ת"א 2464-08 , עיריית נשר נ' מאיר לפידות,
כב' השופטת תמר נאות פרי
13.09.2009
העובדות:
1. הנתבעים הינם הבעלים הרשום של נכס מסחרי הנמצא בתחומי התובעת, עירית נשר.
2. ביום 11/6/2003 השכירו הנתבעים את זכויותיהם בנכס למר דרור אבשלום.
3. בסעיף 2(א) לחוזה מצוין כי הוא נכרת לתקופה בת 12 חודשים, עד סוף חודש יוני 2004, ובסעיף 2(ב) לחוזה מצוין כי לשוכר אופציה להארכת החוזה למשך שנה נוספת.
4. החוזה הוגש לעיריה ביום 18/8/2003 על מנת שהעיריה תחייב את השוכר בתשלומי הארנונה. בתחילת התקופה הוא אכן שילם חלק מהתשלומים אך עם הזמן, הופסק התשלום הסדיר והצטברו חובות ארנונה לגבי הנכס, אשר עומדים על כ-95,000 ש"ח.
5. לטענת העיריה, על הנתבעים, כבעלי הנכס לשלם את החוב שהצטבר לגבי התקופה שהחלה ביום 1/7/2004 ועד 31/12/2007, בסך של 95,685 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה. לטענתה, הוראות החוזה בין הנתבעים לבין השוכר מלמדות כי עסקינן בחוזה למשך שנה אחת, ולפיכך השכירות הסתיימה שנה לאחר כריתת החוזה, כלומר - בתחילת 7/2004, וממועד זה, על הנתבעים לשאת בתשלום הארנונה.
6. לטענת הנתבעים, החוזה הוארך בעל פה, בהתאם לאופציה להארכה הקבועה בחוזה ולאחר מכן הארכות נוספות, ולטענתם השוכר החזיק בנכס עד שנת 2007. רק בשנת 2007 חדל השוכר מלהחזיק בנכס ואז נמכר הנכס לקונה. מוסיפים וטוענים הנתבעים כי לאחר מועד הקניה, אין לחייבם בתשלומי ארנונה אלא את הקונה.
ההכרעה:
1. חובת תשלום הארנונה חלה באופן עקרוני על המחזיק בנכס, אשר מוגדר בסעיף 1 לפקודת העיריות [נוסח חדש].
2. כאשר בעליו של נכס משכיר אותו לאחר, השוכר הופך למחזיק החב בתשלום וכי חלות הוראות סעיפים 325 ו-326 לפקודת העיריות [נוסח חדש]
3. מבחינה עובדתית הוכח כי בפועל אכן השוכר החזיק בנכס עד שנת 2007.
4. יש לחייב בארנונה את מי שהחזיק בנכס בפועל ונהנה משירותי העיריה - ומן הראוי ליחס את החובות לשוכר ולא לנתבעים,
5. מהוראות החוק עולה כי האחריות להודיע על סיום השכירות היתה דווקא אחריותו של השוכר וכל עוד לא הודיעו לעייריה על תום תקופת השכירות וכל עוד העיריה לא קיבלה מידע לגבי כך שהנתבעים שבו להיות המחזיקים - היא היתה אמורה שלא לשנות את רישומיה לגבי המחזיק חזרה לנתבעים.
6. מבחינת העיריה היא שינתה את שם המחזיק משמם של הנתבעים לשמו של השוכר, לאחר שקיבלה הודעה על תחילת השכירות, והיה עליה לקבל הודעה מפורשת או אולי מידע אחר - טרם תשנה שוב את הרישומים ותחזיר את הנתבעים להגדרת "המחזיק".
7. העיריה לא היתה רשאית להחזיר את רישום "המחזיק" לשמם של הנתבעים עד אשר לא קיבלה הודעה מתאימה מהשוכר, ויש לראות בשוכר כמחזיק "קונסטרוקטיבי" עד אשר יודיע על הפסקת השכירות, ובוודאי שיש לראותו ככזה שעה שהוכח שהוא אכן היה המחזיק בפועל.
8. העיריה לא הוכיחה שהנתבעים היו המחזיקים בנכס בתקופה הרלבנטית ולכן דינה של התביעה להדחות.
