אתמול חזרתי הביתה בשעת לילה מאוחרת למדי מהנחיית קורס אימון בירושלים.
הייתי צריך לתדלק את הרכב ותכננתי לצאת ביציאת השלום (במקום ברכבת) ולתדלק.
נחשו מה?
הפעם הבאה שחשבתי על התדלוק היה אחרי שכיביתי את מנוע הרכב בחנייה מתחת לבניין. כמובן שלא יצאתי שוב לתדלק…
טוב, זה קורה לכולם! אבל בואו נסתכל רגע על "זה": זהו הטייס האוטומטי שלי בפעולה. דוגרי, אני מת עליו. בלעדיו לא יכולתי לצחצח שיניים בלי לחשוב על כל תנועה ולכוון אותה, היה לי מאד קשה להתגלח בלי מראה, הייתי צריך לנהוג כמו מי שקיבל רשיון לפני יום והסיוט הגדול ביותר היה לקשור את הנעליים, חוויה לימודית שעדיין חרוטה בזכרוני מגיל 5 (ואסתפק בכך שאומר לכם שמוטוריקה עדינה לא הייתה הצד החזק שלי אז)!
אבל, הטייס האוטומטי לא מסתפק בלהשתלט על אותן פעולות שגרתיות ומשמימות שאף אחד לא נהנה לעשות ולהפוך אותם לטבע שני. הטייס האוטומטי הזה משתלט על כל חלקה טובה שלא שמים אליה לב, ואם הוא לא מכוון בצורה מדוייקת למטרות שלנו, הוא יוביל אותנו למקום שהוא רוצה, ולא למקום שאנחנו רוצים – כמו שקרה לי אתמול בלילה.
ג'יימס אלן – מראשוני תנועת המודעות האישית – כותב בספרו האדם כיציר מחשבותיו "אפשר לדמות תודעה של אדם לגן, אשר אפשר לטפחו בתבונה או להזניחו לגדול פרא. אך בין שיטופח ובין שיוזנח – משהו חייב לצמוח בו". היופי הוא, שאם אנו יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע, המנגנון הזה יאפשר לנו לרתום אותו לצרכנו אבל אם נפקיר את חיינו ליד המקרה, נגיע בוודאות לאנשהו אבל כנראה לא למקום שאנחנו רוצים להגיע.
זה מזכיר לי את הקטע מאליס בארץ הפלאות שבו היא מגיעה לעץ של חתול הצ'שייר ושואלת אותו לאיזה כיוון ללכת. הוא שואל אותה לאן היא רוצה להגיע והיא עונה לו שזה לא חשוב, כל עוד תגיע לאנשהו…במקרה זה, ענה החתול, לא חשוב באיזה דרך תלכי, אם תלכי מספיק זמן – תגיעי לאנשהו. הטייס האוטומטי, אם לא נכוונן אותו, יקח אותנו לאנשהו….
השאלה היא האם זה המקום שאליו אנחנו רוצים להגיע? צריך לומר שבדיוק כמו במטוס, הטייס האוטומטי הוא נפלא. הוא מאפשר לנו "לנעול מטרות" ולהגיע אליהם במאמץ מופחת מזה שהיה נדרש לעשות את הכל "ידנית". אבל המפתח הוא להיות מכווננים במדוייק למקום שאליו רוצים להגיע ולהרגלים הנדרשים כדי להגיע לשם.
ישבתי הבוקר ושאלתי כמה שאלות שכדאי להתבונן בהם בנושא הטייס האוטומטי:
1. האם אתה מוצא את עצמך פעם אחר פעם במקומות שאתה בכלל לא רוצה להיות בהם?
2. האם אתה עושה את אותם דברים שוב ושוב בלי לחשוב על זה (למשל, יוצא לאותם מקומות, חוזר על דפוסים וכו')?
3. האם אתה מרגיש בשליטה על חייך?
4. האם נראה לך שלאנשים סביבך יש חלומות וציפיות גדולים מדי (ואולי בעצם לך יש ציפיות נמוכות מדי)?
5. האם אתה נמנע מאתגרים או מלקיחת הזדמנויות שנקרות לפניך? אם ענית בחיוב על חלק מהשאלות האלו, כדאי לבדוק מי במושב הטייס בחיים שלך: אתה או הטייס האוטומטי?
זהו פוסט מהבלוג של מייקל בן-דוד באתר: http://mikebendavid.com
