עב"ל 165/08, המוסד לביטוח לאומי נ' רחל בלומנטל
כב' הנשיא סטיב אדלר, כב' השופט יגאל פליטמן, כב' השופטת נילי ארד
10.09.2009
העובדות:
1. בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל את תביעתה של המערערת (היא המשיבה שלפנינו - להלן גם התובעת) בהתחשב בשניים אלה: המצע העובדתי לפיו נמצא כי התובעת הייתה "בשמירת היריון מלאה שהוכרה על ידי המוסד, לאחר שמירת ההיריון בחלקיות. זאת אומרת שההיריון בסיכון היה ברור ומובהק" ויישום ההלכה שנפסקה בפרשת משעני (עבל 289/05; עבל 1152/01 המוסד לביטוח לאומי - אל על משעני ניתן 31.12.06), בה הכיר בית דין זה (בדעת רוב) בזכאות התובעת לגמלת שמירת היריון בתקופת עבודה חלקית.
החלטה:
2. כבוד השופטת ארד (דעת הרוב): פרשנות תכליתית של המונח "שמירת הריון" מכילה אפשרות של הכרה בזכאות לגמלת "שמירת הריון" גם במקרה בו היעדרות מן העבודה במצב של שמירת הריון מחייבת קיצור יום העבודה בלבד, ולאו דווקא היעדרות מוחלטת מן העבודה. זאת, ברוח הלכתו הפסוקה והמחייבת של בית דין זה, בפרשת משעני, ובהעדר טעם משפט המצדיק לשנותה.
3. הוראות חוק הביטוח הלאומי וחוק עבודת נשים הן חלק ממערך חקיקה של משפט העבודה המגן והביטחון הסוציאלי אשר נועד למגר אפליה מגדרית. במסגרת זו ובמטרה להבטיח תעסוקת נשים ושילובן בשוק העבודה, קבע המחוקק הגנה על עובדים מפני פגיעה במצב של טרום הורות. המחוקק בישראל פרש מניפת זכויות על זכות ההורות של האשה העובדת, בחוקי משפט העבודה המגן והביטחון הסוציאלי.
4. גמלת שמירת הריון הינה, על פי תכליתה ומהותה, גמלה מחליפת שכר ומטרתה להגן על העובדת מפני פגיעה ברמת הכנסתה של בתקופת ההריון, ולפצותה על אובדן שכרה בעת שמירת הריון, עקב סיכון רפואי לה או לעובר, כתוצאה מן ההריון.
5. בהתאם להלכת משעני התומכת בפרשנות התכליתית לפיה הוראות החוק אינן מונעות אפשרות תשלום גמלת שמירת הריון גם במקרה של צמצום היקף יום העבודה כתוצאה משמירת הריון העונה על דרישות החוק, על פי הגדרתה. ככל שבתקופת ההריון, מצבה הרפואי של העובדת מחייב "שמירת הריון" על דרך של הפחתת שעות העבודה ביום, וככל שביכולתה להמשיך עבודתה במגבלות אלה, אין למנוע ממנה גמלת שמירת הריון, שתשלומה יהא פרופורציונאלי להיעדרות בפועל - כפי שנפסק בפרשת משעני. גישה זו מתחייבת ממגמת המחוקק בכללותה, להבטיח מימוש זכותה של אשה לעבוד במהלך ההריון, במסגרת המגבלות הרפואיות, לאפשר לה המשך הקשר עם המעסיק ומקום העבודה - מחד גיסא, ומאידך גיסא, למנוע פגיעה בהמשך העסקתה תוך הגנה על זכותה להורות במצב של טרום הורות.
6. בתקופת ההריון בה נמנע מן העובדת לעבוד ולהשתכר עקב מצבה הרפואי, מהווה גמלת שמירת הריון גמלה מחליפת שכר. שלילת הגמלה מעובדת הנאלצת להפחית שעות עבודתה מפאת מצב רפואי במהלך ההריון, תוך המשך תרומתה למקום העבודה, מחטיאה את מטרת החוק ותכליתו המוצהרת, ואינה הולמת מדיניות חברתית ותעסוקתית ראויה במציאות החיים הנוהגת במחוזותינו.
