בע"מ 3241/09, פלונית נ' פלוני
כב' השופטת א' ארבל
עו"ד בוטניק למבקשת
02.10.2009
העובדות:
המבקשת והמשיב נישאו זה לזה בשנת 1999 ובשנת 2000 נולדה להם בת. ביום 28.8.01 טסה המבקשת עם הקטינה לאנגליה ולא שבה. בעקבות כך הגיש המשיב לבית המשפט באנגליה תביעה להחזרת קטין חטוף בהתאם לאמנת האג. תביעתו התקבלה והערעור שהוגש עליה נדחה. בעקבות זאת שבה המבקשת עם הקטינה לישראל. המשיב הגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעת פיצויים כנגד המבקשת בגין נזקים ועוגמת נפש שנגרמו לו כתוצאה מחטיפת הקטינה. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את תביעת המשיב וקבע כי מעשה החטיפה מהווה הפרת חובה חקוקה כלפי המשיב. טענת המבקשת בעניין קיומו של מעשה בית דין נדחתה, זאת מאחר שהתביעות הוגשו בעילות שונות ונפרדות אף שהן מתבססות על אותו מעשה עובדתי - חטיפת הקטינה. מבקשת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי אך ערעורה נדחה. מכאן בקשת רשות ערעור זו.
החלטה:
א. המבקשת טוענת כי הבקשה מעוררת שאלה משפטית רבת חשיבות שטרם הוכרעה ואשר עניינה הוא האם ניתן לפסוק בישראל פיצוי על מעשי צד שנקבע כי חטף את ילדם המשותף של הצדדים לחו"ל והושב ארצה בהליך על-פי אמנת האג.
ב. פסקי דינן של הערכאות דלמטה יישמו את ההלכות הקבועות לבחינת קיומו של השתק עילה. נקבע כי לא חל במקרה זה השתק עילה שכן מדובר בעילות תביעה שונות, ואף צוין כי תביעת המשיב התייחסה לסעיפי הוצאות ופיצויים שכלל לא היתה לבית המשפט באנגליה סמכות לדון בהם. יישום זה אינו מצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.
ג. לגופו של עניין, התביעה בישראל הינה תביעה נזיקית בעוד התביעה שהתנהלה באנגליה הינה תביעה להשבת קטין חטוף. ברי כי מדובר בעילות תביעה שונות. המדובר בתביעה בשל נזק בלתי ממוני שנגרם לתובע מהרחקת בנו לארץ אחרת, ובתביעה בשל הנזק הממוני הנגרם כתוצאה מכך. כמו כן, אין ספק כי מטרתו העיקרית של ההליך המהיר שמתנהל במסגרת אמנת האג הינה להחזיר קטין חטוף לארצו. במסגרת הליך זה בוודאי לא ניתן, בדרך כלל, להתחיל לדון בשאלת ההוצאות והנזקים שנגרמו להורה התובע את החזרת ילדו.
כב' השופטת א' ארבל
עו"ד בוטניק למבקשת
02.10.2009
העובדות:
המבקשת והמשיב נישאו זה לזה בשנת 1999 ובשנת 2000 נולדה להם בת. ביום 28.8.01 טסה המבקשת עם הקטינה לאנגליה ולא שבה. בעקבות כך הגיש המשיב לבית המשפט באנגליה תביעה להחזרת קטין חטוף בהתאם לאמנת האג. תביעתו התקבלה והערעור שהוגש עליה נדחה. בעקבות זאת שבה המבקשת עם הקטינה לישראל. המשיב הגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעת פיצויים כנגד המבקשת בגין נזקים ועוגמת נפש שנגרמו לו כתוצאה מחטיפת הקטינה. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את תביעת המשיב וקבע כי מעשה החטיפה מהווה הפרת חובה חקוקה כלפי המשיב. טענת המבקשת בעניין קיומו של מעשה בית דין נדחתה, זאת מאחר שהתביעות הוגשו בעילות שונות ונפרדות אף שהן מתבססות על אותו מעשה עובדתי - חטיפת הקטינה. מבקשת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי אך ערעורה נדחה. מכאן בקשת רשות ערעור זו.
החלטה:
א. המבקשת טוענת כי הבקשה מעוררת שאלה משפטית רבת חשיבות שטרם הוכרעה ואשר עניינה הוא האם ניתן לפסוק בישראל פיצוי על מעשי צד שנקבע כי חטף את ילדם המשותף של הצדדים לחו"ל והושב ארצה בהליך על-פי אמנת האג.
ב. פסקי דינן של הערכאות דלמטה יישמו את ההלכות הקבועות לבחינת קיומו של השתק עילה. נקבע כי לא חל במקרה זה השתק עילה שכן מדובר בעילות תביעה שונות, ואף צוין כי תביעת המשיב התייחסה לסעיפי הוצאות ופיצויים שכלל לא היתה לבית המשפט באנגליה סמכות לדון בהם. יישום זה אינו מצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.
ג. לגופו של עניין, התביעה בישראל הינה תביעה נזיקית בעוד התביעה שהתנהלה באנגליה הינה תביעה להשבת קטין חטוף. ברי כי מדובר בעילות תביעה שונות. המדובר בתביעה בשל נזק בלתי ממוני שנגרם לתובע מהרחקת בנו לארץ אחרת, ובתביעה בשל הנזק הממוני הנגרם כתוצאה מכך. כמו כן, אין ספק כי מטרתו העיקרית של ההליך המהיר שמתנהל במסגרת אמנת האג הינה להחזיר קטין חטוף לארצו. במסגרת הליך זה בוודאי לא ניתן, בדרך כלל, להתחיל לדון בשאלת ההוצאות והנזקים שנגרמו להורה התובע את החזרת ילדו.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
