אדם וחוה בגן עדן, או לא
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

אדם וחוה בגן עדן, או לא 

מאת    [ 02/09/2005 ]
מילים במאמר: 1847   [ נצפה 8701 פעמים ]

 
 
המושגים "גן עדן" והיפוכו "גיהנום" שגורים ומוכרים היטב לכלל בני האדם ללא הבדל בין דת או לאום. בסיכומו של דבר שלושת הדתות העיקריות ושאר דתות המשנה והכתות השונות, מושתתות על אותו גרעין של ספר בראשית בהבדלים דקים של שפה ותרגום. מאחר וכך אותו סיפור של "אדם וחוה גן עדן" ו"הגירוש מגן העדן" הינו בסיס המתקיים בתודעה האנושית הכוללת.

בין אם בואריאציה כזו או אחרת מהווים מושגים אלו את הבסיס ההבנתי של חיים מלאים ומאושרים מול חיים רייקים מתוכן ומלאי סבל וקושי. מאחר ובסיפור הבסיסי והפשוט לכאורה מתקיימים שני המצבים אחד לאחר השני כאשר אותה חווית גן עדן הופסקה לאחר הפיתוי לאכול מהפרי האסור שהביא לאותה מציאות של גירוש והענשה כתוצאה מכך. כעוסק מזה זמן בהבנת מהות הבריאה וחוקיה וכמלמד באופן חד משמעי על העדר שכר ועונש בבריאה, מצאתי את עצמי חוקר ובולש אחר צפונות אותו סיפור פשוט לכאורה על מנת לרדת לעומק המשתמע ממנו.



ספר בראשית פרק "ב" פסוקים "א-ז" הינו העתק מדוייק של פרק "א" למעט העובדה שלפני ציון המושג אלוהים התווסף השם המפורש יהוה המהווה על פי המקובל זה מכבר את הקוד של צרוף ארבעת היסודות של הבריאה. כלומר בעוד שפרק "א" עוסק בבריאת היקום ברמה התאורטית - קרי תיכנון, הרי שפרק "ב" הינו שלב הביצוע המעשי של המתואר בתוכנית שבפרק "א". בהמשך פרק "ב" פסוקים "ח-יח" מתואר המקום המכונה "גן עדן" על כל פרטיו ומיקומו המדוייק. כמו כן מספר קטע זה:- "ויקח יהוה אלוהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה, ויצו יהוה אלוהים על האדם לאמור מכל עץ הגן אכל תאכל, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות".

מעט העמקה בקטע זה יביא את ההבנה הפשוטה כי פרי העץ האסור הינו פרי השיפוטיות שכה מושרשת בנו ואוכלת כל חלקה טובה בחיינו. יש לזכור כי משמעות "מות" הינה של "סוף" ולא של מות פיזי אם כי אין ספור בני אדם קיפחו את חייהם תחת אותה שיפוטיות ואותם מלחמות "צדק" לכאורה שהייקום ידע מיום בריאתו ועד היום.

הקטע הבא באותו פרק מספר:-

"ויאמר יהוה אלוהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו"

הביטוי "עזר כנגדו" ניתן להבנה פשוטה של "עזר עבורו" אולם הבנה מעמיקה יותר תראה כי משמעות הביטוי הינה בניגודיות הקיימת בשני קטבים שונים. הרי ברור ש"עזר" הינו מנוגד ל"נגדו" וברור אם כך כי הכוונה המסתתרת הינה ביצירת אותה ניגודיות שהינה הכרחית לקיום אותה מהות בסיסית שעליה מושתת בריאה זו "חופש הבחירה". על מנת לאפשר בחירה, לא כל שכן חופש של בחירה, חייבת להתקיים מציאות רב ערכית ולא חד ערכית. ועל כן מהות הפסוק " לא טוב היות האדם לבדו...." מציינת את ההבנה של הבורא בצורך בניגודיות ורב ערכיות. הנסיון הראשון להביא לכדי הבנה ולימוד את עיקרון הניגודיות ואת עיקרון הבחירה על בסיס השוואתי נכון מתקיים בהבנת הפסוק הבא:-

"ויצר יהוה אלוהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו. וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו. ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו."

