פטור מתשלום מס על דירת מגורים - מעמדם של ידועים בציבור לגבי מס שבח 

בישראל, אחת מדרכי ההשקעה הפופולאריות ביותר הינה השקעה ברכישת דירת מגורים. בין אם מדובר בהשקעה הונית או השקעה באייכות החיים של בעלי הדירה, מדובר בציבור נרחב אשר בבעלותו דירות מגורים. מדינת ישראל נהגה במשך עשרות שנים לעודד את תופעת רכישת הדירות, בייחוד על ידי זוגות צעירים ושכבת מעמד הביניים . בין מגוון הכלים לעידוד הציבור לרכוש דירות מגורים, בחרה המדינה במתן פטורים והקלות על הרוכשי דירות מגורים ביניהם, בין היתר, הפטור ממס שבח בגין דירת מגורים יחידה.

בניסיון לתעדף אוכלוסיה של זוגות צעירים ברכישת דירת המגורים, חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) התשכ"ג 1963. מגדיר במדויק מי הוא אותו נישום הזכאי לפטור ממס. החוק מתייחס לשאלת מיסוי ההעברות בתוך התא המשפחתי בסעיף 62 (ב). בעבר, עובר לתיקון מספר 26 בחוק מיסוי מקרקעין שהוכנם בשנת 1994, רק בני זוג נשואים נכללו בדרישת הזכאות לפטור בגין דירת מגורים יחידה. לאחר תיקון   מספר 26 שונה ניסוחו של סעיף 62 (ב) כך שמעמדם של ידועים בציבור קיבל תוקף חלקי. לאחר התיקון ניתן פטור ממס שבח לידועים בציבור בתנאי שמדובר בדירת מגורים שמעביר אחד מבני הזוג למשנהו ללא תמורה ובתנאי שבני הזוג גרו בדירה לפחות שנה לפני ההעברה כאמור.

מה לגבי מס רכישה?

בנוסף להוראות סעיף 62 (ב) העוסקות במס שבח על העברה בין בני זוג, קיימת גם תקנה 20 (א) לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (פטור ממס רכישה), התשל"ה, 1974. תקנה 20 (א) קובעת פטור חלקי ממס רכישה לידוע בציבור המעביר ללא תמורה את מחציתה של דירת המגורים הרשומה על שמו לבת זוגתו. פטור זה מותנה בכך שבני הזוג התגוררו באותה דירה לפחות שנה לפני ההעברה. במקרה זה ההעברה תמוסה במס רכישה בשיעור של שליש ממס הרכישה שנזקף לחובת בן הזוג בגין ההעברה.

בשנת 2003 ניתן מפי בית המשפט ע"א 2622/01 מנהל מש"ח נ' עליזה לבנון, נז (5) 309 . במקרה זה הגברת לבנון קיבלה במתנה חנות וביקשה לגביה פטור. במקום להסתפק בנימוק כי מדובר בנכס שאינו דירת מגורים, הרשות טענה מצידה כי מדובר בידועים בציבור ולא בזוג ועל כן הגברת לבנון אינה עומדת בדרישות לפטור. בפסק הדין הנשיא ברק מכריע בעד הטענה של עליזה לבנון בכך שהוראה 62 (ב) אינה הסדר שלילי ועל כן מדובר התחולה הכוללת את הידועים בציבור. הלכת לבנון למעשה קבעה כי יש לפרש כל הגדרה של בני זוג, כפי שמוגדרת בחוק מיסוי מקרקעין באופן הכולל בתוך ההגדרה של בני זוג גם זוגות הידועים בציבור.

מקרה מעניין נוסף שהונח לפתחו של בית המשפט היה המקרה של ו"ע 1135/02 אייזיק רחל נ' מס שבח . גב' אייזיק הייתה ידועה בציבור שהתגוררה עם זוגתה בדירת מגורים אחת. אייזיק רצתה להעביר לבת זוגתה מחצית מהדירה ולצורך כך בחרה במסלול של פטור מלא ממס בהעברה בין בני זוג על פי הוראות תקנה 21 לתקנות מיסוי מקרקעין. הוראות תקנה 21 קובעות כי יינתן פטור מלא במס רכישה להעברה בין קרובים. הרשות דחתה את הבקשה לפטור והתיק התגלגל לפתחה של ועדת הערר. וועדת הערר נימקה בהחלטתה כי נושא הידועים בציבור הוסדר בתקנה 20 ועל כן אין להחיל גם במקרה זה פרשנות דומה לזו שנקבעה בפס"ד עליזה לבנון (פרשנות לפיה גם בתקנה 21 מדובר בהסדר שלילי). במילים אחרות ועדת הערר אישרה את עמדת הרשות וקבעה כי מכיוון שקיימת כבר הסדרה של תשלום מס מופחת, אין ידועים בציבור זכאים לפטור מלא בהעברה בין בני זוג.

לפי הקביעה בפסק הדין אייזיק רחל ניתן לומר כי מגמת הפסיקה לאור תיקון 26 והלכת לבנון הינה מגמה של שאיפה לשיויון בין מעמדם של זוגות נשואים לבין מעמדם של ידועים בציבור. אולם עלי לסייג ולציין כי נכון למועד כתיבת מאמר זה טרם קיבל בית המשפט את מעמדם של ידועים בציבור כמעמד שווה לזוגות נשואים, בכך שגם כיום בית המשפט אינו מכיר בידועים בציבור כזכאים לאותם סעיפי פטור ממס כשם שזוגות נשואים זכאים לאותם סעיפי פטור.

אין האמור לעיל מהווה תחליף לייעוץ משפטי אלא מידע כללי בלבד.