כב' השופטת תמר נאות פרי
13.09.2009
העובדות:
1. הנתבעים הינם הבעלים הרשום של נכס מסחרי הנמצא בתחומי התובעת, עירית נשר.
2. ביום 11/6/2003 השכירו הנתבעים את זכויותיהם בנכס למר דרור אבשלום.
3. בסעיף 2(א) לחוזה מצוין כי הוא נכרת לתקופה בת 12 חודשים, עד סוף חודש יוני 2004, ובסעיף 2(ב) לחוזה מצוין כי לשוכר אופציה להארכת החוזה למשך שנה נוספת.
4. החוזה הוגש לעיריה ביום 18/8/2003 על מנת שהעיריה תחייב את השוכר בתשלומי הארנונה. בתחילת התקופה הוא אכן שילם חלק מהתשלומים אך עם הזמן, הופסק התשלום הסדיר והצטברו חובות ארנונה לגבי הנכס, אשר עומדים על כ-95,000 ש"ח.
5. לטענת העיריה, על הנתבעים, כבעלי הנכס לשלם את החוב שהצטבר לגבי התקופה שהחלה ביום 1/7/2004 ועד 31/12/2007, בסך של 95,685 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה. לטענתה, הוראות החוזה בין הנתבעים לבין השוכר מלמדות כי עסקינן בחוזה למשך שנה אחת, ולפיכך השכירות הסתיימה שנה לאחר כריתת החוזה, כלומר - בתחילת 7/2004, וממועד זה, על הנתבעים לשאת בתשלום הארנונה.
6. לטענת הנתבעים, החוזה הוארך בעל פה, בהתאם לאופציה להארכה הקבועה בחוזה ולאחר מכן הארכות נוספות, ולטענתם השוכר החזיק בנכס עד שנת 2007. רק בשנת 2007 חדל השוכר מלהחזיק בנכס ואז נמכר הנכס לקונה. מוסיפים וטוענים הנתבעים כי לאחר מועד הקניה, אין לחייבם בתשלומי ארנונה אלא את הקונה.
ההכרעה:
1. חובת תשלום הארנונה חלה באופן עקרוני על המחזיק בנכס, אשר מוגדר בסעיף 1 לפקודת העיריות [נוסח חדש].
2. כאשר בעליו של נכס משכיר אותו לאחר, השוכר הופך למחזיק החב בתשלום וכי חלות הוראות סעיפים 325 ו-326 לפקודת העיריות [נוסח חדש]
3. מבחינה עובדתית הוכח כי בפועל אכן השוכר החזיק בנכס עד שנת 2007.
4. יש לחייב בארנונה את מי שהחזיק בנכס בפועל ונהנה משירותי העיריה - ומן הראוי ליחס את החובות לשוכר ולא לנתבעים,
5. מהוראות החוק עולה כי האחריות להודיע על סיום השכירות היתה דווקא אחריותו של השוכר וכל עוד לא הודיעו לעייריה על תום תקופת השכירות וכל עוד העיריה לא קיבלה מידע לגבי כך שהנתבעים שבו להיות המחזיקים - היא היתה אמורה שלא לשנות את רישומיה לגבי המחזיק חזרה לנתבעים.
6. מבחינת העיריה היא שינתה את שם המחזיק משמם של הנתבעים לשמו של השוכר, לאחר שקיבלה הודעה על תחילת השכירות, והיה עליה לקבל הודעה מפורשת או אולי מידע אחר - טרם תשנה שוב את הרישומים ותחזיר את הנתבעים להגדרת "המחזיק".
7. העיריה לא היתה רשאית להחזיר את רישום "המחזיק" לשמם של הנתבעים עד אשר לא קיבלה הודעה מתאימה מהשוכר, ויש לראות בשוכר כמחזיק "קונסטרוקטיבי" עד אשר יודיע על הפסקת השכירות, ובוודאי שיש לראותו ככזה שעה שהוכח שהוא אכן היה המחזיק בפועל.
8. העיריה לא הוכיחה שהנתבעים היו המחזיקים בנכס בתקופה הרלבנטית ולכן דינה של התביעה להדחות.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