כלומר אין בהגדרת והבנת עולם החי למינהו בבחינת אותה הבנה של ניגודיות והשוואתיות הנדרשת לאדם על מנת ליצור את הלימוד והבחירה המתקיים בין שני קטבים של אותו דבר. הנסיון להביא לכדי הבנה את התקיימות ה"שלם" מול ה"חסר" לא צלחה. הנסיון הבא מתואר בפסוק הבא:-

"ויפל יהוה אלוהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעותיו ויסגר בשר תחתנה. ויבן יהוה אלוהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם. ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת..."

יש בהבנת קטע זה את בניית שלושת הקווים המוכרים כקו ימין, שמאל ואמצע. שכן הקטע מספר על נטילת צלע וכידוע משולש בנוי משלוש צלעות. כלומר בניית הקוטב הנקבי שהוא צד שמאל שכן נאמר בקטע "לזאת יקרא אשה". המשך הקטע מדבר על:-

"...ויעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". עם מעט הבנה בעץ ספירות ניתן בנקל להבין את הנאמר לעיל. "אביו ואימו" מייצגים את קו ימין (אביו - ספירת חכמה) ואת קו שמאל (אימו ספירת בינה) "ודבק באשתו" מבטא את קיום קו האמצע המכיל את שני הצדדים בבחינת "והיו לבשר אחד".



עד כאן עוסק פרק זה בספר בראשית בהבנה הגלומה בבניית שלושת הקווים שהינם הבסיס להבנת הקוטביות שהינו הבסיס למהות חופש הבחירה. אולם לא די בכך בכדי להביא להבנת אותה מהות בסיסית עליונה של חופש הבחירה.

פרק "ג" של ספר בראשית עוסק בהתרחשות שבגן עדן ומביא את ההבנה העמוקה הגלומה בנטיה של בני האדם לבחור ולהתנהל דרך הקוטב השלילי.



ההבנה הבסיסית והשורשית שכבר ציינתי ואשר מורחבת בפרק זה הינה ההבנה ש"בהתקיים הכל, מתקיים החוסר". זוהי הבנה פילוספית לכאורה אשר ניתנת לפרשנות וניתנת ל"הדבקה" בכל מקום ועניין. אולם בחינה מדוקדקת של ההתנהלות האנושית מול אותה מציאות סיפורית של גן עדן מביאה בעצם את ההבנה כי אין מדובר כאן בפילוסופיה אלא במציאות חיים עובדתית.



הסיפור מכיל למעשה את ההבנה כי התאוה מתקיימת בשלושה תחומים עיקריים - שובע ("טוב העץ למאכל"), יופי ("תאוה הוא לעינים") ומעמד ("נחמד העץ להשכיל"). שלושת התחומים האלה מהווים למעשה את הסיבות המרכזיות בעטיין יתפתה האדם לחפש את מה שלכאורה חסר לו מתוך אותה נוסחה פשוטה - "בהתקיים הכל מתקיים החוסר". בתחילתו של הפרק נאמר "ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו". כלומר בטרם נגעו באותו פרי אסור של "טוב ורע" לא היה בהוויתם כל קושי להיותם ערומים - קרי קבלה מוחלטת של מציאות ללא שפיטה וביקורת וללא הצורך להסתיר.



יש להבין כי מהות הנחש בסיפור היא מהות השילוב של הנפתלות, החומרנות והשליטה אשר הינם פועל יוצא של חוסר שלמות וחוסר קבלה מחד, ומאידך המייצרים את אותו פיתוי ודחף להשיג עוד באותם שלושת התחומים שלעיל. החלק המעניין בפרק זה מהווה אותו חלק המספר על הרגע בו הם נתפסו בקלקלתם, התגובה של כל אחד מהם אשר כל כך אופיינית לבני האדם היתה לתלות את קולר האשמה על השני על מנת לחמוק מהאחריות ולא לשאת בתוצאות. אך מעבר לאותה תגובה בנאלית מוכרת יש בהבנת קטע זה בכדי להבהיר באופן ברור וחד משמעי שאין בהטלת האשמה על קוטב זה או אחר בכדי להביא לכדי הבנה ופתרון, ההבנה והפתרון מצויים בהליכה דרך קו האמצע. יש הגדרה מדוייקת של מצב זה בקטע הבא:-

"וישמעו את קול יהוה אלוהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלוהים בתוך עץ הגן. ויקרא יהוה אלוהים אל האדם ויאמר לו איכה".

יש בקטע הזה להסביר הן את האוטנטיות של הסיפור לכל זמן ותקופה שכן נאמר שם "לרוח היום" וכן את העובדה שלמרות שהתוצאות הניבטות בפני בני האדם מחייבות את הראייה ואת ההבנה של המעשים, מעדיפים בני האדם להתבצר בדרכם המתנהלת דרך הקוטב השלילי - "בתוך עץ הגן". ראוי וכדאי שאציין כי מאחורי המילה "הגן" מסתתרת המילה "נגה" הרי היא ונוס. כוכב נגה (ונוס) ידוע ומוכר כאחראי על אותם שלושת התחומים שציינתי לעיל ואשר מהותם הובהרה. כאשר בוחנים את צרוף המילים "בתוך הגן" מקבלים את צרוף המילים "כותב נגה" כלומר הקוטב הנגדי והשלילי של נגה שמהותו הבסיסית הינה יופי הנאה והישגיות. השאלה שכביכול נשאל האדם "איכה" מבטאה באופן ברור את התהייה היכן אתה בוחר להיות האם בקוטב השלילה או בקוטב החיוב. זוהי שאלה רטורית שכן ברור בעליל מה היתה בחירת האדם. אולם תשובת האדם מבהירה היטב את תגובתו "את קולך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא". כלומר הפחד הבלתי נלאה מפני ה"חוסר" האשלייתי. השאלה שבהמשך אם כי היא בנאלית, מחזקת את ההבנה לגבי מקור התאוה והפחד מפני החוסר - מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר ציויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת". כלומר האם הפיתוי גבר עליך? התשובה ברורה שכן המעשה נעשה.

ראוי שאציין שמאחורי המילה "העץ" מסתתרת המילה "עצה". כלומר האם התפתתה ל"אכול" את עצת הטוב והרע.



החלק האחרון שבסיפור שעוסק לכאורה במסכת העונשים שהוטלו על האדם והנחש כפועל יוצא מאותה אכילה של פרי אסור, מהווה עניין הבנתי בפני עצמו. ציינתי כבר כי אני מדריך ומלמד על העדר שכר ועונש בבריאה ועל כן יש כאן לכאורה סטירה בין הנאמר לבין ההבנה אותה אני מלמד. אולם בדיקה מעמיקה של הנאמר בסיפור ברוח הדברים שלעיל תבהיר שאין כאן תהליך של ענישה אלה מסכת של תוצאות אפשריות אשר יתקימו בבחירה של התנהלות דרך קוטב השלילה. ומעבר לכך יש כאן הגדרה מדוייקת של מאפיינים אשר כה מוכרים לנו בחיי היום יום שלנו כאן ועכשיו.



"ויאמר יהוה אלוהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך, ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב".

ההבנה המסתתרת בקטע זה מתייחסת לעצם מהות הנחש שכבר הוסבר והוגדר כמכלול של נפתלות, חומרנות ושליטה ועל כן הליכתו על גחונו הינה ההגדרה להיותו מתנהל על ביטנו כלומר על חוסר השובע והצורך בחומריות המוגדרת מעצם הביטוי "ועפר תאכל כל חייך". האיבה בינו לבין האשה מתקיימת מעצם היות האשה מייצגת את קו השמאל המדוייק והמצומצם בעוד מהות הנחש הינה בהתרחבות ובחוסר השובע שבקיים. מהות הצימצום והדיוק של קו שמאל הדיני יהיו מדבירי מהות הנחש בעוד שמהות הנחש תהיה נקודת התורפה של האשה בבחינת "עקב אכילס".

"אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך".

ראוי לציין כי מאחורי המילה "עצב" מסתתרת המילה "בצע" ומהות המילה "אישך" הינה "האש שלך" יסוד האש המבטא את מהות היצר והיצירה והמהווה את היסוד הראשון שהינו ביטוי הרצון הראשוני לכל דבר. אם כך נקל להבין את הנאמר בפסוק בהיבט של הרצון הנובע מהבצע והרצון העצמי ואשר מהווה את התשוקה ואת המושל במהות האשה.

"ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר ציויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה. בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב"

לצורך הבנת קטע זה יש לחזור ולזכור כי אין מדובר בתהליך הענשה וכי אין מדובר בהחלת קושי כזה או אחר על האדם, הקטע מציין את משמעות בחירתו של האדם להקשיב לקול המפתה המוביל לתהליך של חוסר שובע ונהירה אחר צבירת ההון. משמעות האדמה בקטע זה נגזרת מהבנת יסוד האדמה שמהווה את החומר ואת התוצאה. הקטע מגדיר באופן חד משמעי את תוצאות הבצע שמצמיחות "קוץ ודרדר", "ואכלת את עשב השדה" מייצג את הברור מאליו, את אשר זרעת הוא אשר תיקצור ואותו תאכל. הפסוק המסיים את הקטע בא בעצם לומר בפשטות שלמרות שכל חיינו אנו מזיעים על מנת להשביע את רעבוננו, בסופו של דבר מאומה לא נשאר מזה מאחר והכל הוא זמני - "כי מעפר באת ואל עפר תשוב". אין האדם יכול לקחת איתו את שצבר בזיעת אפיו, סופו כתחילתו - כלום!



יש בסיפור זה, מעבר למוסר ההשכל ולהבנה של תוצרי השיפוטיות ותוצרי החוסר שובע, הגדרות ברורות לאופן ההתנהלות האנושית לכל אורך התפתחותו האבולוציונית. יש בסיפור התנ"כי הזה אוטנטיות מחרידה של מציאות אשר לא השתנתה במאומה לכל אורך אלפי השנים שחלפו.

אך מעבר לכל יש בסיפור הזה את ההבנה מדוע אנו מתנהלים כפי שאנו מתנהלים ומה הם הסיבות שמביאות אותנו למחזוריות אין סופית של אותו דבר. יש כאן בעצם את הגרעין להבנת ההתנהלות האנושית מאז ועד היום.

הפרדוקס, בעיני, מצוי בעצם במקום בו נוצרה האפשרות לבחירה מתוך חופש, נוצרה הניגודיות הרב ערכית על מנת שנוכל לבחור איזה סוג של חיים אנו רוצים, ובאופן פרדוקסלי אנו נוהים אחר האשליה ולא לומדים את הלקח.



בפרקים הבאים ממשיך ספר בראשית לצייר ולתאר בדוגמאות סיפוריות בעלות הבנה מעמיקה דוגמאות כאלו ואחרות לתוצרי אותו שורש של שיפוטיות וביקורתיות שנטוע בנו.

הפרק הבא שעוסק בתולדות קין והבל מביא את הבנת הקינאה ותוצריה. אעסוק בפרק זה בהרחבה במאמר הבא, אך אומר רק כי כפי שידוע לכולם קין הרג את הבל! הבינו בבקשה - קינאה הורגת!!!



באהבה רבה,

רובי
אודות הכותב:
רובי גוטליב, יעוץ,ההדרכה וטיפול אנרגטי
robi@astrologya-cosmit.com
http://www.astrologya-cosmit.com
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב