מה גרם לסחרחורת אצלך: המחלה או הטיפול? 

מאת: אירית בן צבי

כיום ידוע על יותר מ-300 תרופות שנטילתן עלולה לגרום לסחרחורת או להחמרה בסימפטומים קיימים אצל הסובלים מסחרחורת. לא ניתן לדעת מראש מי מבין החולים יפתח סחרחורת, אך כאשר התרופה מיועדת לטפל במחלה מסכנת חיים הרופא יתמקד בשאלה: כיצד להציל את החולה. במרבית המקרים בהם מתפתחת סחרחורת, בזמן טיפול, יידרש בירור מקיף על מנת לאתר את הגורם או הגורמים. 

ד"ר שמש זכריה (M.D.) מבי"ח הדסה עין כרם מציע לנו ללמוד על הסחרחורת מתוך דוגמאות אופייניות של התפתחות סחרחורת בחולים הסובלים ממחלות לב וכלי דם.

הכותרת, בדבר הסיבה לסחרחורת, מזכירה במעט את השאלה: מה קדם למה-הביצה או התרנגולת?
עם זאת, כאשר מדובר בסחרחורת קשה, השאלה כלל אינה מצחיקה את החולה ועשויה להדאיג מאוד את הרופא. 

ניתן לסווג את המחלות לשניים בהתאם למהירות התפתחותן: מחלות שמתפתחות לאט ומחלות עם מהלך מהיר וסוער. כאשר החולה איננו סובל, הן לחולה והן לרופא יש זמן לווסת את הטיפול וישנה אפשרות לבצע בירור מקיף שיענה על השאלה: מה גרם לסחרחורת.

בהמשך המאמר נתמקד בדוגמאות מתוך תחום הטיפול במחלות לב וכלי הדם.

דוגמה טובה לאפשרות לפעול לאט ובשיקול דעת היא תחום איזון השומנים בדם. בלשון רפואית: טיפול בהיפרליפידמיה (בלעז: Hyperlipidemia). 

לרוב החולים שאצלם אובחנה רמת שומנים גבוהה בדם מוצע ניסיון טיפולי באמצעות דיאטה והגברת הפעילות הגופנית. במידה והנסיון הטיפולי אינו פועל או כאשר ישנה תוצאה שאינה משביעת רצון, ניתן להוסיף תרופות, לרוב "סטטינים" (קבוצת תרופות מורידות כולסטרול).

במינונים נמוכים לרוב החולים אין תופעות לוואי והן נסבלות היטב. במינונים גבוהים יכולות להיות תופעות לוואי, ביניהן טינטון (תחושת רעש באוזניים או רעש בראש) וסחרחורות. מכיוון שמדובר בטיפול לטווח ארוך, הן לחולה והן לרופא יש די זמן לזהות את הגורם ולברר האם הסטטינים גרמו לסחרחורות או שמדובר בגורם אחר. תהליך האבחון והטיפול יעשה במרפאה ובמהלכו סביר שיתבצע בירור מלא של הגורמים לסחרחורת.

דוגמה נוספת היא כאשר ישנן הפרעות קצב בלב במקביל להופעת סחרחורת. במצב כזה יתלבט הרופא בין אבחנה של הפרעה בתפקוד הלב כגורם לסחרחורת, לבין תפקוד לב תקין בשילוב עם סחרחורת כתופעת לוואי של תרופה למניעת הפרעות קצב. כגון: לידוקאין (Lidocaine), טוקאניד (Tocainid), מקסילטין (Mexiletine), מוריציזין (Moricizine) או דופטיליד (Dofetilide).

שילוב אפשרי אחר הוא קיום סחרחורת בזמן תפקוד לא תקין של הלב יחד עם תופעת לוואי של תרופות לטיפול בהפרעות קצב של הלב. 

מצב מסובך עוד יותר מתקיים במידה ואין סחרחורת, אך ישנן בחילות או הקאות בזמן טיפול באחת מהתרופות: קינידין (Quinidine), הגורמת לבחילות בלבד ויכולה לגרום לטיניטוס (טנטון), פרוקאינאמיד (Procainamide), פרופאפנון (Propafenone), אמיודרון (Amiodarone), עלול לגרום לבחילות בלבד, ואיבוטיליד (Ibutilide), גורם לבחילות.

עקב המצב הסוער שבו עלול להגיע החולה אל חדר המיון, קיימת אפשרות שהצוות הרפואי והחולה יעבירו ביניהם מידע "טלגרפי" וירשם בגיליון החולה: סחרחורת, בחילה והקאה. במקום: ?בחילה והקאה? ללא סחרחורת.

מובן מאליו שבחולה עם הפרעות קצב בלב, הצוות המטפל יאיץ את הבירור וייתן עדיפות עליונה לטיפול בלב. במקרה כזה, החולה הסובל מסחרחורת עובר תהליך אבחוני חשוב כדי לשלול אפשרות של הפרעה בתפקוד הלב, בין אם הדבר יביא לטיפול בסחרחורת ובין אם לא. למותר לציין שישנם חולים שנשארים מאוכזבים לאחר שמתברר להם שהבירור לא הביא לטיפול שיפחית את הסבל שלהם באופן מיידי.

גם אם התופעות הקשורות ללב אינן בולטות, חשוב להתחיל את הבירור אצל מומחה לקרדיולוגיה, ורק אחר כך לפנות למרפאת סחרחורת.