קידום יזמות פנים ארגונית - חלק ד': תקציר עבודת המחקר 

קידום יזמות פנים ארגונית - פרק ד': תמצית עבודת מחקר / מיכל שמר - דהן

תכלית עבודת המחקר שערכתי היא לחשוף האם ארגוני היי-טק מעודדים יוזמה פנים ארגונית מצד עובדיהם, האם עובדי היי-טק הם בעלי נטיות יזמיות, באילו תנאים יטו עובדי היי-טק לנקוט ביוזמה פנים ארגונית, ומהם הגורמים שיבלמו אותם מלעשות כן.
ממצאים אלה הובילו אותי לבניית תכנית אופרטיבית לעידוד יוזמה פנים ארגונית ואת עיקריה אציג במאמר זה.
ממצאי המחקר עשויים לסייע להנהלות של ארגונים להכיר את פוטנציאל היוזמה הגלום במשאב האנושי המצוי בחברתם, והקשר שלו לשיפור התוצאות העסקיות של הארגון.

מטרת המחקר

מטרת המחקר הייתה לבנות, על בסיס תוצאות המחקר, כלי אלטרנטיבי ישים לעידוד יוזמה פנים ארגונית; כלי שיהיה מוסכם על העובדים ועל ההנהלה וכזה שירתום אותם לשאוף להתייעלות ושיפור רווחיות הארגון.

שיטות ואוכלוסיית המחקר

המחקר התבצע בשיטה הכמותית, כאשר מרבית הממצאים לוקטו מתוך שאלון.
אוכלוסיית המחקר כללה עובדי חברות היי טק - גדולות, בינוניות וקטנות. השאלונים הקצרים נשלחו באופן אקראי לעובדים בעלי השכלה של הנדסאי ומעלה ושהוותק שלהם בחברה בה הם עובדים הוא מינימום שנתיים וחצי. כמו כן, נבדקו נציגים מכל התפקידים, תוך הקפדה על מינימום 10% עובדים שהשיבו על השאלון מתוך כל קבוצת תפקיד.
מעניין, שבכל החברות ההיענות לשאלונים הייתה גבוהה מאוד: בין 90%-100%.

הנחת המחקר

הנחת היסוד שעמדה בבסיס מחקר זה היא שקידום יזמות פנים ארגונית, מצד הנהלת הארגון, עשויה לשפר את התוצאות העסקיות של החברה באופן ישיר, ולהגביר את תחושת שביעות הרצון של העובדים באופן עקיף.

השערות המחקר

- עובדי היי-טק הם בעלי נטיות יזמיות.
- סביבת העבודה בארגוני סטארט-אפ מעודדת יזמות פנים ארגונית, בעוד שסביבת העבודה בארגוני היי-טק גדולים אינה מעודדת יזמות פנים ארגונית.
- ככל שעולים בהיררכיה הארגונית הנטייה ליזום עולה.
- ימצאו הבדלים בין הארגונים השונים בסוג המניעים שמעודדים לנקוט ביוזמה פנים ארגונית, ובסוג המניעים הבולמים יוזמה פנים ארגונית.

שאלות המחקר

- האם ארגוני היי טק מעודדים יזמות פנים ארגונית?
- האם עובדי היי טק בעלי נטיות יזמיות?
- אילו גורמים בולמים עובדים לנקוט ביזמות?
- אילו גורמים יעודדו עובדים לנקוט ביזמות?
- האם קיימים הבדלים בין חברות היי טק גדולות ל"סטארט אפ" ואם כן- מהם?

המצב הקיים

הכלים הנפוצים כיום לקידום יזמות פנים ארגונית:
"תיבות דואר" המרכזות פניות עובדים להצעות וליוזמות. בד"כ הגורם המטפל בפניות אלה הוא נציג מחלקת משאבי אנוש/ פיתוח ארגוני, המפנה את הפנייה לגורם המתאים במערכת. על פי רוב, התיבה ריקה.
מפגשים של הנהלת חברה עם מנהלים, שמטרתה לקיים קשר בלתי אמצעי ופתוח ולדון ברעיונות חדשים.
בחברות גדולות מאוד בארץ קיימת לרוב מחלקה העוסקת בקידום יוזמות עסקיות וחדשנות.
לרוב, התגמול ליוזמות ארגוניות והקריטריונים אינם ברורים - לא להנהלת החברה ולא לעובדים.

לסיכום, על פי רוב, לא קיים ערוץ מסודר שמרכז ומעודד יזמות פנים ארגונית והצעות לשיפור וייעול תהליכים.
לרוב, כאשר מחלקת הפיתוח הארגוני/ משאבי אנוש בחברה מטפלת בפניות מסוג זה היא איננה מתייחסת לתהליך בהקשר ספציפי של פיתוח יזמות אלא כחלק מתהליכים רבים אחרים שעליהם היא אחראית.
בד"כ לא קיים אדם ספציפי שאליו ניתן לפנות בנושא זה. וכאשר מנכ"ל החברה או מנהל בכיר אחר הוא הכתובת לפניות העובדים- זה מרתיע עובדים מלפנות אליו- מחשש מתגובת המנהלים הישירים, מחשש לכישלון הרעיון ועוד.

תמצית תוצאות המחקר

נושא היוזמה בקרב בעלי התפקיד השונים:

נושא היוזמה שהוצע ע"י רוב המשתתפים בסקר מקרב חברות גדולות, בינוניות וותיקות הוא שיפור תהליך בפרוייקט. נושא היוזמה הפופולארי בקרב עובדי חברות סטרט-אפ הוא התייעלות ארגונית.

למי הוגשה ההצעה בקרב בעלי התפקיד השונים:

רוב העובדים הגישו את ההצעה למנהלם הישיר. קיימת העדפה ברורה להגיש את ההצעות למנהל מקצועי ולא לפונקציה במשאבי אנוש.

גורמים המעודדים יזמות:

הגורם המניע ביותר ליזמות בקרב כל בעלי התפקידים בכל סוגי החברות היה באופן מעט מפתיע אכפתיות לארגון. הגורם השני הדומיננטי בקרב כל בעלי התפקידים הבכירים הוא רצון להשפיע על מה שקורה בארגון.
פידבק/ ציון לשבח ותחרותיות נתגלו כגורמים מניעים ברמה נמוכה. פידבק נמצא חשוב בעיקר בקרב בעלי הדרגות הבכירות, שלא קיבלו בד"כ כל פידבק כשהגישו הצעות ייעול.
תגמול כספי לא בלט כגורם שמניע ליזום.

תגובת ההנהלות ליוזמה:

ברוב (70%) המקרים ההצעה יושמה או יושמה באופן חלקי, למיטב ידיעתם של מגישיה.
בודדים מהמשיבים קיבלו תגמול כספי עבור הגשת ההצעה.
עובדים בדרגות נמוכות קיבלו פידבק על הגשת ההצעה, ואילו כל העובדים הבכירים לא קיבלו פידבק על כך.

גורמים בולמי יזמות:

בחברות גדולות ובינוניות "חוסר זמן" הוא הגורם הבולט ביותר, שצוין כבולם הגשת הצעות ייעול ויוזמות שונות. רבים ציינו שלא מוקצה זמן לנושאים הללו והתחושה היא שכל עיסוק מעבר לנדרש ברמת התפקיד ובפרויקט הוא לא "must" ואולי אפילו מפריע להתנהלות הפרויקט. יש שאף ציינו כי לעתים זה אף פוגע בעובדים ושמנהלים אינם רואים זאת בעין יפה. בקרב עובדים זוטרים בולטת התחושה כי לא יוכלו במילא להשפיע על תהליכים בחברה. חוסר תגמול חומרי לא נמצא כגורם בולם ליזמות פנים ארגונית.
בקרב חברות סטרט-אפ "חוסר עידוד מצד המנהלים" נמצא כגורם הבולם ביותר ליזמות.
גורמים בולמים אחרים נמצאו כבעלי משקל קטן יותר ושווה: חוסר זמן, אי תגמול חומרי והמחשבה ש"במילא לא אוכל להשפיע".

האם סביבת העבודה מעודדת יזמות פנים ארגונית?

בקרב עובדי חברות היי-טק גדולות ובינוניות, רוב המשיבים (כ 70%), בהתפלגות דומה בכל התפקידים, סבורים כי סביבת העבודה איננה מעודדת יזמות או מעודדת יזמות פנים ארגונית במידה מועטה.
בקרב עובדי חברות סטרט-אפ, רוב המשיבים סבורים כי סביבת העבודה מעודדת יזמות פנים ארגונית במידה רבה עד רבה מאוד.

סיכום

השערות המחקר שאוששו על סמך ממצאי המחקר האמפיריים:

- עובדי היי-טק הם בעלי נטיות יזמיות.
- ככל שעולים בסולם בהררכיה הארגונית עולה הנטייה ליוזמה פנים ארגונית.
- הגורמים הבולמים נקיטת יוזמה פנים ארגונית שונים בין ארגונים גדולים, בינוניים וקטנים.
- סביבת העבודה בארגונים גדולים וותיקים נמצאה כלא מעודדת יוזמה פנים ארגונית, זאת בניגוד לממצאים בארגוני סטארט-אפ, שבהם סביבת העבודה נמצאה כמעודדת יוזמה פנים ארגונית.

השערות המחקר שהופרחו על סמך ממצאי המחקר האמפיריים:

לא נמצאו הבדלים בין עובדי ארגון גדולים, בינוניים וקטנים בסוג המניעים שמעודדים נקיטת יוזמה פנים ארגונית.

בחלק הבא (חלק ה') והאחרון בנושא אציע תוכנית לקידום יזמות ארגונית.

-------------------------------------------------------------------------
מיכל שמר-דהן בעלת ניסיון רב בניהול משאבי אנוש, יועצת ארגונית ואישית ומרצה בתחומי ניהול ומשאבי אנוש.

M.A.במנהל ומדיניות ציבורית, אוניברסיטת ת"א
B.S.W בעבודה סוציאלית, אוניברסיטת ת"א
לימודי LL.B במשפטים, מכללת שערי משפט
בוגרת ניהול משאבי אנוש, היחידה ללימודי חוץ, אוניברסיטת בר-אילן

לקשר עמה יש לכתוב לדוא"ל mshemerd@gmail.com

הדברים הכתובים במאמריה מבוססים על הניסיון והידע המקצועי הרב שצברה כמנהלת, במסגרת תהליכי ייעוץ ארגוני ופיתוח מנהלים בחברות ובארגונים בתחומי ההיי טק והתעשייה, ובעבור אנשים פרטיים. הדברים מיועדים להעשרת הידע בלבד, אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי אישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם ואין להסתמך עליהם ככאלה.