על כניסה לשותפות ויציאה ממנה ...
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

על כניסה לשותפות ויציאה ממנה ... 

מאת    [ 06/10/2009 ]
מילים במאמר: 1100   [ נצפה 2859 פעמים ]

 
 
על שותפות ופירוקה ...



בהלכות המסחר הנהוגות כיום, יישויות משפטיות, לובשות צורות רבות, כאשר אחת הנפוצות שבהן, הינה "שותפות". על אף שכיחותה, הציבור בכלל וכך גם הדין נוהגים לעסוק בה פחות לעומת "אחותה", המפורסמת והמוסדרת יותר, "חברה בע"מ".

בחיבורנו זה, ננסה לשפוך מעט "אור" על צורת התאגדות זו, אשר רבים נוהגים להיכנס אליה, לעיתים אף בלי לשים לב, אך ממעטים להקדיש מחשבה לה ככלל, ולדרכי היציאה ממנה בפרט.
הדעה הנפוצה הינה כי שותפות מתקשרת עם מערכת יחסים עיסקית אד הוק למטרה מסויימת או עסקה מסויימת, וכן לשם כינון יחסים עיסקיים לעסק שלא מרכז פעילות כלכלית עניפה. בשולי הדברים, נציין כי השיקולים להתאגד כ"עוסק מורשה" או כ"חברה בע"מ" מושתתים על היבטיים משפטיים, חשבונאים ותדמיתיים, שפירוט עליהם הינה נושא לדיון נפרד שלא ניגע בו בחיבורנו זה (בנשוא זה, ניתן למצוא חיבורים אחרים של משרדנו).

כך או כך, המסגרת המשפטית של ה"שותפות" נסובה על הוראות פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה - 1975, ולפיה שותפות מוגדרת כ"חבר בני אדם שהתקשרו בקשרי שותפות". כאשר "קשרי שותפות" מוגדרים בפקודה הנ"ל, כ"אותם קשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים".
בנוסף, הפקודה מגבילה שותפות ללא יותר מ-20 חברים, פרט למקרים חריגים (שותפות של עורכי דין, למשל).
ככלל, שותפות שנוצרה לשם ניהול עסק, חייבת ברישום תוך חודש מהיום שכוננה. אולם, הניסיון מלמד, כי לא רבים מקפידים לרשום שותפות בצורה מסודרת אצל "רשם השותפויות", וזאת ככל הנראה בשל הרצון לחסוך בעלויות בשלב הראשוני של כינון היחסים והיקף העסק המדובר, אך ככל הנראה גם בשל העובדה כי בפקודה גופה, מצויין כי אי רישומה של שותפות לא מאיין את עצם קיומה, ואי הרישום למעשה טומן בחובו קנס בלבד, ובמחוזותינו קשה לאכוף חובה ברת קיימא, שאין בצידה אכיפה או לכל הפחות, "מקל" בעל משמעות.
בהקשר זה הפסיקה קובעת כי עצם השימוש במילה "שותפות" אינה מהווה ראיה סופית שאכן מבחינה חוקית נוצרה בין הצדדים, "שותפות" ומאידך גיסא, אי שימוש במילה "שותפות, לא מאיין את הפירוש שיכול להינתן להתקשרות בין הצדדים בדיעבד כ"שותפות". אבן הבוחן לבחינת הדברים, הינה תוכנה של השותפות כפי שנהוג ומקובל וכפי שצדדים שלישיים רואים אותם, ולא המונחים שבהם השתמשו הצדדים לשותפות.

עד כאן, התייחסות לעצם כינונה של השותפות. על פניו, קל מאוד להיכנס תחת הגדרת "שותפות", אך כיצד יוצאים מההגדרה הנ"ל לרבות מעצם השותפות ?
עפ"י הפקודה, שותפות תפורק במקרים הבאים:
1. אם נתכוננה לתקופה קצובה - תפורק בגמר התקופה.
2. אם נתכוננה לשם עסק אקראי יחידי או קיבולת יחידה- תפורק בהסתיים העסק או
הקיבולת.
3. אם נתכוננה לתקופה לא מסוימת - תפורק כשאחד השותפים מודיע לשאר השותפים על
כוונתו לפרק את השותפות. במקרה זה, פירוקה יהיה בתאריך שנקב השותף
בהודעתו, ואם לא נקב תאריך - בתאריך שבו נמסרה ההודעה.
תיאור קולע לסיטואציה זו, מצוי בפסיקה שם כבר נאמר כי "לעת חיי שותפות
ישלוט העיקרון הדמוקרטי של שלטון הרוב, בכל הנוגע לניהולם של נכסים
משותפים והשימוש בהם ... לא כך הדבר בפירוק שותפות. כאן לא תשרוד
דמוקרטיה, והמיעוט יכול וזכאי לכפות את דעתו על הרוב" (רע"א 1017/97
רידלביץ ואח' נ' מודעי ואח', פ"ד נב (4) 625).
4. מת אחד השותפים או הוכרז פושט רגל, תפורק השותפות לגבי כל השותפים.
5. הניח אחד השותפים שחלקו בשותפות ישועבד בשל חובו הפרטי.
6. קרה מקרה העושה את ניהול עסקיה או את פעולתם של השותפים בניהולה למעשה
אסור.
על כל המפורט לעיל ניתן להתנות בהסכם בין השותפים, למעט על האמור בסע' 6 לעיל.

בנוסף, שותפות יכול ותפורק עפ"י עתירת שותף לביהמ"ש, באחד המקרים הבאים:
1. הוכח להנחת דעתו של ביהמ"ש שאחד השותפים הוא אינו שפוי בדעתו כדרך קבע.
2. אחד השותפים, שאיננו המבקש, נעשה מטעם אחר נטול כושר דרך קבע למלא את
המוטל עליו עפ"י הסכם השותפות.
3. אחד השותפים, שאיננו המבקש, אשם בהתנהגות שלפי דעת ביהמ"ש, בהתחשב במהות
עסקי השותפות, עלולה להשפיע לרעה על ניהול עסקיה.
4. אחד השותפים, שאיננו המבקש, מפר במזיד או דרך קבע את הסכם השותפות, או
מתנהג בעניינים אחרים הנוגעים לשותפות בדרך שאין לשותפים אחרים אפשרות
מעשית סבירה להמשיך עמו בניהול עסקי השותפות.
5. אי אפשר עוד לנהל את עסקי השותפות אלא בהפסד.
6. כל אימת שנוצרו נסיבות העושות, לדעת בית המשפט, את פירוק השותפות למעשה של
צדק ויושר.

לפי סע' 47 לפקודה, במקרה שבו שותף זכאי לבקש פירוק שותפות או שהשותפות פשוט נסתיימה, ביהמ"ש רשאי, לפי בקשת שותף, לפרק את עסקיה של השותפות, להורות בדבר סילוק חובותיה ולחלק את העודף בין האנשים הנוגעים בדבר, לפי זכויותיהם. בנוסף, רשאי ביהמ"ש למנות כונס נכסים לנכסי השותפות ו/או מנהל לעסקיה, אם ראה שצודק ומתאים לעשות כן. כל זאת כמובן אם אין הסכם שאומר אחרת. הנטייה של ביהמ"ש היא למנות בתור כונס נכסים ומנהל עסקים את השותף, אשר ניהל את עסקי השותפות בפועל, וזאת בתנאי שלא היה דופי בהתנהגותו של השותף ולא הובא נימוק לשלילת האמון בו.


עפ"י הפקודה, כשמפרקים שותפות יהיה כל שותף זכאי כלפי כל שאר השותפים וכלפי מי שיש לו מכוחם תביעה בשל זכויותיהם כשותפים, שנכסי השותפות ישמשו לסילוק חיוביה של השותפות, ושהנכסים העודפים ישמשו לסילוק המגיע לשותפים לאחר שינוכה ממנו כל המגיע מהם לשותפות בשל היותם שותפים בה.

לפי הפסיקה, הרי ששותף בשותפות, בין אם הוא בעל יכול פירעון ובין אם לאוו, הוא אינו אלא נושה נדחה לגבי נכסי השותפות, ואין הוא יכול להיפרע מהם כדי חלקו, אלא לאחר שנפרעו החובות לנושיה החיצוניים של החברה. אגב, מכאן גם מסיק בימ"ש כי דין זהה חל גם לגבי נושיו האישיים של השותף, אשר אין להם זכויות בדין כלפי השותפות יותר משיש לשותף עצמו.

בהקשר זה, חשוב להדגיש, את השוני המהותי בין שותפות לחברה בע"מ. לגישת בתי המשפט, הליך פירוקה של שותפות הוא על פי מהותו הליך הנעשה בין שותפים, ומשכך לנושי השותפות אין מעמד להתערב בו - אם הסכימו השותפים על פירוק השותפות באופן מסוים - דין השותפות להתפרק באותו אופן גם אם לנושיה יש עניין כי תמשיך להתקיים, זאת להבדיל ממעמדם של הנושים בפירוק חברה. כמו כן, ובניגוד לבעלי מניות בחברה, שותפים בשותפות אחראים באופן אישי לכל חובות השותפות ובמידה שהחליטו השותפים לפרק את השותפות ביניהם, יחובו השותפים במאוחד ובנפרד באופן אישי בכל חובות השותפות.


הנה אם כן, פקודת השותפויות מונה בבירור את המקרים בהם ניתן לפרק שותפויות, אם באופן עצמאי, ואם ע"י ביהמ"ש. בכל מקרה, תינתן חשיבות עליונה להסכם שותפות, באם נעשה כזה, בין השותפים. מהטעם הזה, ישנה חשיבות עליונה להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום, אשר יערוך הסכם המסדיר ומגדיר את ההבנות שהושגו בין הצדדים, ויכלול הוראות מתאימות באשר לניהול השותפות במהלך חיי היום יום, וכן במקרים חריגים או שאינם במהלך השוטף של העסקים, וכמובן את ההסדרים והמנגנונים בעיתות משבר או פירוק השותפות.

עורך דין טל רכניץ הינו שותף במשרד עורכי דין המעניק, בין היתר, ליחידים וחברות ייעוץ משפטי מקיף ומיקצועי בתחום המשפט המסחרי, לרבות ליווי הדוק של עסקאות מסחריות על גוניהן השונים, יזמות עיסקית בשלבים שונים וכן ייצוג והופעה בבימ"ש.

רשימה זו המובאת לעיל הינה למידע כללי וראשוני בלבד ובשום מקרה אין לראות בה תחליף לייעוץ משפטי פרטני לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עורך דין טל רכניץ הינו שותף במשרד "רכניץ, קסלר ושות' עורכי דין" העוסק בתחום המשפט המסחרי, קבלנות ונדל"ן http://www.rk-law.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב