנותק הקשר באופן סופי, והנתבע שב לחיים משותפים עם אשתו. לא ניתן להתעלם מרכיב של עוגמת הנפש, ואף חוסר תום לב מצד הנתבע, כלפי התובעת, כאשר נטש אותה לאחר קיום מערכת אינטימית ממושכת, אשר וודאי הייתה מלווה בהבטחות לעתיד משותף. בנסיבות אלה, ולאור הפסיקה, ועקרון תום הלב, יש לזכות את התובעת באותו פיצוי על עגמת נפש, אשר אינו מצריך הוכחה בסך של 50,000 ש"ח.




את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב