דחיית עתירה נגד חפירה ארכיאולוגית בתחום הגן הלאומי ''סביב חומות העיר העתיקה'', בשטח המכונה ''חניון גבעתי'' והוא חלק מתל עיר דוד
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

דחיית עתירה נגד חפירה ארכיאולוגית בתחום הגן הלאומי ''סביב חומות העיר העתיקה'', בשטח המכונה ''חניון גבעתי'' והוא חלק מתל עיר דוד 

מילים במאמר: 479   [ נצפה 1176 פעמים ]

 
 
בג"ץ 9253/08, נואל קראעין ועוד 26 אח' נ' רשות העתיקות ואח'

כבוד השופט א' א' לוי, כבוד השופטת ע' ארבל, כבוד השופט ח' מלצר


15.09.2009

העובדות:
1. במוקד העתירה ניצב השטח הידוע בכינוי "חניון גבעתי" והוא חלק מאתר עתיקות מוכרז. החניון מצוי בתחומי הגן הלאומי סובב חומות ירושלים. רשות העתיקות החלה בחפירות ארכיאולוגיות במקרקעין - המכונות "חפירות הצלה" - בשלהי שנת 2002 עד ראשית שנת 2003. בהמשך, התחדשו החפירות במקום בשנת 2007 ומאז הן נמשכות.
2. העותרים 1 - 25 הינם המחזיקים והמשתמשים בבנייני מגורים הבנויים על חלקות הצמודות לחניון גבעתי. העותרים יוצאים נגד ביצוע החפירות הארכיאולוגיות במקרקעין, בטענה כי במקרקעין נעשות עבודות בניה שלא כחוק, כי השטח לא נועד לבניה אלא לחניון ציבורי.

החלטה:
1. אין מחלוקת על כי החניון מצוי בשטחו של גן לאומי וכי החפירות שנערכו בו עד עתה הניבו יבול ארכיאולוגי מרשים שחשיבותו המדעית וההיסטורית רבה וחורגת מגבולות ישראל. מבין טענות העותרים שפורטו בהרחבה לעיל שתיים הן הטענות העיקריות. הטענה האחת יוצאת נגד עריכת חפירות ארכיאולוגיות במתכונת של "חפירות הצלה" כאשר עסקינן בחפירה נרחבת באזורים רגישים. הטענה השניה עניינה בשאלת חוקיות החפירות בשטח החניון.
2. לא נמצא ממש בטרוניית העותרים על עריכת החפירות במקרקעין במתכונת של "חפירות הצלה". חוק העתיקות מתווה את דרך המלך לביצוע חפירה ארכיאולוגית בסעיף 9 שעניינו "רישיון חפירה". סעיף זה מפרט כי חפירה במקרקעין לגילוי עתיקות תיעשה רק לאחר קבלת רישיון לכך ממנהל רשות העתיקות. ברם, אין זה המסלול היחיד בו ניתן לבצע חפירות ארכיאולוגיות. "חפירות הצלה" אינן אלא חפירות על-פי אישור בכתב שניתן על-ידי מנהל רשות העתיקות. בהליך זה, בניגוד להליך של חפירה ברישיון, אין מנהל רשות העתיקות נדרש להיוועץ במועצה. כאשר בחפירה על-פי הרשאה, שכולה נתונה לשיקול דעתו של מנהל רשות העתיקות, מחויב הוא לשוות לנגד עיניו את כלל השיקולים הצריכים לעניין. ואולם, אין בסיס לטענה כי היקף החפירה והרגישות הכרוכה בה הם המחייבים הוצאת רישיון חפירה. קריאתם של חוק העתיקות לצד חוק רשות העתיקות מלמדת כי המחוקק הכיר באפשרות לבצע חפירות ארכיאולוגיות על-פי הרשאה ולא רק על-פי רישיון.
3. העותרים - שעליהם הנטל - טענו לעבודות בניה ממש המתבצעות בחניון, אך לא הביאו כל ראיה שתאושש את טענתם. במצב דברים זה שבה ועומדת לרשות העתיקות ולרשות הגנים חזקת התקינות המנהלית. אין צורך להכריע בשאלה האם נדרש היתר בניה לעבודות התמך שבוצעו לצורך קידום החפירה הארכיאולוגית במקרקעין משהיתר כזה ניתן. כל עוד לא בוצעו או מתבקש ביצוען של עבודות נוספות מעבר לכך במקרקעין, אין מקום לדון בצורך בהיתר מתאים עבור עבודות אלה. ובאשר לחפירה הארכיאולוגית עצמה, שגם נגד חוקיותה יצאו העותרים, הרי שזו נעשתה כחוק ותואמת את התב"ע של המקרקעין.
4. חשיבות חשיפת צפונותיה של עיר דוד היא לאומית ובינלאומית, היא אינה מתייחדת לבני העם היהודי אלא יש לה חשיבות לכל מי אשר מבקש להתחקות אחר תולדותיו של איזור זה שהוא ערש הדתות המונותיאיסטיות. יחד עם זאת, חשיבותו של חקר העבר אינה מבטלת אינטרסים של ההווה. היא אינה יכולה להסיג מפניה את זכותם של התושבים באזור החפירות לחיות בבטחה. היא אינה יכולה לגבור על השמירה על שלטון החוק.



את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב