כשצפיתי בסרט יומן נעורים הייתי מרותק, איזה משחק מוצלח הפגין לאונרדו- דה קאפריו.
מותר לציין שהוא מעניין בכל סרט בו הוא משחק.ואני לא צוחק, נכון הסרט מתאר עלילה שבדיעבד חושפת את הצופה לעולם של פיתויים.
אבל המסר העיקרי שלו מראה את העולם האפל המסוכן בעת השימוש בסמים.
לדעתי בדור שלנו החינוך הולך ונהפך להיות מתירני כואב לציין שאחוז הפשיעה הולך ומתרחב
רשום בעיתונים שילדים בני 14 מסוממים.
אני מאמין שהצגה או סרט יכולים מאד לעזור להרתיע את הצעירים לסלוד מההשלכות עקב הדרדרות של הלחץ החברתי.
בסרט לאונרדו וחבריו מתגלגלים לאט לאט אל תוך ההתמכרות ושוקעים לתוך הסמים.
לאונרדו מוכר את אמא שלו רק בשביל מנה, על פניו הצופה יכול "לרחם" על אמו אבל בבכי שלו אפשר להבחין שהוא, מתבייש בעצמו ומרגיש מרוסק, הוא עובר יסורים. אחי, אני רוצה לעצור פה כדי להשאיר מקום לסקרנות למי שעוד לא ראה הסרט גדוש בסוג של subtext אשר מחזק אותנו העיקר לא להגיע למצבים הכי מביכים בעת השימוש.
מותר לציין שהוא מעניין בכל סרט בו הוא משחק.ואני לא צוחק, נכון הסרט מתאר עלילה שבדיעבד חושפת את הצופה לעולם של פיתויים.
אבל המסר העיקרי שלו מראה את העולם האפל המסוכן בעת השימוש בסמים.
לדעתי בדור שלנו החינוך הולך ונהפך להיות מתירני כואב לציין שאחוז הפשיעה הולך ומתרחב
רשום בעיתונים שילדים בני 14 מסוממים.
אני מאמין שהצגה או סרט יכולים מאד לעזור להרתיע את הצעירים לסלוד מההשלכות עקב הדרדרות של הלחץ החברתי.
בסרט לאונרדו וחבריו מתגלגלים לאט לאט אל תוך ההתמכרות ושוקעים לתוך הסמים.
לאונרדו מוכר את אמא שלו רק בשביל מנה, על פניו הצופה יכול "לרחם" על אמו אבל בבכי שלו אפשר להבחין שהוא, מתבייש בעצמו ומרגיש מרוסק, הוא עובר יסורים. אחי, אני רוצה לעצור פה כדי להשאיר מקום לסקרנות למי שעוד לא ראה הסרט גדוש בסוג של subtext אשר מחזק אותנו העיקר לא להגיע למצבים הכי מביכים בעת השימוש.
מאיר אביצור כותב מומחה
