תאום צפיות מצד הנאשם והבנת תפקידו של קצין מבחן למבוגרים כמפתח להצלחת המפגש בינהם 

שרות מבחן הינו שרות סוציאלי, כפוף למשרד הרווחה, מועסקים בו עובדים סוציאלים, קציני מבחן אשר פועלים בסביבה משפטית. בתי משפט נעזרים בקציני מבחן לצורך קבלת חוות דעת אישיות אודות נאשמים בהליכים שיפוטיים שונים. מרבית האנשים שנשלחים לשירות מבחן למבוגרים לצורך גיבוש תסקיר קצין מבחן, מופנים בשלב הטיעונים לעונש.

קצין מבחן למבוגרים "נכנס לתמונה" בשלב שיפוטי שהוא במרחב הזמן שבין הכרעת דין לגזר דין. שלב הכרעת הדין של המשפט עוסק בשאלת הרשעתו או זיכויו של הנאשם מהעברה ואילו שלב גזר הדין עוסק בשאלת העונש שבית המשפט מוצא לנכון להטיל על נאשם לאחר שהורשע בעברה. ההרשעה מתקיימת בין אם האדם הודה בביצוע העברה או לאחר שבית המשפט מצאו אשם והרשיעו לאחר תהליך של ניהול הוכחות. ישנם מצבים בהם בית המשפט יכול להימנע מלהרשיע את הנאשם ולסיים את ההליכים המשפטיים באי הרשעתו, זאת על אף העובדה כי העבירה בוצעה על ידו. מדובר במצב משפטי מיוחד ונדיר שמתקיים בתנאים מיוחדים ובנסיבות חריגות (שיובהרו במאמר אחר).

מתוך האמור לעיל, מרבית הנאשמים המופנים אם כך לשרות מבחן למבוגרים מגיעים לאחר שהורשעו בעברה או לאחר שבית המשפט מצאם אשמים. מניסיוני כקצינת מבחן למבוגרים לשעבר, חשוב מאד שהנאשם יבין את משמעות הפנייתו לשרות המבחן בעיתוי זה, את תפקידו של קצין המבחן מגבש התסקיר והשלכות שיש לתהליך זה על תוצאות ההליך המשפטי הננקט נגדו.

לעיתים קרובות חוסר ידע והעדר הבנה מצד הנאשם לגבי תפקידו של קצין המבחן בשלב זה של ההליך הפלילי עלולים להוביל לבלבול, תסכול, קושי בשיתוף פעולה ובמקרים רבים אף לגיבוש תסקיר שלילי. חשוב לזכור כי בבסיס הליך האבחון שעורך קצין המבחן עומדת העובדה כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו וכי חלק משמעותי בחוות הדעת יעסוק בחקירה פסיכולוגית של הגורמים הגלויים והסמויים שהובילו להסתבכות בפלילים. כלומר, קצין המבחן דן עם הנאשם בשאלת האחריות שמבטא לביצוע העבירה. חשוב לזכור שאין זה מתפקידו של קצין המבחן לעסוק בשאלת חפותו או אי חפותו של הנאשם. מטרת הליך גיבוש התסקיר הינה להביא בפני בית המשפט תמונה רחבה ככל הניתן אודות האדם מבצע העבירה, הכוללת מידע אודות אופן גדילתו והתפתחותו, מידע על מעגלי חייו השונים (משפחתי, זוגית, חברתי ותרבותי).

בנוסף לאמור, חלק מרכזי של הליך האבחון עוסק בחקירה פסיכולוגית מעמיקה שמטרתה היא לסייע לנאשם להגיע להבנה בנוגע לקשיים שבגינם ביצע את העבירה ואיתור דרכי טיפול מותאמים לצרכיו. כך לדוגמא במקרה בו אדם הורשע בביצוע עבירת אלימות כלפי בת זוגו יתמקד הליך האבחון בקשיים המאפיינים את הקשר הזוגי ובקשייו של הנאשם בשליטה על כעסים. בהתאם לתובנות שעולות תיבדק התאמתו של נאשם זה להליך טיפול מתאים בין אם בתוך שירות מבחן או בין אם במסגרת טיפול פרטית. במידה והדבר מתאפשר, יכול קצין המבחן להמליץ לבית המשפט להעדיף אלטרנטיבה שיקומית בדרך של פיקוח קצין מבחן כחלק משיקולי הענישה של גזר הדין.

לאור כל האמור לעיל עולה בברור איפה, כי ככל שנאשם יבין טוב יותר את תפקידו של קצין המבחן בהליך הפלילי והמשקל שיש לתסקיר שמגובש אודותיו על תוצאותיו כך יוכל להגביר את סיכוייו ליצירת תקשורת חיובית עם שרות המבחן ולקבל המלצה לענישה שיקומית. יצוין כי חלק עורכי הדין מספקים ללקוחות שלהם בתהליך הייצוג הדרכה לקראת מפגש חשוב זה. יחד עם זאת, למרבית הסנגורים קושי לסייע לנאשם בהבנת התהליך הצפוי לו עם קצין המבחן שכן בבסיסו תהליך זה קשור למושגים מהתחום הפסיכולוגי, הסוציאלי והפסיכיאטרי. לפיכך, במטרה לספק ללקוח הכנה מתאימה, קיימת נטייה הולכת וגוברת של סנגורים להפנות את לקוחותיהם לשרות ייחודי שניתן על ידי אנשי מקצוע מומחים מתחום העבודה הסוציאלית (קציני מבחן לשעבר), זאת, במטרה לסייע להם להבין טוב יותר את התהליך הצפוי להם מול שירות מבחן למבוגרים ובכך להגביר את סיכוייהם לתקשורת חיובית עם קצין המבחן.