השקעה לא מוצלחת בשוק ההון - כשלון ללא הורים?
אדם השקיע את מיטב כספו בשוק ההון באמצעות מנהל תיקים ולאחר זמן הפסיד את השקעתו, האם יהא זכאי לפיצוי ממנהל התיקים בגין ההפסד שנגרם לו? נקודת מוצאם של מנהלי תיקים, יועצי השקעות ומצדדיהם היא, כי השקעת כספים בשוק ההון אין בה כדי להבטיח תשואה או אף שמירה על שווי ההשקעה הראשוני. "מנהל תיקים אינו סוכן ביטוח", "בלתי אפשרי לחזות את תנודתיות השוק" וכו' ישיבו אלה בשעות משבר, ולמען האמת, קיימת נטייה להסכים עם נקודה זו: כיצד ניתן לדרוש ממנהל תיקים שיחזה את הבלתי צפוי (משבר עולמי, מצב בטחוני, אסון התאומים ושאר מרעין בישין), האין זה בגדר חוכמה בדיעבד? כיצד ניתן להוכיח כי אילו פעל אותו מנהל תיקים אחרת, הפסדי תיק ההשקעות היו נמנעים? וחשובה לא פחות שאלת הסיבתיות, כיצד ניתן להוכיח כי פעולותיו הרשלניות של מנהל התיקים הן אלו אשר הובילו להפסד, קרי, הן הסיבה?
בע"א 3654/97 יחזקאל קרטין נ' עתרת ניירות ערך (2000) בע"מ ואח', נדונו בהרחבה השאלות המקשות דלעיל על ידי בית המשפט העליון. בית המשפט עמד בעניין קרטין על הקושי העקרוני שעומד בפניו של משקיע מופסד, הקושי להוכיח כי דווקא פעולותיו הרשלניות של מנהל התיקים הן הסיבה להפסדיו ולא תנודתיות השוק בכללותו או גורמים חיצוניים אלו או אחרים.ובלשונו של בית המשפט: "הפתרון לשאלת הקשר הסיבתי הוא קשה ומסובך שעה שירידת השער של ניירות הערך היא תוצאה של תנודות השוק...כיצד פותרים את השאלה של טיב הארועים ההיפותטיים שהיו מתרחשים לולא התנהגות של הנתבע". תשובתו של בית המשפט פשטנית - איני יכול לקבוע קביעה עובדתית על בסיס היפוטיזה, ולכן אייחס לשאלת הסיבתיות משקל מועט - קרי, מקום בו משקיע מפסיד מכספו, ומנהל התיקים פעל בצורה רשלנית, אין כמעט ונדרשים לשאלה האם פעולותיו הרשלניות של מנהל התיקים הן אכן הסיבה הישירה להפסד. לדעתו (המחייבת יש לציין) של בית המשפט העליון, ישנו במקרה זה (קרי, הפסד כסף בליווי התנהגות רשלנית של מנהל התיקים) מקום לפצות את המשקיע ולהחזיר את המצב לקדמותו, לאמור, החזרת תיק ההשקעות לשוויו ההתחלתי. יש לציין כי בית המשפט, בעניין קרטין, מרכך במעט את המכה שהוטחה במנהלי התיקים וחוסם בפני המשקיע המופסד את האפשרות להוסיף ולתבוע, הפעם את מניעת הרווח של תיקו - כלומר מה היה קורה אילו תיקו היה מנוהל בהצלחה על פני אותה תקופה - נחמה פורתא עבור מנהל התיקים.
ניתן לומר בתשובה לשאלת הפתיחה, כי מקום בו אדם הפסיד את כספו בהשקעות כושלות ועולה בידו להוכיח התנהגות רשלנית באשר היא של מנהל התיקים, גם אם התנהגות זו אינה הסיבה הברורה להפסדו, זכאי הוא להשבת הפסדיו דרך כיסו של מנהל התיקים הרשלן. לדידו של בית המשפט העליון יש הורים לכשלון התיק - מנהלי התיקים, ואותו משקיע זכאי לפיצוי מלא בגין ההפסד תוך השבת המצב לקדמותו, קרי, העמדת שווי תיק ההשקעות על ערכו ערב ההתקשרות עם מנהל התיקים.
אין באמור לעיל תחליף לייעוץ משפטי אלא מידע כללי בלבד.
http://www.dfm-law.co.il
