בשביל כבוד צריך לעבוד - על מנהיגות, על ניהול והתנהלות בפוליטיקה ועל 'שתיקת הכבשים' של הפוליטיקאים / נמרוד נוי
9/10/2009
בקדימה, למשל, גם העומדת בראשה וגם אלה השואפים להחליפה, איש מהם אינו מתעלה לגודל העשייה המתחייבת. איש מהם איננו מבין מנהיגות של אמת מהי. מדי תקופה הם מחוללים מהומה רבתי בקרב חברי המפלגה, כאשר הם נאבקים ביניהם מי ישיג את האישור הפורמלי להובילה. בדרך זו הם מסיתים ומדיחים את הציבור ומוליכים אותו שולל. וכשהם נבחרים, ברשות החוק וברשות האישור הפורמלי שניתן להם, הם פוגעים והורסים את המערכת הפוליטית מן היסוד. אין תהליכי בנייה, אין תהליכים של שינוי והתקדמות, ואין כל מרכיב של התחדשות והתאמה לתנאי המציאות המשתנה. מה שהיה הוא שיהיה. אלו הם פני הדור שלנו ומנהיגיו.
האם מישהו מבינינו היה מוכן להפקיד את בריאותו בידים שאינן ידי רופא טוב ומיומן? האם מישהו מתוכנו היה נותן למי שאינו אדריכל לתכנן את ביתו, ולמי שאינו איש מקצוע טוב בתחום הכספים לשמור על כספו? ...היה פונה למי שאינו מבין בניהול או בכלכלה כדי לעזור לו בניהול העסק שלו? ובכלל האם היינו מוכנים לקבל עצה כלשהי ממי שאין אנו סומכים עליו, מי שכישוריו אינם מתאימים, מי שאין לו שם טוב בתחומו וכדומה?
אם עד כאן הנכם מסכימים עימי אז מדוע שנסכים להפקיד את גורלנו בידם של פוליטיקאים אשר אינם עושים את מלאכתם כראוי. חשבתם פעם על השאלה הפשוטה הזאת? ואם חשבתם על כך אז איך נסביר לעצמנו, שבכל הנוגע לחיינו הפרטיים אנו מקפידים ככל יכולתנו להסתייע באנשים הטובים ביותר, ואילו באשר לניהול חיינו הציבוריים והפוליטיים אנו, בקלות הבלתי נסבלת של החיים, מרכינים את ראשינו, משפילים אותם ומוכנים לקבל עלינו בהכנעה את הנהגתם של אנשים בלתי מתאימים.
כמי שבא מהדיספלינה הניהולית, על כל רבדיה וממדיה, אני מאוד נזהר בכבודם של אנשים. הנחת היסוד המלווה אותי היא שאנשים טובים מיסודם המה. כל אחד מאיתנו רוצה להצליח במעשיו, לזכות בהערכה, בכבוד ובשם טוב. מנגד, אני מבחין במציאות בה מערכות לא טובות מתעלות אותנו במקרים רבים להתנהלות בלתי ראויה ובלתי איכותית.
על רקע חולשתה הקולוסאלית של המערכת הפוליטית בישראל והיותה מתפקדת באופן ירוד ביותר, אפשר עד גבול מסויים להיות סלחנים כלפי הפוליטיקאים בישראל לנוכח תפקודם הכושל. למצב ביש זה אחראים רבים לפניהם, ומה כבר הם יכולים לעשות לנוכח פני הדברים. אך על הפוליטיקאים, ובפרט אלו מביניהם השואפים למנהיגות, מוטלת האחריות לטייב את מערכותינו ולהבטיח את התנהלותן האיכותית. הם אינם יכולים להסתתר מאחורי התירוץ שלא הם אחראים למצב שנוצר. הם אחראים להתמשכותו של המצב ועליהם מוטלת אחריות ישירה להתמודד עם הדברים ולשנותם כנדרש.
כיום הפוליטיקאים כולם פועלים על פי אסטרטגיה האומרת כך: "זו המערכת. היא רעה ולא טובה. אי אפשר לשנותה. לכן אני הפוליטיקאי אעשה הכל כדי לשרוד בה: אפעל בציניות והתנהל באופן בלתי ראוי". זוהי אסטרטגיה של 'פלטפורמות של חמורים' ושל עשיית אותו עוד מאותו הדבר. זה אותו המשהו שהביא אותנו עד הלום, ואשר מבטיח שהספינה הזאת הנקראת מדינת ישראל לא תגיע אל חוף מבטחים.
אחד הדברים הראשונים שהייתי ממליץ עליהם הוא לפתוח את המערכת הפוליטית בישראל למגוון רחב של אנשים מקרב החברה האזרחית. בכך לאפשר לאנשים טובים ומצליחים - אשר אינם חפצים לפעול על פי המודל הדו קוטבי הקיים של 'פעילי שטח מחד ושל מי שרץ לכנסת ולממשלה מאידך' - להשתלב במערכת הפוליטית ולתרום שם את תרומתם. דבר זה יוכל לצאת אל הפועל רק כאשר הפוליטיקאים ישחררו את הרסן משליטתם חסרת הגבולות בפוליטיקה. בקרב האליטות השונות מצויים אנשים רבים, הפועלים כיום בעמותות שונות ובמכוני מחקר העוסקים בקידום החיים הדמוקרטיים שלנו בארץ וכן בתחומי עשייה אחרים, והיו שמחים לתרום למערכת הפוליטית מנסיונם ומיכולותיהם המקצועיות הרבות. איש מהם איננו מצטרף לפוליטיקה כי המודל הקיים איננו מאפשר להם לעשות זאת, והדרך חסומה בפניהם על ידי הפוליטיקאים.
