לא אחת שומעים אנשים מצקצקים בלשונם כאשר הם שומעים את צמד המילים "בגדי מעצבים" מיד הם גם יישמחו להבהיר צקצוק זה ע"י אמירה בנוסח "פרייר מי שמשלם סכומים כאלה" או "ראיתי בדיוק כזה באלנבי אתמול בשליש מחיר".
אז על מה בעצם משלמים אותם "פריירים" כאשר הם רוכשים בגדי מעצבים במיטב כספם? לא רק על הבגד עצמו המקופל או התלוי שמשך את תשומת ליבנו, כי הבגד הספציפי הזה לצורך העניין, לא מסתכם במה שאנו רואים לנגד עיננו.
הרעיון לעיצוב בגד קורם עור וגידים בתהליך איטי שבסיסו חיפוש קונספט מקורי המלווה באמירה שבתקווה מחדשת, חלק זה הוא חשוב במיוחד והוא בעצם זה המבדיל בין בגד שהוא יצירה לבין בגד שתפקידו היחיד הוא למלא פונקציה(לחמם למשל).
לאחר התהליך (הארוך) של "חלימת הבגד", מגיע החלק השני של התדמיתנות, בו איש מקצוע מייעץ למעצב מהי הדרך הטובה ביותר לתרגם את חלומו ליצירה ניתנת לתפירה וללבישה.
לבסוף מגיע השלב של יצירת הבגד.
רבים היום מעדיפים לשלוח את בגדיהם למדינות עולם שלישי ולייצר את בגדיהם בעלות מינימלית וכאמור בהתאם גם התוצאות.
דבר המאפיין מעצבים קטנים בעיקר בארצנו הקטנה, הוא הקפדה על תפירה איכותית ובארץ. מה שמייקר בצורה משמעותית את העלות, הן למעצב והן ללקוח.
זה מזכיר לי סיפור ששמעתי מאבי כשהייתי קטנה שהלך בערך כך:אדם הלך לצייר מפורסם וביקש ממנו ציור של תוכי, הם לחצו ידיים והצייר ביקש ממנו לחזור כעבור חודשיים.
חודשיים עברו ואותו אדם חזר לצייר ושאל אותו מה בנוגע לציור.
הצייר ביקש ממנו להמתין כמה דק, לקח בד ולנגד עיניו המשתאות של הלקוח, צייר תוך שניות תוכי מושלם והגישו כלאחר כבוד לאיש המופתע.
"אני לא מבין" אמר האיש, "שילמתי לך הון עתק עבור שרבוט של כמה רגעים?" "לא" ענה הצייר, "שילמת עבור כל זה" והחווה בעיניו לחדר אחורי.
ניגש האיש לחדר האחורי וראה שם אלפי רישומים של תוכים. "אני לא מבין" חזר. ענה הצייר "אחרי שחקרתי את התוכי מכל צדדיו אני יכול לצייר לך תוכי מושלם תוך כמה שניות".
אז מה הנקודה שלי?
בגדי מעצבים, הם לא רק המוצר הסופי, הם הרבה מעבר. הם עבודה הם השראה והם דרך לבטא את עצמנו וכנראה צדק מי שאמר שאין מחיר לאמנות...
אז על מה בעצם משלמים אותם "פריירים" כאשר הם רוכשים בגדי מעצבים במיטב כספם? לא רק על הבגד עצמו המקופל או התלוי שמשך את תשומת ליבנו, כי הבגד הספציפי הזה לצורך העניין, לא מסתכם במה שאנו רואים לנגד עיננו.
הרעיון לעיצוב בגד קורם עור וגידים בתהליך איטי שבסיסו חיפוש קונספט מקורי המלווה באמירה שבתקווה מחדשת, חלק זה הוא חשוב במיוחד והוא בעצם זה המבדיל בין בגד שהוא יצירה לבין בגד שתפקידו היחיד הוא למלא פונקציה(לחמם למשל).
לאחר התהליך (הארוך) של "חלימת הבגד", מגיע החלק השני של התדמיתנות, בו איש מקצוע מייעץ למעצב מהי הדרך הטובה ביותר לתרגם את חלומו ליצירה ניתנת לתפירה וללבישה.
לבסוף מגיע השלב של יצירת הבגד.
רבים היום מעדיפים לשלוח את בגדיהם למדינות עולם שלישי ולייצר את בגדיהם בעלות מינימלית וכאמור בהתאם גם התוצאות.
דבר המאפיין מעצבים קטנים בעיקר בארצנו הקטנה, הוא הקפדה על תפירה איכותית ובארץ. מה שמייקר בצורה משמעותית את העלות, הן למעצב והן ללקוח.
זה מזכיר לי סיפור ששמעתי מאבי כשהייתי קטנה שהלך בערך כך:אדם הלך לצייר מפורסם וביקש ממנו ציור של תוכי, הם לחצו ידיים והצייר ביקש ממנו לחזור כעבור חודשיים.
חודשיים עברו ואותו אדם חזר לצייר ושאל אותו מה בנוגע לציור.
הצייר ביקש ממנו להמתין כמה דק, לקח בד ולנגד עיניו המשתאות של הלקוח, צייר תוך שניות תוכי מושלם והגישו כלאחר כבוד לאיש המופתע.
"אני לא מבין" אמר האיש, "שילמתי לך הון עתק עבור שרבוט של כמה רגעים?" "לא" ענה הצייר, "שילמת עבור כל זה" והחווה בעיניו לחדר אחורי.
ניגש האיש לחדר האחורי וראה שם אלפי רישומים של תוכים. "אני לא מבין" חזר. ענה הצייר "אחרי שחקרתי את התוכי מכל צדדיו אני יכול לצייר לך תוכי מושלם תוך כמה שניות".
אז מה הנקודה שלי?
בגדי מעצבים, הם לא רק המוצר הסופי, הם הרבה מעבר. הם עבודה הם השראה והם דרך לבטא את עצמנו וכנראה צדק מי שאמר שאין מחיר לאמנות...
ג'סיקה מלו - מעצבת
http://shop.fraublau.com/
http://shop.fraublau.com/