כב' הנשיא סטיב אדלר, כב' השופט יגאל פליטמן, כב' השופטת נילי ארד
10.09.2009
העובדות:
1. בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל את תביעתה של המערערת (היא המשיבה שלפנינו - להלן גם התובעת) בהתחשב בשניים אלה: המצע העובדתי לפיו נמצא כי התובעת הייתה "בשמירת היריון מלאה שהוכרה על ידי המוסד, לאחר שמירת ההיריון בחלקיות. זאת אומרת שההיריון בסיכון היה ברור ומובהק" ויישום ההלכה שנפסקה בפרשת משעני (עבל 289/05; עבל 1152/01 המוסד לביטוח לאומי - אל על משעני ניתן 31.12.06), בה הכיר בית דין זה (בדעת רוב) בזכאות התובעת לגמלת שמירת היריון בתקופת עבודה חלקית.
החלטה:
2. כבוד השופטת ארד (דעת הרוב): פרשנות תכליתית של המונח "שמירת הריון" מכילה אפשרות של הכרה בזכאות לגמלת "שמירת הריון" גם במקרה בו היעדרות מן העבודה במצב של שמירת הריון מחייבת קיצור יום העבודה בלבד, ולאו דווקא היעדרות מוחלטת מן העבודה. זאת, ברוח הלכתו הפסוקה והמחייבת של בית דין זה, בפרשת משעני, ובהעדר טעם משפט המצדיק לשנותה.
3. הוראות חוק הביטוח הלאומי וחוק עבודת נשים הן חלק ממערך חקיקה של משפט העבודה המגן והביטחון הסוציאלי אשר נועד למגר אפליה מגדרית. במסגרת זו ובמטרה להבטיח תעסוקת נשים ושילובן בשוק העבודה, קבע המחוקק הגנה על עובדים מפני פגיעה במצב של טרום הורות. המחוקק בישראל פרש מניפת זכויות על זכות ההורות של האשה העובדת, בחוקי משפט העבודה המגן והביטחון הסוציאלי.
4. גמלת שמירת הריון הינה, על פי תכליתה ומהותה, גמלה מחליפת שכר ומטרתה להגן על העובדת מפני פגיעה ברמת הכנסתה של בתקופת ההריון, ולפצותה על אובדן שכרה בעת שמירת הריון, עקב סיכון רפואי לה או לעובר, כתוצאה מן ההריון.
5. בהתאם להלכת משעני התומכת בפרשנות התכליתית לפיה הוראות החוק אינן מונעות אפשרות תשלום גמלת שמירת הריון גם במקרה של צמצום היקף יום העבודה כתוצאה משמירת הריון העונה על דרישות החוק, על פי הגדרתה. ככל שבתקופת ההריון, מצבה הרפואי של העובדת מחייב "שמירת הריון" על דרך של הפחתת שעות העבודה ביום, וככל שביכולתה להמשיך עבודתה במגבלות אלה, אין למנוע ממנה גמלת שמירת הריון, שתשלומה יהא פרופורציונאלי להיעדרות בפועל - כפי שנפסק בפרשת משעני. גישה זו מתחייבת ממגמת המחוקק בכללותה, להבטיח מימוש זכותה של אשה לעבוד במהלך ההריון, במסגרת המגבלות הרפואיות, לאפשר לה המשך הקשר עם המעסיק ומקום העבודה - מחד גיסא, ומאידך גיסא, למנוע פגיעה בהמשך העסקתה תוך הגנה על זכותה להורות במצב של טרום הורות.
6. בתקופת ההריון בה נמנע מן העובדת לעבוד ולהשתכר עקב מצבה הרפואי, מהווה גמלת שמירת הריון גמלה מחליפת שכר. שלילת הגמלה מעובדת הנאלצת להפחית שעות עבודתה מפאת מצב רפואי במהלך ההריון, תוך המשך תרומתה למקום העבודה, מחטיאה את מטרת החוק ותכליתו המוצהרת, ואינה הולמת מדיניות חברתית ותעסוקתית ראויה במציאות החיים הנוהגת במחוזותינו.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