יש להגדיר מחדש את מהותו וזהותו של נבחר הציבור, כמי שעיקר תפקידו לפעול בכנסת ובממשלה. דבר זה אינו מזכה אותו ולא מעניק לו כל מעמד מיוחד וכל קדימות וזכויות יתר מראש בתוך המערכת הפוליטית. יש להגדיר מחדש את האורגן הזה הנקרא מפלגה, את מוסדותיו ואת נוהליו השונים. חיינו הפוליטיים סובלים כיום מאינפנטליזציה רבה ומאנרכיה בלתי נסבלת כתוצאה מחוסר ברגולציה נדרשת במערכת הפוליטית, ומהעדר כללי משחק, המעוגנים בתרבות פוליטית איכותית ובחקיקה נדרשת. כך קורה שהפוליטיקאים, שמרביתם אינם מבינים דבר וחצי דבר בניהול ובמערכות, מובילים כיום את המערכת הפוליטית אל עברי פי פחת. ממתי מי שנבחר לייצג את המפלגה בכנסת הוא האיש שצריך גם לשלוט בה ללא מיצרים. מה עניין העבודה בכנסת לניהול ולהובלה של מפלגה. מה עניין שמיטה להר סיני.
יש לאזן את כוחם השרירותי חסר הגבולות של הפוליטיקאים בתוך הפוליטיקה על ידי: (1) התפתחות מנהיגות מפלגתית ארגונית ראויה לשמה אוטונומית ומקצועית, הפועלת על פי אמות מידה ותבחינים מקובלים בעולם הריאלי שלנו; (2) חיזוק מעורבותם ומשקלם של אנשים וגורמים מקרב ה'מימד הלא פורמלי' במפלגות; (3) מעורבות רבה של אנשים מקרב 'מעגל החברים השני' במפלגה, המשתייכים ברובם לאליטות השונות, ואשר אינם מעוניינים ואינם יכולים לפעול ולתרום על פי הדפוס הנוכחי; (4) פעילות של 'גופים אזרחיים ועמותות תומכות מפלגה כלשהי'. רק כך נעשיר את חיינו הפוליטיים ונבטיח שהם יתנהלו באופן נורמטיבי ואיכותי. רק כך נאפשר את צמיחתה של מנהיגות ציבורית ופוליטית חדשה בקרבנו. רק כך נוכל להבטיח שהפוליטיקה תקיים את תפקידה האמיתי והנכון במדינה, ותפיק לנו תוצאות חיוביות אשר יקדמו את חיינו בארץ הזו.
מציאות הזויה זה היה הביטוי המקצועי הראשון שנפלט מפי שהתחלתי לפעול בקדימה לפני כארבע שנים. מציאות הזויה ועוד פעם מציאות הזויה, אלה הם פני הדברים בכל המערכת הפוליטית כיום בישראל. לנוכח 'שתיקת הכבשים' של הפוליטיקאים, כשלונם הגדול בקריאת המציאות, העדר בקיאותם ביסודות הניהול על כל מרכיביו ובריחתם מאחריות, אלך ואחריף את דבריי. המציאות הנגלית חמורה ביותר. החידלון הזה של הפוליטיקאים גובל בהפקרות ציבורית מן הדרגה העליונה, שבכל מקום אחר אנשים היו נשלחים על כך הביתה ויתכן שאף עומדים לדין.
אם מי מהפוליטיקאים של קדימה רואה עצמו ראוי לעמוד בראשות המפלגה אז בטרם ישגע אותה ויטלטלה לשוא, שיתחיל להזיע ולעבוד קשה: ישרך את רגליו בשבילי המפלגה כולה; בצניעות ובענווה יפגש עם אנשים וילמד מהם תורה מהי; יווכח לראשונה בחייו שחוכמת הרבים עולה לעין ארוך על כל תבונה של יחיד או קבוצה קטנה וסגורה כלשהי; ילמד את יסודות האחריות האישית והקולקטיבית; את יסודות המנהיגות והניהול; יחזור וישנן בליבו היטב היטב את עקרונות הדמוקרטיה וכיצד יש לעבוד עם אנשים; ילמד לקרוא את המציאות המקומית והגלובלית ולהבין שכל עשייה רצינית מתחילה באלף בית זה של קריאה נכונה של המציאות בה אנו חיים.
מנהיגות איננה נקבעת בפריימריס. מנהיג אמיתי איננו בהכרח ראשון החכמים במדינה, אלא מי שבראיונותיו המרכזיים, באישיותו ובדרכי התנהלותו מגלם הלכי רוח מרכזיים במדינה בתקופתו ונותן להם תשובות רלוונטיות. בהליכותיו הוא משמש דוגמה אישית ומהווה משל וסמל ומקור השראה. עיקר תפקידו הוא להתוות את כיווני הדרך הראשיים ואת ההקשרים הכלליים ולדאוג שהמערכות כולן תצעדנה קדימה ותשכלנה לעצב את דרכן תוך כדי צעידתן הן. לצערי בישראל התפתח דפוס מנהיגות שלילי העומד בסתירה יסודית לכל הנאמר לעיל. המנהיגים ד'היום בישראל תופסים עצמם כראשוני החכמים במדינה. אין הם זקוקים להאזין לאיש וללמוד מאיש. הם יודעי כל. הם אנטיפטים. הם מתנשאים. והענבה והצניעות מהם והלאה. הם אינם אוהבי אנשים ואין הם מרגישים בנוח במחיצתם. ובעיקר אינם משמשים דוגמה ואינם מהווים משל וסמל. וככה וככה וככה.
